ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

שיר העמק/ נ.אלתרמן

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
שיר העמק/ נ.אלתרמן
לב השיעור
פתיחה
מפגש
שיר - שיר העמק
התבוננות
ניתוח - בילוש
הפנמה
אסיף
שיר העמק
מילים: נתן אלתרמן לחן: דניאל סמבורסקי ביצוע: הפרברים
באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל. לילה חיוור משתרע על שדות עמק יזרעאל. טל מלמטה ולבנה מעל, מבית אלפא עד נהלל. מה, מה לילה מליל דממה ביזרעאל נומה עמק, ארץ תפארת אנו לך משמרת. אופל בהר הגלבוע, סוס דוהר מצל אל צל. קול זעקה עף גבוה, על שדות עמק יזרעאל. מי ירה ומי זה שם נפל בין בית אלפא ונהלל. מה, מה... ים הדגן מתנועע, שיר העדר מצלצל, זוהי ארצי ושדותיה, זהו עמק יזרעאל. תבורך ארצי ותהולל מבית אלפא עד נהלל. מה, מה..
ליים חדשים - סרט
שיר העמק 1934 הגירסה המלאה
מחשב מקרן
שימו לב! שיר העמק הוא שיר שנכתב 'בהזמנה' עבור סרט תעמולה עברי בשנות השלושים של המאה העשרים ['לחיים חדשים'] ע"י אחד מגדולי המשוררים העבריים של המאה העשרים, נתן אלתרמן. מטרות השיעור: 1. עמידה על שבריריותו של הקיום האנושי, וחוסר היכולת של האדם להחזיק באופן מוחלט את מה שברשותו. 2. לשוחח על המקום של העמדת פנים של עצמה ושליטה, כאשר אתה חש חולשה וחוסר וודאות. האם זה רק זיוף? האם יש בזה חשיבות? מטרות משנה: 1. להכיר את מורכבות שירתו של נתן אלתרמן: גלוי וסמוי, היכרותו המעמיקה עם המקורות היהודיים. 2. לעמוד על מצבו השברירי של היישוב היהודי טרם קום המדינה.
במשך שנים היה 'שיר העמק' לפזמון פופולארי מאד שזכה לביצועים רבים. בשיעור נראה כי מדובר ביצירה עשירה הטומנת בחובה עומק ומורכבות רגשיים, כמו גם דיאלוג מעניין עם מקורות ישראל.
לב השיעור: מדוע הושמט הבית השלישי בסרט?
פתיחה: שאלה - השערה

נציג בפניכם שורת פתיחה של שיר עברי שנכתב לפני שנים, ונבקש לזהות מהו נושא השיר (חשוב לא לגלות לתלמידים את שם היצירה לפני תרגיל זה.):

“באה מנוחה ליגע, ומרגוע לעמל”
  1. שיר  לחופש הגדול.
  2. שיר ליום השבת.
  3. שיר ערש לפני השינה.
  4. פרסומת לבית מלון.

לא נספר עדין את הנושא.

מפגש: שיר - שיר העמק

נחלק לתלמידים את מילות השיר: “שיר העמק” ונאזין לביצוע של הפרברים לשיר זה.

בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ
וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.
לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל,
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת,
אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.

יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ,
שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל,
זוֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ,
זֶהוּ עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?…

אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,
סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל.
קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ,
מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
מִי יָרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל
בֵּין בֵּית אַלְפָא וְנַהֲלָל?

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?…

בטרם נעמיק בשיר, נבקש מן התלמידים לכתוב שיר קצר בן ארבע- חמש שורות, המתמצת את הרעיון המרכזי שבשיר אשר זה עתה שמעו.

התבוננות: ניתוח - בילוש

נשים לב כי למרות שהשיר הם מילותיו של שומר/י העמק האמיצים, הם מבטאים בו זמנית חשש מחוסר הוודאות הסובב אותם, חוסר וודאות אשר הלילה הוא נציגו המובהק. נבקש התלמידים להתחלק לזוגות ולהפוך ל’בלשים’.נחלק להם דף עם משימת בילוש,, ועל כל שאלה יידרשו להביא ראיות מהשיר.

אחר ניתוח זה, נבקש מן התלמידים פעם נוספת לכתוב שיר קצר בארבע חמש שורות המתמצת את השיר כולו. נבקש ממספר תלמידים לקרוא את השיר הראשון והשני שכתבו, ונבקש מחבריהם לציין את ההבדלים הבולטים בין השניים.

נדון:

  • מדוע השומר איננו מביע את חששותיו בגלוי, ואנו נאלצים להבין אותן ‘מבין השורות’?
  • איך אתה היית כותב- אילו היה עליך לכתוב שיר שבח לעמק יזרעאל, איזו שעה ביום הייתה לדעתך היפה ביותר לעשות זאת?
  • מדוע בחר המשורר לשיר אודות עמק יזרעאל  דווקא מן הזווית האפילה של השומר בלילה?

נסכם:אנו מבינים את חששות השומר מבין השורות משום שהעמידה על המשמר יש בה אחריות כבידה, וכמו הורה המרגיע את ילדו ‘נומה עמק’, הוא נוטה להסתיר מילדו ולעתים גם מעצמו את המצב השברירי בו הוא באמת מצוי. אלתרמן מתאר את המצב של חוסר ביטחון ששרר לפני קום המדינה. השלטון העיקרי מצוי בידיו של המנדט הבריטי, והיוזמה- בידיהם של הפורעים הערבים. אמנם עמק יזרעאל זוכה לתחייה ע”י בני הקיבוצים, אולם המצב רחוק מלהיות מרגיע ומניח את הדעת.

ניתן להרחיב ולהעמיק על ידי השוואה בין מנוחת העמל החילונית לעומת מנוחת השבת הדתית.

נראה כי אלתרמן מבקש לעמת בין מנוחת העמל המתבטאת בסוף יומו של עבודה מפרכת בעמק, לבין מנוחת השבת המזוהה עם המן היורד משמים [כך בשמות טז’, כח’-לו’]. ‘באה מנוחה ליגע’, אינה אלא לשונו של רש”י בבראשית ב’ ב’: באה שבת, באה מנוחה [אין זו לשון המדרש שלפנינו…]. ‘טל מלמטה ולבנה מעל’- כך בשירו של אלתרמן נעטפים שדות התבואה של עמק יזרעאל, לעומת המן [הלבן]: “כתיב ותעל שכבת הטל וכתיב וברדת הטל טל מלמעלה וטל מלמטה ודומה כמי שמונח בקופסא” (ילקוט שמעוני שמות – פרק טז – רמז רס). אנו לך משמרת – בשונה מן המן היורד משמים  ומושם בצנצנת ל’משמרת’ [שמות סוף פרק טז’], אנו אלה השומרים בגופינו על מזון הארץ. דא עקא, השומר האנושי, בשונה מישראל במדבר הנתונים לשמירה האלקית, מצוי בחשש מתמיד, ואינו זוכה למנוחה הקלאסית המאפיינת את שומרי השבת.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!