ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

עשרה בטבת

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
עשרה בטבת
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד וכתיבה - התמודדות
התבוננות
הפנמה
אסיף
בשיעור זה נעסוק במושג מצור (במשמעותו הפשוטה והסמלית), בהשלכותיו על תושבי ירושלים באותה העת ובפתח שהמצור והצום פותחים לבנייה ולתיקון.
לב השיעור: איך מתמודדים?
פתיחה: תמונה - בעיה

נציג תמונה עם בעיה לכיתה ונבקש מהתלמידים לזהות את הבעיה בתמונה.

  • מתי נתקלתם פעם בבעיה שהציקה לכם שלא ידעתם איך לפתור אותה?
  • מתי נפגשתם בקושי שלא ידעתם איך לצאת ממנו?
  • איך הרגשתם באותו הרגע?

כשיש לנו בעיה שאנחנו לא מבינים איך לפתור אותה זה לרוב מעורר בנו תחושות לא טובות של חשש ולחץ אולי אפילו פחד, או כעס. הרבה פעמים זה מטריד אותנו ויושב לנו בראש ולא מרפה עד שנמצא פתרון, תחושה חונקת ומלחיצה.

מפגש: לימוד וכתיבה - התמודדות

נכתוב על הלוח, ונסביר במילים שלנו:

עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל, נְבוּכַדְנֶצַר הָרָשָׁע עַל יְרוּשָׁלַיִם וְהֵבִיאָהּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ הַחֻרְבָּן.
(מדברי השולחן ערוך קכ”א, מתוך סעיפים א’-ג’)

נדגיש את המילה מצור בתוך המשפט, ונבקש מהתלמידים לכתוב במחברות שלהם מילים שמתחבאות בתוך המילה “מצור” (מילים שאפשר ליצור מתוך אותיות המילה מצור – בלי להפוך את סדר האותיות, אך ניתן להשמיט חלק מהאותיות).

נאסוף ללוח את המילים שהם כתבו ונעמוד יחד על משמעותה של כל מילה. את המילים הלא מובנות נשלח אותם לחפש במילון (לחלקן יש יותר ממשמעות אחת רלוונטית):

צר – מקום צר וקטן, צפוף. או צר במשמעות של אויב. מצר – מצטער ומצר – מעבר צר, או מצוקה (מן המצר קראתי יה), או גבול וקצה של משהו. צור – אבן צור שממנה מדליקים אש.

  • האם יש קשר בין המילים שמצאנו לבין המשמעות של המילה מצור?
  • איזה בעיות יוצר מצור?

תושבי ירושלים היו בבעיה מאוד רצינית שהם לא ידעו כיצד יצליחו  לפתור אותה – הם היו במצור וחסר להם אוכל ומים, האויבים הקיפו את עירם והם לא יכלו להיכנס או לצאת.

  • כיצד אתם חושבים שהם הרגישו?
  • איך אתם חושבים שהם התנהגו?
  • מה אפשר לעשות במצב כזה?

מצב כזה של משבר ומצוקה יכול פעמים רבות לעורר חילוקי דעות ומריבות, לחץ רב ומתח שמוביל לא פעם להתפרצויות וקושי זה עם זה. במצבים כאלה ניתן אפשר להתפלל לה’, אפשר לנסות להילחם באויבים, או לשתף איתם פעולה ועוד רעיונות יצירתיים רבים…

מדרשים רבים מספרים לנו שבירושלים באותה תקופה היו הרבה מריבות בתוך העם ושאנשים לא התייחסו יפה אחד לשני – הם זלזלו, פגעו והעליבו זה את זה. אבל מצב של משבר ומצוקה יכול להיות גם הזדמנות. הזדמנות לתקן, הזדמנות להתקרב – לעזור ולתמוך אחד בשני, הזדמנות לגדול ולגלות דרכים חדשות לפתרונות, כפי שניתן לראות במדרש הבא:

את המדרש הבא נלמד בחברותות (לימוד של עד 10 דק’):

כשבא נבוכדנצר הרשע עם המלכים לירושלים דימו ללכדה (= ללכוד אותה) בזמן מועט, והקב”ה היה מחזק את אנשי ירושלים (שיצליחו להחזיק מעמד במצור שלא יפרצו חומות העיר) עד השנה השלישית אולי יחזרו בתשובה.
  • מה מתאר המדרש? מה תיכנן נבוכדנצר שיקרה? ומה קרה בפועל
  • מדוע לפי המדרש הקב”ה חיזק את אנשי ירושלים שיצליחו לעמוד במצור 3 שנים לפני שנבקעה הע
  • איך אתם חושבים שהרגישו אנשי ירושלים להיות במצור זמן כה רב?
  • איך אנשי ירושלים היו יכולים להתנהג בזמן המצור? ואיך הם התנהגו?
  • מה ניתן להסיק מהמדרש לגבי הסיבה לחורבן המקדש? מה יכול היה למנוע את החורבן? הסיבה האמיתית לחורבן הייתה חטאי ישראל, ולא האויבים שצרו על ירושלים.

