ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

השירה שעלתה מן הים

  • צוות לב לדעת
  • , רעות ברוש
צוות לב לדעתרעות ברוש
תצוגת כיתה מלאה
השירה שעלתה מן הים
לב השיעור
פתיחה
מפגש
שירת הים- במקרא, במדרש ובאומנות
התבוננות
שירת הים באומנות ובפרשנות הזהר
הפנמה
אסיף
שירת הים במקרא
פסוקים מתוך שירת הים
שמות רבה על שירת הים
מדרש על הייחוד שבשירת הים

שמות פרק יד

(ל) וַיּוֹשַׁע ה’ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם:

(לא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה’ וַיַּאֲמִינוּ בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ: פ

 

שמות פרק טו

(א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה’ וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹרשירת הים אָשִׁירָה לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:

…(כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת:

(כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: ס

(כב) וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר

שמות רבה, כג, ד

אז ישיר משה, הה”ד (משלי לא) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, מיום שברא הקב”ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב”ה אלא ישראל, … כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם מיד אמרו שירה לפני הקב”ה שנאמר : “אז ישיר משה ובני ישראל”, הוי פיה פתחה בחכמה, אמר הקב”ה לאלו הייתי מצפה, ואין אז אלא שמחה שנאמר (תהלים קכו) “אז ימלא שחוק פינו”.

שירת הים באומנות
אוסף דוגמאות של ביטויי שירת הים באומנות
הזהר על שירת הים
קטע מספר הזהר על ההשתוקקות לה' בקריעת ים-סוף

מאמר מספר הזֹּהר על שירת הים: זהר בשלח דף  ס עמוד א

תרגום מתוך ספר התודעה פרק כו הרב אליהו כי טוב

אמר רבי שמעון: בשעה שהיו ישראל עומדים על הים ואמרו שירה, נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא עם צבאותיו ופמליותיו, בשביל שידעו את מלכם שעשה להם כל הנסים האלה והגבורות. וכל אחד ואחד ידע וראה מה שלא ידעו ולא ראו שאר נביאי העולם:

… וכשסיְּמו שירתם, נתבשמו נפשותיהם של כולם והשתוקקו לראות ולהביט עוד ולא היו רוצים לנסוע משם מרוב שהשתוקקו. באותה שעה אמר משה לקב”ה: בניך, מרוב שהם משתוקקים (לחזות באור פניך) אינם רוצים לנסוע מן הים!:

מה עשה הקב”ה – כסה את כבודו וכו’ והיה שם נגלה ואינו נגלה. אמר להם משה לישראל כמה פעמים לנסוע משם – ולא רצו (שעדיִן מציצים שם באספקלריא שאינה מאירה), עד שנראה להם זיו כבודו של הקב”ה (שהוא שוכן) במדבר. אותה שעה, מרוב שהיו חפצים ומתאווים לראות, הסיע אותם משה. הדא הוא דכתיב (שמות טו):

וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, מאי מדבר שור? – מדבר שהיו רוצים לחזות בו את הדר כבודו של המלך הקדוש. ולכך נקרא ‘מדבר שור’ – מדבר החיזיון:

מחשב מקרן
בשבת פרשת בשלח, קוראים בתורה את שירת הים ועל שמה נקראת השבת כולה 'שבת שירה' בה מרבים בשירה ובשבח לה'. בשיעור זה נעמוד על מהותה של השירה לה' ונראה כיצד אנו יכולים לשיר לו בחיינו.
לב השיעור: למה שרו דוקא על הים?
פתיחה: שיתוף: רגע של שמחה גדולה

נבקש מהתלמידים לחשוב על רגע בחייהם שהרגישו בו שמחה גדולה ומיוחדת. מה גרם לשמחה הגדולה? מה עשו כשחשו בה? נזמין כמה תלמידים לשתף.

מפגש: שירת הים- במקרא, במדרש ובאומנות

נקרא את הפסוקים מספר שמות המתארים את שירת הים (בדילוגים) ואת המדרש (שמות רבה, כג, ד)

שמות פרק יד:

(ל) וַיּוֹשַׁע ה’ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם:

(לא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה’ וַיַּאֲמִינוּ בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ: פ

שמות פרק טו

(א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה’ וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:

…(כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת:

(כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: ס

(כב) וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר

 

שמות רבה, כג, ד:

אז ישיר משה, הה”ד (משלי לא) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, מיום שברא הקב”ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב”ה אלא ישראל, … כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם מיד אמרו שירה לפני הקב”ה שנאמר : “אז ישיר משה ובני ישראל”, הוי פיה פתחה בחכמה, אמר הקב”ה לאלו הייתי מצפה, ואין אז אלא שמחה שנאמר (תהלים קכו) “אז ימלא שחוק פינו”.

נשאל את התלמידים: על-פי הפסוקים, המדרש ועל-פי דעתם- מה היה דווקא במאורע הזה של קריעת ים סוף ש”הוליד” את שירת הים, השירה המתפרצת והמדהימה שנוצרה על שפת הים? שירה שלא היתה כמותה מעולם?

