נחלק את הכיתה לשתי קבוצות או יותר. בדקה שנעמיד לרשותן, יצטרכו הקבוצות לכתוב על דף עובדות על נחמה ליבוביץ’ שהתלמידים זוכרים משיעורים קודמים. ניתן להכווין את התלמידים שייזכרו בסיפורים שלמדו כדי לדלות מהם מידע, כגון מקום מגוריה של נחמה, משפחתה, מוסדות שבהם התחנכה וחינכה וכן הלאה.

בתום הדקה, כל קבוצה תציג בתורה את העובדות שכתבה. אם היא הקריאה עובדה שגם קבוצה אחרת כתבה – היא תמחק אותה מהרשימה. לבסוף נראה לאיזו קבוצה ישנן הכי הרבה עובדות כתובות ייחודיות.

נספר לתלמידים שהיום נלמד עוד על נחמה ליבוביץ, אך לא עובדות חיים, כי אם על תכונות האופי שלה.

הערה למורה: לפניך חמישה מקורות עם שאלות, המציגים זוויות שונות באישיותה של נחמה, לפניך שתי הצעות לשימוש במקורות:

אפשרות ראשונה:

נפזר את המקורות בתחנות שונות (הסרטון יתנגן על מחשב שיוצב בתחנה שלו). התלמידים יעברו בין התחנות וילמדו את המקורות השונים באמצעות השאלות.

בסיום העבודה, נעבור על שאלות עיקריות יחד ותלמידים שמעוניינים יציגו את תשובותיהם.

אפשרות שנייה:

התלמידים יקבלו טקסט רב היצגי (בלתי רציף) על נחמה, כלומר – דף המאגד את חמשת המקורות יחד עם שאלות להעמקה. התלמידים יקראו בחברותות את המקורות (אם אין לילדים אפשרות לסרוק את הסרטון עם המכשירים הסלולאריים, המורה יקרין אותו בפתיחת הלימוד ואת שאר המקורות התלמידים ילמדו בעצמם). ולאחר מכן התלמידים יבחרו שלושה מקורות שאהבו או שנגעו בהם ויענו על השאלות.

בסיום העבודה, נעבור על כלל השאלות יחד ותלמידים שמעוניינים יציגו את תשובותיהם.

המקורות:

1. מכתב שכתבה לרגל סיום שלושים שנות מפעל הגיליונות:

אל כל לומדי הגיליונות באשר הם שם,

בתום שלושים שנה שבהן זכיתי בע”ה לערוך את “הגיליונות לעיון בפרשת השבוע”, אני מסיימת עבודה זו. אני מודה לכל הלומדים – הקרובים והרחוקים, בארץ ובחו”ל, אשר בתגובותיהם ובשאלותיהם ובאהבת התורה שבהם העשירו את ידיעותיי, הוסיפו לי כוח בעבודה, שִֹמְחוּ את לבי והאירו את עיניי לראות את התורה. “מכל מלמדיי השכלתי – ומתלמידיי יותר מכולם”.

כל הרוצה להמשיך בלימוד מוזמן לבקש ממני גיליונות שיצאו במהלך השנים ולענות על השאלות שמופיעות בהם. כל מי שיענה לתשובות בכתב, אמשיך לתקנן ולהחזירן לו כאשר עשיתי שלושים שנה. ובבקשה בבקשה! אל תתביישו מפני הטעויות, כי לא הביישן למד!

אל תחששו להטריד אותי בתשובות ובשאלות, אל תחוסו על זמני וכוחי. להפך: כל “המטריד” בשאלות וכל “המטריד” בתיקוני תשובות משמח את לבי ומוסיף לי כוח בעבודתי.

גמר חתימה טובה,

נחמה ליבוביץ’

שאלות ללימוד:

• ממה מצווה נחמה על תלמידיה להימנע מלהתבייש?
• מדוע נחמה כותבת “כל ‘המטריד’ בשאלות” במרכאות?
• לו הייתם ממנויי הגיליונות והייתם כותבים מכתב בחזרה לנחמה, כיצד ועל מה הייתם מודים לה?

2. סיפור על נחמה ושיעור שהעבירה לילדי כפר מימון:

קהילות רבות ברחבי הארץ היו נוהגות להזמין את נחמה לשבתות, בכדי שתעביר לאנשי הקהילה שיעורים בתנ”ך. נחמה התייחסה לשיעורים בכובד ראש והשקיעה בהכנתם בטרם הגיעה לקהילה שהזמינה אותה.

שבת אחת הוזמנה נחמה למושב כפר מימון. באותה שבת העבירה מספר שיעורים לאנשי הקהילה. ילדי גן החובה במושב, ששמעו על נחמה, ביקשו ממנה שתעביר גם להם שיעור בתורה.

