שיעור זה פותח את הפרק שיבקש להפגיש את המשתתפות עם כל השלבים בתהליך בניית בית על פי ההלכה. כפתיח לשיעור אנחנו מציעים לבקש מהמשתתפות לזרוק לחלל האוויר מושגים שהן מכירות כשלבים הלכתיים ביצירת קשר זוגי. כדי לאסוף באופן ראשוני את הידע המצוי כבר בכיתה עוד לפני שהתחלנו ללמוד את הפרק, נכתוב על הלוח את המושגים שהן אומרות. אפשר לבקש מהבנות להגדיר את המושגים שאמרו או לחילופין לסדר את השלבים שהוצעו לפי הסדר ולהגדיר את התפקיד של כל אחד מהשלבים. נסכם בכך שהשיעורים הקרובים יעסקו בניסיון לעשות סדר בהגדרה ובהבנה של האופן בו ההלכה משרטטת את השבלים בבניית בית כדת משה וישראל.

את הסרט “כנר על הגג” מן הסתם רובנו מכירות. סרט זה עוסק בשינויים שונים שעוברת החברה היהודית בעקבות המודרנה ובדילמות ובהתמודדויות ששינויים אלו מעמידים את החברה היהודית. אחת הנקודות המשמעותיות שעוברות שינוי ושבהן עוסק הסרט היא האופן בו איש ואשה מכירים זה את זה ובוחרים להתחתן. נצפה עם הבנות בחלק קצר מהסרט בו ביתו הבכורה של גיבור הסרט טוביה החולב מודיעה לאביה שהיא לא רוצה להינשא לקצב הזקן שהאבא תקע איתו כף לשידוכין, אלא עם מוטל, חייט עני שהיא אוהבת.

(במידה ואינכם מצליחים למצוא את הקטע לצפייה, ניתן לחילופין לצפות בקטע המתאר את תפקיד השדכנית והיחסים עימה)

לאחר הצפייה בסרט נשאל את הבנות מה הן הדרכים השונות בהן איש ואשה מכירים זה את זה ומה היתרונות והחסרונות שכל דרך מביאה עמה? [בעולם העתיק – הסכם בין הורים, שדכנית. כיום – היכרות ספונטנית, אתרי היכרויות, חברים משדכים]. חשוב לפתוח את הבנות גם למחירים שיש בדרך המודרנית: בעיית הרווקות שכמעט ולא היתה קיימת בדרכים הישנות, המקום שתופס המראה החיצוני והסטיגמה בתוך ההחלטה האם להמשיך ולהיפגש, מה המקום של שדכניות וכו’.. דיון זה יכול לפתוח גם באופן כללי יותר את שאלת מהות הנישואין: מה מקום האהבה בתוך קשר? מה המשקל שיש לתת לדעת ההורים ולייחוס המשפחתי בתוך קשר?

בדרך כלל ההבנה המקובלת היא שבהלכה אין דרישה להיכרות לפני החתונה, ושהמסורת קובעת שההורים הם אלו שסוגרים את העניין (כפי שראינו בסרט). אחת מהמטרות של שיעור זה היא לנפץ את הסטיגמה הזו ולראות שגם להלכה יש מה לומר על הצורך והרצון שבני הזוג יכירו וירצו זה בזה לפני ההחלטה להינשא (אם כי כמובן שחלו שינויים משמעותיים גם בנקודה זו מתקופת חז”ל לעולם שלנו).

לאחר שהדיון פתח את השאלה האקטואלית של האופן בו זוג בוחר להינשא, נבקש בשלב זה לבחון את המקורות שעוסקים בעניין זה. נשאל את המשתתפות מה הן מכירות שיש להלכה לומר על שידוכין? נלמד יחד את דברי רב במסכת קידושין.

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מא עמוד א
אמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: “ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא יט, יח).

• מהי המשמעות של “עד שיראנה”?
• מה הקשר בין הפסוק “ואהבת לרעך כמוך” לבין ההוראה של דברי רב? מה לימוד זה יכול ללמד על מהותו של הקשר הזוגי?

