כיצד לראות את מסרי התורה וחז”ל כרלוונטיים לנו היום – בעיקר בהקשר הגאולה?

חלוקה לזוגות – כל אחד יספר על דרשה משמעותית שהוא שמע בבית הכנסת.

מי הדובר ? מתי הדרשה נאמרה ? מי אמר את הדרשה ? מה היה תוכן הדברים ? מדוע הוא / היא חושבים שהדרשה היתה מוצלחת?

כל זוג ידרש לומר שני עקרונות חשובים לדרשה מוצלחת.

כיצד רואה רבי כלפון את אומנות הדרשה ?

ב – 1916 הוא כותב בתחילת הספר ‘זכות משה’:

“ראוי לכל דרשן לשית נגדו עצם הרעיון או המידה אשר אליה כוננו עשתונותיו (מחשבותיו) ואם עלה בידו איזה מתק לשון בכתובים או במאמרי חז”ל המתאים למטרתו מה טוב, ואם לאו לא אכפת”.

מהו והעיקרון המנחה את הדרשה לפי דבריו ?

בעיניו של רבי משה כלפון,  המסר של הדרשה הוא העיקר, ואילו כל השאר הוא תפאורה בלבד:

“הכול יודעים שאין אותו הביאור והרמז רק להמתיק העניין כדרך השירים או להיות לזיכרון כדרך כמה סימנים” (זכות משה, עמ’ א).

המורה יספר על ספר הדרשות של רבי משה שנקרא ‘דרכי משה’  ספר דרשות זה יצא לאור עוד בחייו ( ג’רבה תרצ”ה-1935 ).

במפתח של הספר הדרשה לפרשת נצבים נקראת – “מאמר בגאולה העתידה במהרה בימינו”.

רבי משה כלפון מתאר ניצוצות של גאולה.

הכיתה תחולק לקבוצות קטנות, וכל קבוצה תקבל 2 ניצוצות לעבוד עליהם.

כל קבוצה תבצע את המשימות הבאות :

1. כתבו ובארו במילים שלכם, מהו אותו ניצוץ חיובי עליו מדבר רבי משה כלפון.
2. היכן היום אתם רואים את אותו ניצוץ ?
3. מה קרה לאותו תחום  והאם הוא התקדם בתהליך הגאולה?  נסוג ? שינה צורה ?

הניצוצות :

ניצוץ 1 – מצב הזכויות האזרחיות

• כי מצב כל ישראל אשר בארץ ואשר בחוצה לארץ היו במצב איום ונורא, וממש “סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ” (איכה ד, ט”ו); ועתה בארצות הנאורות רבים מאחינו בית ישראל שבחוצה לארץ זכו אל אזרחיות גמורה. וכן אחינו שבארץ זכו לאזרחיות גמורה. וגם אחינו שבשאר הארצות שאינם נאורות הוקל עוד מצבם ורק לפי מצב האזרחיות הגמורה נראים כמשוללי זכויות; אומנם כאשר נעריך גם מצבם זה העגום עם מצבם בימי קדם, אנו רואים בחוש יתרון גדול – כיתרון האור מן החושך.

ניצוץ 2 – מצב הישוב ומושבות בארץ

• ארץ ישראל אשר הייתה ממש מיום שגלינו מארצנו “גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ; לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב, כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה’ בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ” (דברים כ”ט, כב) – עתה, הודות לאל ברוך-הוא, הרבה עיירות ומושבות בארץ נעשו כגן עדן ובם עובדים הרבה איכרים מאחינו, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו; ואלפים ורבבות מפירות הארץ ותנובותיה נשלחים לכל קצות התבל למקנה וקניין.

ניצוץ 3 – השפה העברית

• שפתנו העברייה, אשר כמעט מיום שגלינו ועד עתה הייתה שכוּחה ועזובה ועומדת באותו המצב של הייאוש, ועתה הנה היא שפה חיה מדוברת כמעט בכל ארץ ישראל לגבולותיה סביב. והיא אחת מהשלוש השפות החיות אשר שם: עברית, ערבית, אנגלית. ונשמעים ניביה ומבטאיה גם לפני הממשלה יר”ה( ירום הודה) שם, ובה מדברים וכותבים גם סוכני הממשלה יר”ה שם, וכן המטבעות והתנאבר של הפוצטא (שוברי הדואר)וכתבי הקבלות על המס של הממשלה יר”ה – כולם בשלושה שפות אלו. וכן בחו”ל רבים מאחינו שמים לב ללמדה ולחנך את עצמם בה לדבר ולכתוב.