נחמה התנצלה בפני הילדים. “אני מצערת מאוד”, אמרה להם, “אך עליי להעביר שיעורים רבים ולא יהיה לי פנאי להכין שיעור עבורכם ולהעביר אותו”. עם זאת הוסיפה נחמה: “אני מבטיחה לכם, ילדים יקרים, כי בפעם הבאה שאבוא לכאן אעביר שיעור במיוחד לכם”.

הילדים היו בטוחים כי נחמה אמרה להם את הדברים רק כדי להרגיע אותם. הרי היא כה עסוקה בהכנת ובהעברת שיעורים “חשובים”, לאנשים מבוגרים.

אולם, לאחר מספר שבועות הוזמנה נחמה בשנית לכפר מימון. נחמה הודיעה למזמינים כי היא תבוא אך ורק אם יתקיים שיעור לילדי גן חובה.

באותה שבת התמלא בית הכנסת בילדי המושב, שהגיעו לשמוע את שיעורה של נחמה. מספר אימהות ביקשו להצטרף לשיעור, אך נחמה סירבה: “הבטחתי לילדים שיעור מיוחד עבורם – וכך יהיה.”

ילדי כפר מימון זכרו את הזמן היקר שהקדישה נחמה במיוחד עבורם ואת עמידתה בהבטחה שהבטיחה להם.

(מעובד על פי הספר “מורה חסד” מאת נעם ושירה ונגרובר ויאיר ביטון)

שאלות ללימוד:

• מדוע לא העבירה נחמה שיעור לילדי כפר מימון בשבת הראשונה שהייתה שם?
• מדוע סירבה נחמה שאימהות ייכנסו לשיעורה בשבת הבאה שהייתה בכפר מימון?
• בעקבות הקריאה בסיפור, ערכו רשימה של תכונות האופי שניתן למנות בנחמה.

3. סרטון של סיון רהב מאיר העוסק בדרך לימודה של נחמה.

שאלות ללימוד:

• מה ניתן ללמוד על נחמה מהעובדה שהייתה לומדת עם נהגי המוניות שהיו לוקחים אותה לשיעורים?
• מדוע השוותה נחמה את התורה למכתב אהבה?
• מה אתם חושבים על ההשוואה של נחמה בין התורה לבין מכתב אהבה? נמקו.

4. ציטוטים המשקפים מסרים קטנים שהעבירה נחמה לשומעי לקחה:

“את התורה צריכים לקרוא בדיוק כמו שבחורה מקבלת מכתב מאהובה והיא דנה בכל אות ובכל פסיק שבו: מדוע כתב ‘שלום’ כפי שכתב? מדוע הוסיף את המילה הזאת? מדוע החסיר מילה אחרת? – כך יש לקרוא את התורה.”

“בילדותי אמרו לנו בבית הספר שצריך להתנהג יפה במיוחד בעשרת ימי תשובה, בין ראש השנה ליום הכיפורים. בבית אבא אמרו לי שזה נכון, אבל צריך להתנהג לא פחות יפה בין יום כיפור לראש השנה.”

“מטרת לימוד התורה היא שהלומדים יאהבו את התורה.”

“כשרוכשים כרטיס לקונצרט או להצגה, הדלתות לשערי האולם נסגרות בשעה מסוימת ולאחר מכן הכניסה אסורה. וודאי תמנעו מלאחר, נכון? האם לא ברור שכך זה גם בשיעור תורה? יש לכבד את התורה ולהגיע בזמן!”

“אינני עוזבת את ארץ ישראל בעד שום הון שבעולם. שום דבר לא ישכנע אותי.”

שאלות ללימוד:

• לאיזה ציטוט התחברתם במיוחד? מדוע?
• איזה ציטוט אתגר אתכם או גרם לכם לחוסר הסכמה? מדוע?
• אילו מתכונות האופי של נחמה עולות מקריאת בציטוטים?

5. תמונה של מצבת הקבר של נחמה,  עם דגש על הכיתוב שעל המצבה: ‘מורה’.

שאלות ללימוד:

• בדרך כלל על מצבה נהוג לכתוב את סיכום חייו של הנפטר. מדוע, לדעתכם, בחרה נחמה לסכם את חייה במילה אחת על מצבתה?
• מדוע זו המילה היחידה שבחרה נחמה שתכתב על קברה?
• נסו להציע ניסוח אחר למצבה של נחמה.

• אאפשרות ראשונה: מכתב
• באפשרות שנייה: תערוכה מחפצים

פתחנו את השיעור בבירור הידע שיש לתלמידים על נחמה. מפתיחה זו המשכנו לעסוק בתכונות אופי של נחמה דרך מקורות מידע שונים בצורה ובתוכן. התלמידים ענו על שאלות שעזרו להם להעמיק בתכונות אליהן נחשפו. בסיומה של הלמידה, התלמידים הוציאו מתחת ידם תוצר שעזר להם לסכם את התכונות שלמדו על נחמה.