ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

רבן יוחנן בן זכאי

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
מקרן
השיעור הזה יהיה מפגש עם דמותו של רבן יוחנן בן זכאי על רקע חורבנה של ירושלים. השאלה שתלווה את השיעור היא האם הייתם מבקשים את עזרת אספסינוס או שהייתם בוחרים להילחם עד כלות כוחותיכם בירושלים?
לב השיעור: להלחם או להציל?
פתיחה: המצור על ירושלים

רקע :

רבן יוחנן בן זכאי (להלן ריב”ז) למד אצל הלל ושמאי, ונחשב לתלמיד ה”קטן” מבין שמונים תלמידים מובהקים שהיו להלל. הוא היה מן התנאים הבולטים לפני ולאחר חורבן בית המקדש השני (המאה הראשונה לספירה). ריב”ז התפרסם בעיקר בכך שבעת חורבן הבית הוא ייסד את המרכז הרוחני היהודי ללימוד תורה ביבנה והנהיג שם את העם.

נספר לתלמידים:

אנחנו נכנסים למנהרת זמן, מגיעים לשנת 70 לספירה, כמעט לפני 2000 שנה בירושלים. טיטוס הרומי הטיל מצור על ירושלים, אין יוצא ואין בא. היחידים שיוצאים מן העיר הם המתים שמוצאים להיקבר מחוץ לחומה.

נקרין קטע קצר מתוך התכנית “קשת וענן” דקה –  7:54-10:25 בלבד.

דיון

האם יש להמשיך להלחם או לפנות לאספינוס לבקש מפלט?

נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות. שתי הקבוצות הראשונות תקבלנה דף עמדה ועליהן לקרוא אותו ולשכנע את השופטים בצדקת עמדתם. הקבוצה השלישית תשמש כקבוצת שופטים אשר יקשיבו לטענות הקבוצות השונות ויכריעו כיצד יש לנהוג.

לאחר שכל קבוצה הציגה את עמדתה והתנהל דיון, השופטים רשאים להציג שאלות לשני המחנות ומתבקשים לבסוף להכריע כיצד יש לנהוג? האם לנסות לפנות לאספסינוס, שר הצבא של טיטוס, ולבקש ממנו מפלט או להילחם עד טיפת הדם האחרונה?

רקע :

רבן יוחנן בן זכאי (להלן ריב”ז) למד אצל הלל ושמאי, ונחשב לתלמיד ה”קטן” מבין שמונים תלמידים מובהקים שהיו להלל. הוא היה מן התנאים הבולטים לפני ולאחר חורבן בית המקדש השני (המאה הראשונה לספירה). ריב”ז התפרסם בעיקר בכך שבעת חורבן הבית הוא ייסד את המרכז הרוחני היהודי ללימוד תורה ביבנה והנהיג שם את העם.

נספר לתלמידים:

אנחנו נכנסים למנהרת זמן, מגיעים לשנת 70 לספירה, כמעט לפני 2000 שנה בירושלים. טיטוס הרומי הטיל מצור על ירושלים, אין יוצא ואין בא. היחידים שיוצאים מן העיר הם המתים שמוצאים להיקבר מחוץ לחומה. הרעב בירושלים היה כבד כל כך עד שיום אחד תנא גדול ומרכזי, יוחנן בן זכאי, הסתובב ברחובות ירושלים וראה את בתו של גדול עשירי ירושלים כשהיא בוררת גרגרי שעורה מתוך גללי בהמה (כתובות ס”ו ע”ב). היהודים שנפלו בשבי הרומים נצלבו אל מול החומות.

דיון

האם יש להמשיך להלחם או לפנות לאספינוס לבקש מפלט?

נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות. שתי הקבוצות הראשונות תקבלנה דף עמדה ועליהן לקרוא אותו ולשכנע את השופטים בצדקת עמדתם. הקבוצה השלישית תשמש כקבוצת שופטים אשר יקשיבו לטענות הקבוצות השונות ויכריעו כיצד יש לנהוג.

לאחר שכל קבוצה הציגה את עמדתה והתנהל דיון, השופטים רשאים להציג שאלות לשני המחנות ומתבקשים לבסוף להכריע כיצד יש לנהוג? האם לנסות לפנות לאספסינוס, שר הצבא של טיטוס, ולבקש ממנו מפלט או להילחם עד טיפת הדם האחרונה?

מפגש: לימוד וסיפור- דמותו וסיפורו של רבן יוחנן בן זכאי בירושלים

נסכם לתלמידים את עמדת השופטים. ונפתח בשאלה:

  • כיצד נהג התנא רבן יוחנן בן זכאי שחי באותם ימים בירושלים?

לפני שנלמד יחד איך נהג ריב”ז, נלמד מעט על דמותו.