ניצוץ 4 – שיפור דרכי התחבורה והתקשרת

ד) סלילת הדרכים והמצאת המכונות הקיטוריות ליבשה, לים ולאוויר, אשר מיום ליום הולכים ומתרבים להקריב המרוחקים בזרוע, לקיים מה שנאמר “מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם” (ישעיהו ס’, ח); ובכלל זה המבריקים אשר נתחדשו על ידי “הראדיו” וכיוצא, להשמיע ולהודיע מה שבצד זה אל קצהו השני שבסוף העולם.

ניצוץ 5 –  מצב הישוב בתחום החקלאי

• היישוב אשר גדל ועלה למעלה-ראש בארצנו תובב”א וכמאה מושבות ועיירות אשר היו מני אז ועד עתה למדבר שמם וארץ ציה נהפכו למדינות[3] ועיירות וכפרים. והרבה ממדברות וארצות ציה ושממה נהפכו לכרמי יין וגני חמד הנותנים פרי למכביר לתושבי הארץ ולתושבי חוצה לארץ. ורובם ככולם על ידי איכרים מאחינו בית ישראל מה שלא הייתה כזאת לעולמים וזה אחד מניצוצי הגאולה ככתוב: “הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה’, וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ” (עמוס ט’, יג–יד),

ניצוץ 6 – הצהרת בלפור

הסכמת והצהרת הממלכה האדירה בריטניא הנאורה יר”ה. המפורסמת בשם הצהרת בלפור אשר במכתב גלוי לכל העמים הצהיר השר הזה בשם ממלכתו, וזה לשונו:

לורד רוטשילד היקר! שמח אני מאוד למסור לך בשם ממשלת הוד מלכותו את הדקלרציה (הצהרה)של חיבה להסכמה הציונית של היהודים שנמסרה להקבינט ונתאשרה על ידי.

הממשלה של הוד מלכותו מביטה ברצון על יסוד בית לאומי בארץ ישראל לעם ישראל, והיא תשתמש בכל האמצעים הטובים לאפשר את השגת המטרה הזאת. אך במובן הברור שלא ייעשה שום דבר שיוכל לנגוע בזכויות האזרחיות של קבוצות לא יהודיות בארץ או בזכויות והעמדות הפוליטיות שהיהודים נהנים באיזה ארץ אחרת.

אשמח עוד אם תביא הדקלרציה הזאת לפני הפדרציה הציונית.

שלך במסירות ארתור ג’מס בלפור.

וכן הסכימו על זה בחבר לאומים הממלכה האדירה אשר כולנו חוסים בצילה צרפת הנאורה יר”ה. והמלכות האדירה אמריקה הנאורה יר”ה ועמהם כמעט כל הממלכות האדירות והנאורות אשר בתבל. ומאז והלאה זכו אחינו הדרים שמה והבאים מחוצה לארץ לארץ ישראל באזרחיות גמורה, וכמו שכתב הרמב”ן ז”ל (בשיר השירים ח’) כי ברישיון מלכי האומות ובעזרתם ילכו כל ישראל לארץ ישראל. וכן כתב הרד”ק ז”ל (בתהלים קמ”ו, על הפסוק “בבן אדם שאין לו תשועה”): “וכן לעתיד יסבב גאולת ישראל ע”י מלכי הגויים שיעיר את רוחם לשלחם”.

ניצוץ 7 – נתוני עליה לארץ

( ז) הכוסף והתשוקה לרבים מאחינו בית ישראל לעלות אל הארץ לעובדה ולשומרה, או לנשק את עפרה ולחונן את אבניה, עד כי ת”ל[5] בשנים מועטות נוסף בארצנו יותר משני שלישים על מה שהיה בה קודם המלחמה העולמית; והוא מעין קיבוץ גלויות לאט לאט, לפי מה שאפשר לה לקלוט – והולך זה ומתגבר, מיום ליום ומחודש לחודש.

ניצוץ 8 – גידול של עיר גדולה בישראל

(יב) התקדמות העיר “תל אביב” אשר הייתה מקרוב ממש למדבר שממה וציה ועתה היא עיר מהוללה בתבל וכולה מיושבת רק מאחינו בית ישראל ודרים בה יותר משמונים אלף מאחינו בית ישראל וכולם מתפרנסים בנחת מיגיע כפם ועתיד מזהיר לה להתקדם כהנה וכהנה.

• אמכתב
• בקולאז'

פתחנו בנושא של משמעות דרשה בבית הכנסת ובכלל, ראינו כיצד מתייחס רבי משה כלפון לדרשות שבת.  העמקנו בדרשתו לפרשת נצבים, בה הוא רוצה להראות לאנשים כמה הגאולה מבצבצת ובאה, וסיימנו בתהליך בו כל אחד מאתנו מנסה לזהות את תהליגי הגאולה כיום.