מקור זה מציב בראש ובראשונה את העובדה שגם ההלכה רואה ברצון של בני הזוג להינשא זה לזה שלב קריטי בנישואין, וממילא גם באהבה וברגש של בני הזוג מקום בעל משקל משמעותי (מה שפעמים רבות לא מובן מאליו לבנות..). מעבר לכך המקור פותח את השאלה מה הכוונה: “עד שיראנה”? האם מדובר על ראייה חיצונית של מראה או על ראייה פנימית של תכונות? נקודה זו יכולה לפתוח דיון עקרוני בשאלת היחס אל החוץ ואל הפנים בבחירה להינשא וגם את השאלה האם במפגש שלפני הנישואין צריך לספר ולשתף בכל מטמני הנפש ובכל ההיסטוריה האישית או שאפשר להשאיר סודות. חשוב לתת מקום לשני הצדדים – גם למציאת חן “חיצונית” (שאינה קשורה בהכרח באיזשהו מדד יופי “אובייקטיבי”), וגם לראייה פנימית יותר.

ניתן להמשיך ללימוד בחברותות של דברי רב הנוספים מתוך מסכת קידושין, ושל פירושו של הרמב”ם על הדברים.

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף יב עמוד ב
רב מנגיד על דמקדש בשוקא, ועל דמקדש בביאה, ועל דמקדש בלא שידוכי.
[תרגום: רב היה מלקה את המקדש בשוק, ואת המקדש בביאה, ואת המקדש בלא שידוכין]

• מה המכנה המשותף של שלוש ההנחיות שלעיל?
• מדוע ההלכה לא אוסרת אלא רק מלקה על המקרים שמזכיר רב בדבריו במסכת קידושין?

רמב”ם הלכות אישות ג, כב
המקדש בלא שידוך או המקדש בשוק אע”פ שקידושיו קידושין גמורין, מכין אותו מכת מרדות כדי שלא יהא דבר זה הרגל לזנות וידמה לקדשה שהיתה קודם מתן תורה.

• כיצד הרמב”ם מסביר את מעשיו של רב?
• הרמב”ם מפצל את פסק ההלכה שלו מתוך דברי רב ופוסק בהלכה אחת את המלקות שמכים את המקדש בביאה ובהלכה אחרת את המלקות שמכים את המקדש בשוק או ללא שידוכין. מדוע הרמב”ם יוצר הבחנה זו?

לסיום, נחזור למליאה כדי לאסוף את המחשבות של הבנות על דברי רב ונסכם את השיעור: דבריו של רב בשני המקומות שפגשנו במהלך השיעור מציבים את החשיבות של הקשר והמשמעות של הבחירה להינשא זה לזה מתוך רגש וכבוד ורצון הדדי. לעיתים נראה לנו כאילו ההלכה לא נותנת מקום לרגשות אלו בבחירה להינשא והמודרנה היא זו שחידשה את המשמעות של אהבה בתוך קשר זוגי. כמובן שהעולם המודרני פיתח והעמיק הרבה את משמעותו של מוסד הנישואין, אך כבר ההלכה מציבה את הצורך בכבוד ובקשר וברצון שצריכים ללוות ולעמוד בתשתית החלטה זו.

נבקש מהבנות לכתוב לעצמן מכתב מה מתוך עולמן חשוב שבן זוגן לעתיד יכיר לפני שהם יחליטו להתחתן? מה הוא “עד שיראנה” שמצוי בתוכן? ננחה את הבנות לחשוב על נקודות בעולמן הפנימי: תכונות, התנהגויות, דברים שחוו, התמודדויות, קשיים וכו’ שרק מפגש עמוק וראייה פנימית יכולים להפגיש ולהוציא אותם החוצה ושיכולים להיות בעלי משמעות לחיים משותפים לאחר חתונה. בכיתות שהמשימה הפתוחה תהיה מורכבת מידי, ניתן למקד את הבנות יותר ולבקש שיכתבו שלוש נקודות כאלה.

השיעור עוסק בנושאים רבים שאת חלקם הכרנו קודם, ובשאלות מהותיות רבות.  צפינו בקטע מהסרט כנר על הגג ועמדנו על דרכי הנישואין שהיו נהוגים בעולם הישן ובעולם המודרני, ולרווחים ולמחירים של כל דרך. למדנו את העקרונות ההלכתיים שמכירים גם בצורך הרגשי של מציאת חן ושל ראייה פנימית ועמוקה יותר, והעמקנו בלימוד בחברותות ובאיסוף במליאה. סיימנו בתרגיל כתיבה על הדברים שהיינו רוצות שיראו בנו.

כדאי לסגור בסוף את השיעור את התרגום המעשי של ההוראות הללו לימינו: לוודא שהבנות מבינות מה הם אירוסין כיום? האם יש מקבילה לתנאים? האם מישהי מכירה זוג שחתם על תנאים? האם מישהי מכירה זוג שביטל אירוסין? וכו’. ניתן לחזור לרשימה שעשינו על הלוח בתחילת השיעור ולעשות בה סדר.