ריב”ז היה מתלמידיו של הלל הזקן, אלו הדברים שנכתבו עליו בגמרא במסכת סוכה:

נקריא לתלמידים כל פעם אימרה אחת, ונבקש מהם להסביר:

“אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי: מימיו לא שח שיחת חולין,
ולא הלך ארבע אמות בלי תורה ובלא ותפילין,
 ולא קדמו אדם בבית המדרש, (תמיד הגיע ראשון לבית המדרש)
ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, (מעולם לא התנמנם בבית המדרש)
 ולא הרהר (בתורה) במבואות המטונפות, (נזהר בכבודה של תורה עד כדי כך שהוא לא הרהר בתורה במקום מלוכלך)
ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא, (תמיד היה האחרון ללכת מבית המדרש)
ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה, (בכל רגע היה לומד)
 ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם (תמיד נסמך על רבותיו הלל ושמאי)
(תלמוד בבלי סוכה דף כ”ח ע”ב)

נבקש מהתלמידים להשלים את המשפטים:

  • לאיזה מחנה השתייך לדעתכם רבן יוחנן בן זכאי? למחנה שרצה להילחם ברומאים או להיכנע להם? נמקו.
  • הוא היה מתלמידיו המובהקים של הלל ולכן אפשר לשער שהוא…… (רצה להגיע לפשרה בדרך שלום).
  • רבן יוחנן בן זכאי ידע שכל חכמי ישראל נמצאים בירושלים והוא חשש מכך שהרומים יהרגו את כולם ולכן הוא רצה………

נקריא לכיתה את תיאור יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים (מעובד מתוך אבות דרבי נתן פרק ד):

כשבא אספסינוס להחריב את ירושלים, אמר אספסינוס ליהודים: “שוטים שכמוכם, למה  אתם מבקשים להחריב את העיר הזאת? מדוע אתם מבקשים לשרוף את בית המקדש? היכנעו בפני ואלך מכם”.

השיבו לו אנשי ירושלים: “כפי שנלחמנו בעבר וניצחנו עמים שהגיעו לכבוש את ירושלים לפניך, כך גם  נצליח להביס ולהרוג גם אותך”!

כששמע זאת רבן יוחנן בן זכאי הוא פנה למנהיגים ואמר להם: “למה לנו לגרום לחורבן בית המקדש? אספסינוס רק מבקש שניכנע לו. בואו וניכנע לפניו וכך נציל את התושבים, את החכמים שבעיר ואולי נזכה ובית המקדש לא יחרב”.

השיבו לו מנהיגי ירושלים: “כפי שניצחנו את היוונים, ננצח את הרומים, אל תרפה את ידינו, אנחנו ננצח בקרב מול הרומים ואת ראשו של אספסינוס נתלה על החומה”.

רבן יוחנן בן זכאי חזר והפציר במנהיגים, ניסה שוב ושוב לשכנע את התושבים להיכנע, אבל איש לא שמע לו. לאחר מספר ימים, קרא רבן יוחנן בן זכאי  לתלמידיו הקרובים, רבי אליעזר ורבי יהושע ואמר להם: “אני חייב לצאת מירושלים, אני מוכרח לדבר עם אספסינוס”. אמרו לו תלמידיו: “רבנו, אתה הרי יודע שאי אפשר לצאת מירושלים. השערים נעולים, אין יוצא ואין בא. שומרי העיר מאפשרים להוציא מהעיר רק את המתים”. אמר להם רבן יוחנן בן זכאי, אם כן, הכינו לי ארון קבורה, אני אשכב בו כמת וכך תוכלו להוציא אותי מהעיר.

כשהגיעו אל שער העיר,  שאלו אותם השוערים: “מי הוא זה?”. אמרו להם: “מת הוא אנו רוצים לקבור אותו מחוץ לירושלים”. השומרים אפשרו לשני התלמידים לצאת מהעיר כשהם נושאים את ארון הקבורה ובתוכו שוכב רבן יוחנן בן זכאי.

לאחר שיצאו מן העיר צעדו התלמידים עד שהגיעו אל אספסינוס, כשהגיעו לפניו, פתחו את ארון הקבורה ורבן יוחנן בן זכאי יצא מתוכו ונעמד.

שאל אותו אספסינוס: “אתה הוא רבן יוחנן בן זכאי, מה תבקש?”

ענה לו רבן יוחנן: “אני מבקש ממך רק שתיתן לי את העיר יבנה, שאלך ואלמד בה את תלמידי, נוכל להתפלל בה ולקיים בה את כל המצוות”.

השיב לו אספסינוס: “קח לך את יבנה, הבא אליך את תלמידיך, למד תורה והתפלל כרצונך”.

לאחר כמה ימים, כבש אספסינוס את ירושלים, החריב את העיר ושרף את בית המקדש. כשהבשורה המרה הגיעה ליבנה, רבן יוחנן בן זכאי קרע את בגדיו, בכה וזעק: “לא זכינו לשמור על בית המקדש, לא זכינו!!”

התבוננות: להכנע או להלחם?

נשאל את התלמידים:

  • מדוע אנשי ירושלים לא הסכימו להיכנע בפני אספסינוס?
  • כיצד יצא רבן יוחנן בן זכאי מהעיר?
  • מה הוא ביקש מאספסינוס?
  • מה היה קורה לו רבן יוחנן בן זכאי היה נשאר בעיר?

נסכם את התשובות ונספר:

לאחר שירושלים נכבשה, החכמים שהיו בה נהרגו, בית המקדש נשרף וכל בתי המדרש שהיו בעיר נחרבו. בית המדרש שהקים רבן יוחנן בן זכאי ביבנה היה קרש ההצלה היחיד ליהודים, שם נפסקו הלכות, שם נלמדה התורה ומשם צמח דור חדש של תלמידי חכמים.

הפנמה: משימת כתיבה- מכתב לירושלים

בקשו מהתלמידים למלא את המשימה הבאה:

  • לו הייתם יכולים לשלוח מכתב למנהיגים בירושלים לפני החורבן, מה הייתם כותבים להם? מה הייתם מייעצים להם לעשות?
  • לו הייתם יכולים  לכתוב מכתב לרבן יוחנן בן זכאי ולשלוח לו אותו לירושלים הנצורה, עוד קודם החורבן, מה הייתם כותבים לו?

בחרו אחד מן הנמענים וכתבו מכתב קצר.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!