ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

שיעור מולדת/ עלי מוהר

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
שיעור מולדת/ עלי מוהר
לב השיעור
פתיחה
מפגש
שיר - שיעור מולדת
התבוננות
הפנמה
אסיף
שיר העבודה - כחול ים המים
תיאודור ביקל
מחשב מקרן יצירה
שימו לב! מטרות השיעור: להעמיד את התלמידים בפני המתח בין השאיפות הנאיביות שאפיינו את החזון הציוני בשנות קום המדינה, לבין  המציאות היומיומית הישראלית כיום הנושאת אופי אפרורי יותר. לעמוד על הערך שבמבט הנאיבי ככזה המצביע על האידיאל והמטרה, למרות הפער הבלתי נמנע בינו לבין המציאות.
בשיעור נעסוק בשירו של עלי מוהר, "שיעור מולדת". מתוך השיר נראה את הערגה של המשורר לארץ ישראל היפה של 'פעם', בדור בו הוגשם החלום הציוני. בשיעור נלמד באיזו מידה תמונת העולם של דור המייסדים שגויה, ומה בכל זאת ניתן להוסיף ולקבל ממנה.
לב השיעור: באיזו מידה תמונת העולם הילדית אכן שגויה?
     
 
פתיחה: דף עבודה - כרזה של קק''ל

נפגיש את התלמידים עם כרזה של הקק”ל של איכר החורש את האדמה [אשר ייתכן והייתה לעיניו של מחבר השיר בילדותו].

נקיים התבוננות בכרזה באמצעות דף העבודה של הספרייה הלאומית. יש לציין שלמרות שהכרזה איננה פרסומת במובן המקובל של המילה, היא מנסה, בדומה לפרסומת להעביר מסר האמור להניע אנשים.

נשוב לעסוק בכרזה ובמסר העולה ממנה אחרי השמעת השיר והתבוננות במסריו העיקריים.

מפגש: שיר - שיעור מולדת

נשמיע לתלמידים את השיר ‘שיעור מולדת’ של עלי מוהר ונקרא יחד את המילים.

אז בבית הספר
על הקיר תמונה
והאיכר חורש בה
את האדמה
וברקע, הברושים
שמי שרב חיוורים
האיכר יצמיח לנו לחם
שנהיה גדולים.
והמורה אומרת:
“עוד מעט כבר סתיו”.
בשיעור מולדת
היא מראה חצב.
היורה יבוא עכשיו
שפע טיפותיו
כוילון שקוף על פני העמק
הפורש שדותיו.
כך זה היה, פשטות רכה
זה הצטייר בילדותנו
שהיתה יפה.
כל הזכויות שמורות ליוצרים ולאקו”ם
וכך בדמיוננו התרבו פלאות
הפטישים ניגנו
מחרשות רנות
יש יוגבים ויש כורמים
ארץ של רועים –
כך זה הצטייר בילדותנו
שהיתה יפה.
שלב א’: זיהוי השיר כמשקף תפיסה ילדותית.

נבקש מן התלמידים להצביע על דמיון בין תמונת העולם העולה מן השיר לבין זו העולה מן הכרזה שראינו בפתיחה. נעבור על השיר, בית אחר בית, ונבקש מהם למצוא מקבילות :

  1. בית א: תמונה על הקיר ואיכר חורש בה את האדמה, ברקע הברושים, האיכר יצמיח לחם= ‘האיכר יזרע חיטה – הילדים יאכלו פיתה’, יצמיח לנו= ילד העומד אחרי הדמות החורשת.
  2. בית ב: היורה יבוא עכשיו= ‘רד נא גשם’, וכן תמונת היורה ברקע, והעמק הפורש שדותיו.
  3. בית ג: הבית עצמו עוסק ב’פלאות’ שאפיינו את הילדות. אפשר לשאול, מה הופך את הכרזה לפסטורלית ותמימה: האיכר חורש בחולצה לבנה שאיננה מתלכלכת, נעליו אינם מתמלאים בבוץ, גם המחרשה נותרת נקייה אחרי שורות שלמות של חרישה. הילד לא הולך לבית ספר…, הגשם יורד במקומות הנכונים ולא מרטיב, הציפורים מעופפות ללא חשש סביב האיש הזורע.
  • המשורר מדגיש: ‘כך זה הצטייר בילדותינו’, מה הופך את תמונת העולם בשיר לילדותית?
  • איזה תיאורים בשיר מעבירים את התחושה שמדובר בנקודת מבט של ילד?
  • מה הופך תיאורים אלו לילדותיים ודמיוניים?
  • איך המנגינה תורמת לאווירה הילדותית?

בשלב א – נרשום על הלוח את התשובות של התלמידים באופן כללי, ובשלב ב – למיין אותם לקטגוריות, כמו בדוגמא להלן:

  1.  אין תהליכים איטיים או מורכבות – יצמיח… לחם, שנהיה גדולים, היורה ירד עכשיו.
  2. דמיון חלומי – ארץ של רועים, וילון פרוש על פני העמק.
  3. אין קושי ממשי – פטישים נוגנים, מחרשות רנות.
  4. אין אינטרסים פרטיים – האיכר יצמיח לנו.
  • האם לדעתכם תחושה זו המתוארת בשיר הייתה רק נחלתם של הילדים, או גם של דור ההורים באותה תקופה?