נבקש מכל חברותא לכתוב תרחיש דמיוני בו אנשי ירושלים בוחרים במצור להתמקד בתיקון מעשיהם ולא בקושי הרב במצור: תארו מה הם עושים, כיצד הם מרגישים ומה קורה בעקבות כך… (מומלץ לכתוב מנקודת המבט של אחת הדמויות מירושלים- ילד/ה, אמא, אבא, מנהיג, קבצן  או כל רעיון יצירתי אחר).

נתאסף חזרה למליאה הכיתתית ונאסוף בקצרה את התשובות שלהם לשאלות. נציע לתלמידים לשתף במה שכתבו.

התבוננות: משחק - מריבות

נשרטט על הלוח תרשים פשוט בעזרת התלמידים: נכתוב את הכותרת על הלוח (“מצור – מצב של קושי ומשבר”) ונשאל:

  • מהן שתי דרכי ההתמודדות העיקריות במצב של משבר?

המדרש מסביר לנו שישנן סתי דרכים להתמודדות: הראשונה היא התחפרות בקושי ובעצב, דרך המובילה למריבות והאשמות. והשניה היא נקיטת פעולה למען תיקון ושיפור המצב.

נבקש מכל תלמיד לכתוב על פתק תיאור של סיטואציה אחת של קושי או מריבה בצורה כמה שיותר מידעית ללא רגשות, תחושות או שיפוטיות. (למשל: חיים ואבי רצו מאוד שניהם לשחק בכדור הכתום הקופצני שהביא אבנר לכיתה. הם רבו מי ישחק בו ראשון… או: מבחן בחשבון שלא הצלחתי בו, וכד’.) נאסוף את כל הפתקים לתוך כובע או כל מיכל איסוף אחר ונערבב.

בכל פעם נזמין שני תלמידים שיציגו את הסיטואציה שנשלוף מהכובע. נבקש מהתלמידים להציע דרכי פעולה שונות לפתרון המריבה, אותן יציגו השחקנים. נבקש מהתלמידים להתייחס בהצעות שלהם לדרכי ההתמודדות שכתבנו על הלוח ולהציג גם את התוצאות שאליהן מובילה כל הצעה. נציג כך מספר סיטואציות של מריבות ופתרונות שונים.

  • מה עזר לילדים להצליח לפתור את המריבות או הקשיים?
  • לאן מובילה כל אחת מהדרכים שכתובה על הלוח? נוסיף את מה שהם אומרים לתרשים עם חיצים נוספים.
  • כיצד קל יותר לנהוג? כיצד קשה יותר?
  • מה יכול לעזור לנו להצליח לבחור בדרך ההתמודדות שטובה עבורנו?

השולחן ערוך מתייחס למה שדיברנו פה בהקשר לצום של עשרה בטבת, ולכלל הצומות.

נכתוב על הלוח ונחלק לתלמידים את המשך דבריו של השולחן ערוך: (בלי למחוק את התרשים).

מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לְהִתְעַנּוֹת בַּיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ. וְתַכְלִית הַתַּעֲנִית הִיא, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְפַקֵּחַ עַל דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה.

נבקש מנציג לסמן על הלוח בצבע אחד את הקושי שמזכיר שו”ע בדבריו.

נבקש מתלמיד נוסף לסמן בצבע אחר את מטרת הצום.

  • לאיזה אחת מדרכי ההתמודדות שהצענו מתאימים דבריו של השולחן ערוך?
  • מה הקשר שלנו כיום לחטאים שהתרחשו לפני אלפי שנים?
  • מדוע עלינו לחזור בתשובה ולפעול לתיקון שלהם בכל דור?
  • במה החטאים שבהם חטאו פעם אנשי ירושלים הם זרים או מוכרים לנו כיום?

אנחנו רואים שבכל הדורות עם ישראל התמודד עם קשיים ועם מריבות וחטאים, ואפילו אנחנו לפעמים “חוטאים” במריבות או אפילו מעליבים חברים… אבל השולחן ערוך מספר דבר משמח: יש לנו הזדמנות לתקן. בתוך ההתמודדות עם הקושי או המריבה יש לנו בחירה כיצד לפעול: האם אנחנו שוקעים בתוך הקושי שלנו, מאשימים אחרים ורבים, או שאנחנו בוחרים בהזדמנות להשתפר ולתקן את המצב. צום עשרה בטבת מזכיר לנו את האפשרות לתיקון ולהשתפרות, דווקא מתוך הקושי. על ידי כך שנרבה במעשים טובים ובאהבה אחד כלפי השני נוכל להפוך את היום יום שלנו לטוב יותר, וגם לקחת חלק בתיקון של כלל העם ולקרב את ביאת הגאולה ובניין בית המקדש.

הפנמה: יצירה - תיקון

נחלק לכל תלמיד חתיכת בריסטול קטנה לבנה (רבע של שמינית בריסטול). נבקש מהתלמידים למרוח על כל הבריסטול פלסטלינה שחורה, ולחשוב תוך כדי על קושי מסוים שהם מתמודדים איתו בחיים שלהם. (או התמודדו בעבר).

לאחר שיסיימו, נבקש מהם לחרוט בפלסטלינה  (בעזרת עיפרון או קיסם) דבר אחד קטן שהם בוחרים לעשות על מנת לשפר ולתקן את המצב. נראה כיצד על ידי הפעולה של החריטה מתגלה החלק הלבן של הבריסטול שמאיר את התיקון בתוך הקושי.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!