התבוננות: שירת הים באומנות ובפרשנות הזהר

נחלק לתלמידים תצלומי יצירות אומנות בנושא שירת הים, לכל תלמיד או קבוצה יצירה אחרת (מצורפים קישורים. לחילופין אפשר להקרין). נבקש מכל תלמיד להתבונן בתמונה שקיבל, ולתת את דעתו כיצד נראית בה שירת הים, למה הוא שם לב בתמונה, מה בחר הצייר להדגיש ביצירה?

כעת, נבקש מכל תלמיד לבחור דמות אחת המופיעה בציור שבידו ולתת לה קול, לספר את סיפורה, את מחשבותיה תוך כדי או אחרי שירת הים. נזמין את התלמידים הרוצים לשתף, להקריא את שכתבו.

בסיום שירת הים מופיע פסוק מפתיע “ויסע משה את ישראל מים סוף”. כלומר עם ישראל לא רצה לעזוב את ים סוף ומשה היה צריך כביכול “להסיע” אותו בעל כורחו. מדוע לא רצה עם-ישראל להמשיך? והרי ברור שמטרת יציאת מצרים לא היתה לחנות על ים-סוף? נשמע את תשובות התלמידים, ולאחר מכן נלמד יחד עימם את דברי הזוהר, המופיעים בספר התודעה:

מאמר מספר הזֹּהר על שירת הים: זהר בשלח דף  ס עמוד א

תרגום מתוך ספר התודעה פרק כו הרב אליהו כי טוב

אמר רבי שמעון: בשעה שהיו ישראל עומדים על הים ואמרו שירה, נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא עם צבאותיו ופמליותיו, בשביל שידעו את מלכם שעשה להם כל הנסים האלה והגבורות. וכל אחד ואחד ידע וראה מה שלא ידעו ולא ראו שאר נביאי העולם:

… וכשסיְּמו שירתם, נתבשמו נפשותיהם של כולם והשתוקקו לראות ולהביט עוד ולא היו רוצים לנסוע משם מרוב שהשתוקקו. באותה שעה אמר משה לקב”ה: בניך, מרוב שהם משתוקקים (לחזות באור פניך) אינם רוצים לנסוע מן הים!:

מה עשה הקב”ה – כסה את כבודו וכו’ והיה שם נגלה ואינו נגלה. אמר להם משה לישראל כמה פעמים לנסוע משם – ולא רצו (שעדיִן מציצים שם באספקלריא שאינה מאירה), עד שנראה להם זיו כבודו של הקב”ה (שהוא שוכן) במדבר. אותה שעה, מרוב שהיו חפצים ומתאווים לראות, הסיע אותם משה. הדא הוא דכתיב (שמות טו):

וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, מאי מדבר שור? – מדבר שהיו רוצים לחזות בו את הדר כבודו של המלך הקדוש. ולכך נקרא ‘מדבר שור’ – מדבר החיזיון:

על-פי הזוהר, החוויה שחוו בני-ישראל בשירת הים, וההתעלות שחשו, היו כה גדולות עד שלא היה ניתן לנתק אותם משם. הם ממש מיאנו להמשיך ללכת ולהתרחק מהמקום בו חזו בגילוי שכינה וחשו בדיבוק המדהים בתוך עם-ישראל בשירה הספונטנית והמשותפת. על-פי פרשנות זו השירה היתה שיא גבוה כל כך, שקשה אחריו להמשיך את החיים, קשה ליצור שגרה.

הפנמה: שירה על טוב שאינו מושלם

לסיום השיעור, ננסה להציע כיוון ל”המשכת” חווית השירה לחיים שלנו. אין ספק כי שירה מתפרצת נובעת מחווית שיא, אך אולי אנו יכולים לפקוח את המבט קצת יותר, ולכבוד שבת שירה לנסות ולהזמין את עצמנו לשיר. הגמרא במסכת סנהדרין (צד.) מספרת כי הקב”ה רצה לעשות את חזקיהו משיח אלא שמידת הדין התנגדה לכך בטענה שלא אמר שירה לאחר מפלת סנחריב.  ניתן ללמד זכות על חזקיה ולומר כי אפשר להבין מדוע לא אמר שירה. אמנם היה נס גדול, אולם המצב הצבאי – מדיני וכן המצב הרוחני והאחדות בעם היו בכי רע. ניתן ללמוד מכך כי אמירת השירה לא חייבת להיות דווקא על הטוב המושלם, על הנס הגלוי והברור, אלא היא קשורה גם לנקודת מבט על הטוב, ולקישור של הטוב הזה למי שמשפיע אותו עלינו- הקב”ה.

נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו על פתק משהו אחד שהוא רוצה לומר עליו שירה ביום זה.

אסיף: השתוקקות שהולידה שירה

 הפגשנו את התלמידים עם מקורות המראים את יחודה של קריעת ים-סוף שהביאה את בני-ישראל לשיר את השירה המיוחדת. נדרכנו בשאלה מה היה בארוע זה שהוליד שירה? את הדרך לתשובה על השאלה התחלנו באמצעות מבט ביצירות אומנות שסייע גם לדמיון של התלמידים להתעורר. 

המשכנו בלימוד הקטע מספר הזהר המתאר את ארוע קריעת הים כשיא של השתוקקות לה’. קריעת הים לא היתה רק נס גדול אלא חוויה עוצמתית של התעלות ומכאן מובן מדוע דוקא היא שיצרה שירה גדולה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!