ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

פורים – שמחה ומתנות לאביונים

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
פורים – שמחה ומתנות לאביונים
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - מצוות החג
התבוננות
הפנמה
יצירה - מתנה מאוריגמי
אסיף
הנתינה קשורה באופן ישיר לשמחה שלנו, והיא בפני עצמה משמחת, גם את הנותן ולא רק את המקבל.
לב השיעור: מה הקשר בין שמחה לבין מתנות לאביונים?
פתיחה: משימה - מתנה

נביא לכיתה עטיפת מתנה גדולה. נעביר אותה בין התלמידים ונבקש מכל אחד שמחזיק אותה להיזכר בשקט בפעם בה הוא קיבל או נתן מתנה ולכתוב על פתק איזו תחושה עולה לו.

נציג לתלמידים חידה:

  • איפה במגילה יש התייחסות למתנות?
מפגש: לימוד - מצוות החג

נפתח תנ”כים ונקרא את הכתוב בסוף המגילה פרק ט’, פסוקים כ’- כ”ב (המורה מקריא/ה והתלמידים עוקבים):

כ. וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ–הַקְּרוֹבִים, וְהָרְחוֹקִים.  כא לְקַיֵּם, עֲלֵיהֶם–לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:  בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה.  כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

נחלק לתלמידים דף עבודה, קצר שמנגיש את הטקסט, וניתן להם מספר דקות לענות עליו. נעבור יחד על התשובות בדף.

  • מדוע אנחנו חוגגים בזמן הזה? מה קרה בו?
  • איזה רגש מרכזי מאפיין את הזמן הזה?
  • כיצד עלינו לחגוג את החג ולבטא את השמחה שלנו על פי הכתוב?

אנו חוגגים את הפורים משום שזהו זמן בו היהודים נחו מאויביהם וחודש שנהפך מיגון לשמחה, מאבל ליום טוב. הרגש המרכזי המאפיין את זמן זה הוא השמחה, תחושת ההקלה. על פי הכתוב, כדי לבטא את שמחת החג עלינו לקיים את 3 המצוות הנוספות מלבד קריאת מגילה: משתה ושמחה, משלוח מנות אחד לשני ומתנות לאביונים (נוודא שהתלמידים מבינים מה הוא אביון)

  • מה עושים כשמחים?
  • איך חוגגים אירוע משמח – למשל יום הולדת, לידה, בת/ר מצווה, חתונה וכד’…?

נחזור לחג הפורים, שבו אנחנו חוגגים אירוע מאוד משמח של הצלת היהודים מידי אויביהם.

  • כיצד אנחנו חוגגים אותו ומבטאים את השמחה של חג הפורים?
  • מהן מצוות החג?
  • האם הדרך בה קבע מרדכי שעלינו לחגוג את החג מתאימה לדעתכם למאורע?
  • מה הקשר של מתנות לאביונים לחגיגת השמחה?איך המצווה הזו נכנסה לשם?

נעמיק במצוות מתנות לאביונים דרך עיון ברמב”ם. הרמב”ם כותב בספרו כי מצווה זו היא החשובה מבין מצוות חג הפורים:

מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו; שאין שם שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים (הלכות מגילה וחנוכה ב, יז).

נתחלק לחברותות ונכתוב על הלוח מס’ משימות עם קריאת דברי הרמב”ם:

  1. סמנו בצבע את מי מכליל הרמב”ם כאביונים במצווה זו.
  2. מדוע זו המצווה החשובה ביותר בעיניו מכל מצוות פורים?
  3. מה המצווה הזו גורמת לנו להרגיש?
  4. איזה דברים משמחים אתכם בחיים?
  5. במה נתינה היא דבר משמח? או אולי דווקא מעציב?
  6. מה היא מפחיתה ממני? ומה היא מוסיפה לי?

נתאסף למליאה הכיתתית ונסכם את החברותות. נשמע מהתלמידים מה הם חושבים לגבי נתינה… נתמקד בשאלה האחרונה של החברותות.