נחדד בפני התלמידים את התחושה שתפיסת העולם ה’ילדית’ לא הייתה רק נחלתם של הילדים, אלא גם של המחנכים ורבים ממייסדי הארץ: מערכת החינוך של אותם ימים, מי שטרח לתלות את התמונה על הקיר, המסרים של המורה בשיעור מולדת, ‘הפטישים המנגנים והמחרשות הרנות’ הרומזים לשיר פופולרי של אלתרמן ‘כחול ים המים‘ אשר שיאו “שִׁיר, שִׁיר, עֲלֵה נָא, בַּפַּטִּישִׁים נַגֵּן, נַגֵּנָה, בַּמַּחְרֵשׁוֹת רַנֵּנָה” והיה פופולרי מאד בזמנו. שורה זו מככבת בשיר ‘שיעור מולדת’.

התבוננות: דיון - בין חלום למציאות

שיר זה מתאר זיכרון של תמימות ילדותית בנוגע לעולם. המשורר מעלה בזיכרונו את תפיסת המציאות שלו בתור ילד הגדל בארץ ישראל בשנותיה הראשונות, תפיסה שנבנתה אצלו בעיקר מתוך שיעורי המולדת בכתה העירונית [על הקיר תמונה, והמורה אומרת], ופחות מתוך מפגש עם העולם הממשי שבחוץ. הפשטות המאפיינת את תמונת העולם הילדית נאחזת בתמונה קונקרטית התלויה על קיר בית הספר, המסמלת בו זמנית את החזון הציוני כמו גם את תמונת המציאות של הילד.

נבקש מן התלמידים לתאר במילים את תמונת עולמו של המבוגר תוך שימוש באלמנטים שהוזכרו בשיר [התמונה, החצב, היורה, המורה וכו’,שלב זה אמור להיות משעשע ומטרתו להציג את הפער בין חזון למציאות]: נעודד את התלמידים להשתמש במבנה השיר עצמו, ו’לעדכן’ אותו לתמונת העולם של המבוגר למשל: שם בבית הספר על הקיר תמונה והאיכר חורש בה את האדמה, הוא עובד קשה עכשיו, כואב לו כבר הגב, האיכר יצמיח חיטה, לטוחן ימכור אותה וכו’, היורה יבוא עכשיו הכל ודאי נרטב וכדו’.

נזמין את התלמידים להקריא את חיבוריהם.

אחרי שעמדנו על תפיסת העולם הילדותית ועל הפער בינה לבין המציאות, נשאל את התלמידים:

  • מהו לדעתכם הערך של תפיסה זו?
  • האם מבטו התמים של הילד על המציאות היא רק דמיון שווא שנועד לעבור מן העולם בבגרותו?

למרות שתמונת העולם איננה משקפת את המציאות כפי שהיא, היא משקפת בצורה בהירה את החזון כפי שהוא אמור להיות. את היעד אליו שואפים, למרות שייתכן ולעולם לא יתגשם כפי שהוא, אך הוא הכוח הדוחף לעשייה. כדי לחזק את המסר העולה מחלק זה, ניתן לבחון את היחס הנאיבי שמייחס המשורר בהווה לילדותו ‘שהייתה יפה’:

  • האם ייתכן והמשורר מייפה את ילדותו מעבר למה שאכן הייתה?

לעתים המבט לאחור, ממרחק הזמן מאפשר מבט רחב יותר. מן הסתם בתור ילד הוא גם חווה סבל והתמודדויות שונות. התיאור הכולל ‘שהייתה יפה’ נוגע רק במהות. כך גם מבטו של הילד  ממרחק כלפי העתיד מאפשר להצביע על תמונה כוללת ורחבה, הנוגעת בחלום, שאינו בהכרח שגוי- אם מבינים את ההקשר הראוי שלו.

  • האם גם אתם מסוגלים היום להתבונן לאחור על תקופות מורכבות בילדותם המוקדמת יותר אשר ממרחק הזמן מצטיירות באופן חיובי יותר?

נבקש מכל תלמיד לבחור חוויה שעונה לתיאור הנ”ל, לכתוב אותה במבט חיובי ממרחק הזמן, ולאחר מכן במבט מפוכח.

הפנמה: יצירה - כרזה

כהשראה מן הכרזות של קק”ל בתקופת קום המדינה, ניצור כרזה, בסגנון נאיבי אף היא המכוונת לאופייה של מדינת ישראל כפי שאנו מתארים אותה בחזיונותינו האופטימיים ביותר. נדגיש כי בימי קום המדינה, היה החזון בעיקרו חקלאי, תוך רצון לבסס את מעמדה החקלאי/כלכלי של המדינה. נשאל את התלמידים:

  • איזה אידיאל ניצב לדעתכם בפני מדינת ישראל כיום?

נכתוב את התשובות על הלוח: קליטת עלייה, המשך יישוב חלקיה השוממים של הארץ, סיוע לנזקקים בארץ ולמדינות אחרות, מקום של רוחניות, המשך הביסוס של ישראל כמעצמה כלכלית בתחום ההייטק, ועוד.

על מנת ליצור את הכרזה נאפשר לתלמידים להשתמש בכרזות שנעשו בימי קום המדינה, תוך עדכון שלהם למציאות ימינו [לבוש, רקע חיצוני, נוסח הכרזה]. הכרזה עשויה להיות פרסומת, גלויה מיוחדת לראש השנה, בול, או הכרזה על מאורע מיוחד אותו מציינים במדינת ישראל.

ניעזר בכרזות בקישורים הבאים, מעשה ידיו של הצייר צבי ברגר:

  1. פריצת דרך לסלילת כביש.
  2. בניית מדרגות בהרים.
  3. דייגים.
  4. רועה ועדרו.
  5. שמורת טבע.
  6. פרסומת לתנובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!