התבוננות: משחק - סוגי נתינה

נציג “נתינות שונות” על פי פתקים שנשלוף. נזמין זוגות תלמידים לקדמת הכיתה, כל זוג בתורו ישלוף פתק של סוג הנתינה והאחד מעניק לשני חפץ מהכיתה שהוא לא יקר ערך (קלמר למשל, טוש, כובע וכד’. ניתן להביא שקית מלאת מתנות קטנות לשם כך). על הפתקים כתוב אופן הנתינה (למשל – נתינה בקמצנות, נתינה מתוך גאווה, נתינה ברוחב לב ובשפע, נתינה בהתלהבות, נתינה מתוך הכרח ועוד…). לאחר כל הצגה כזו, נשאל את המשתתפים (הנותן והמקבל) כיצד הם הרגישו.

  • אילו תחושות יכולות לעלות בזמן נתינה?

נסכם את המשחק: תחושות שונות יכולות לעלות בנתינה. אפשר לתת תוך תחושת כיווץ בלב ואפשר לתת מתוך שמחה שלמה ורוחב לב. אנחנו יכולים לבחור באיזה צורה אנחנו נותנים, לאיזה מהרגשות הללו אנחנו רוצים להתחבר בזמן הנתינה.

נחזור ונקרא את דברי הרמב”ם (ונכתבו אותם על הלוח):

מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים… שאין שם שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים.
  • מה אומר הרמב”ם לגבי הנתינה?
  • כיצד מרגיש המקבל בנתינה שהוא מתאר?
  • מה משמח בנתינת מתנה?
  • באיזה דרך לדעתכם צריך לתת על מנת שהנתינה תהיה כזו שמייצרת שמחה?

הנתינה היא לא רק כדי לשמח את האחר, אלא בנתינה עצמה יש ממש שמחה, השמחה היא לא רק של המקבל, אלא היא משמחת גם את הנותן, והיא מייצרת רגש של שמחה אצל כל הנוגעים בדבר.

נחזור לשאלה ששאלנו בהתחלה:

  • מה הקשר בין יום שמחה למתנות לאביונים?

הקשר שראינו בשיעור הוא שעצם הנתינה מעוררת בנו  (הנותנים) שמחה, בין אם זה לאביון ובין אם זה לכל אדם שזקוק לכך… הנתינה מייצרת שמחה שלמה בנפש האדם ולכן היא חלק מהותי ומשמעותי בחגיגה של שמחה. (יש קשרים רבים נוספים בין שמחה לנתינה, שיכול להיות שיעלו תוך כדי השיעור וכדאי להזכיר בסיכום פה את מה שעלה במהלך השיעור …)

הפנמה: יצירה - מתנה מאוריגמי

נרחיב על פרטי המצווה מתוך דברי הרמב”ם:

וחייב לחלק לעניים ביום הפורים, אין פחות משני עניים; נותן לכל אחד מתנה אחת, או מעות (מטבעות כסף) או מיני תבשיל או מיני אוכלין, שנאמר “ומתנות לאביונים” – שתי מתנות לשני עניים. (הלכות מגילה ב, טז)
  1. סמנו בטקסט בצבע אחד את מי שנותנים לו “מתנות לאביונים”.
  2. סמנו בטקסט בצבע אחר את הדברים אותם ניתן לתת בתור “מתנות לאביונים”.
  3. מדוע נותנים לדעתכם דווקא את הדברים האלו?
  4. סמנו בטקסט את הזמן שבו צריך לקיים את המצווה.
  5. השלימו: יש לתת _____________ מתנות, ל _______   _____________. כלומר, מתנה ________ לכל

לסיום, נכין עטיפת מתנה מאוריגמי  לתת למישהו שאנחנו רוצים לשמח אותו. (מומלץ להכין קופסא לדוגמא לפני השיעור).

נבקש מהתלמידים לחשוב על אדם הזקוק למתנה כלשהי (מתנה לא חייבת להיות חומרית) ולהכין עבורו את קופסת המתנה. בתוך העטיפה נכניס פתק ובו נכתוב/ נצייר את המתנה.

נזמין את התלמידים להעניק לקראת פורים את המתנות האלו…

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!