כפתיחה לשיעור, נבקש מהמשתתפים להיזכר בשני מקרים בהם היה להם רושם ראשוני מסויים על אדם שפגשו, ולאחר מכן הם התבדו. מקרה אחד בו הרושם הראשוני היה חיובי ולאחר מכן הופתעו לרעה, ומקרה שני בו הרושם הראשוני היה שלילי ולאחר מכן הופתעו לטובה.  (ניתן גם להציע לחשוב על מקרים בהם הרגשנו ששופטים אותנו ע”פ רושם ראשוני ולא רואים אותנו באמת).

נבקש ממי שמוכן לשתף בסיטואציה. נשאל:

• כיצד הרגשתם בכל אחד מהמקרים?
• כיצד האדם הצליח לתקן את הרושם הראשוני?
• האם הרגשתם אשמים בכך שטעיתם בשיפוט?
• מה למדתם מאותו מקרה?

בשאלות שאיתן פתחנו עוסק סיפורו של ר’ ינאי והאורח.  נקרא כעת את הסיפור במליאה, ונשאל שאלות מכווינות כדי להבינו ברמת הפשט:

• “ראה אדם אחד שהיה משופע ביותר”- מה משמעות הביטוי?  [מפרשים- לבוש בגדים ארוכים ורחבים בשפע, כדרך תלמידי חכמים. או שהיה נראה לו אדם עשיר ומכובד ורצה להתכבד באירוחו].
• מדוע לא רוצה האורח לברך? [ניתן לפרש שבגלל העלבון מכך שינאי בודק אותו. או שרצה לכבד את ינאי. או שלא ידע את נוסח ברכת המזון].
• “אכל כלב פתו של ינאי” – מה מביא את רבי ינאי לומר דבר כזה לאורחו? [או שינאי רואה זאת ככפיות טובה מצד האורח, או שהוא מחשיב את האורח ככלב בגלל חוסר ידיעתו בתורה וחוסר יכולתו לברך]

כעת נתחלק לקבוצות (בהתאם לגודל הכיתה), ונבקש מכל קבוצה לדון בסיפור ולנתח אותו לעומק ע”פ הנקודות הבאות:

• מהו המניע הראשוני של ינאי להזמין את האורח לביתו? [נראה שינאי מתרשם מחזותו המכובדת של האורח (“משופע ביותר”) ורוצה לזכות בכבוד שבאירוחו – ולא עושה זאת מתוך הכנסת אורחים טהורה]
• כיצד מגיב האורח לכך שינאי מכנה אותו כלב? מה הוא מנסה לומר לרבי ינאי? [האורח אינו אשם בכך שלא למד תורה, אלא ינאי – שבהיותו רב גדול ומנהיג ניכס את התורה לעצמו (או ככלל למעמד החכמים) ולא דאג להנחילה לאורח ולפשוטי העם]
• מה גורם לינאי להעריך מחדש את האורח באופן חיובי? [א. היכולת הדרשנית של האורח שדורש את הפסוק, ומצליח לענות לינאי בחדות לשון. ב. דרך הארץ של האורח עליה הוא מספר]
• האם לדעתכם ינאי אכן לומד את הלקח מהסיפור? [לגנותו של ינאי נראה שגם לאחר שהאורח משיב לו, הוא עדיין מדבר מתוך גאווה  ושואל “למה זכית לאכול על שולחני?”, אמירה המדגישה את הפער ביניהם ואת עליונותו של ינאי.   לשבחו של ינאי נראה שלבסוף אכן דרך הארץ של האורח היא זאת שגורמת לינאי להעריך אותו, ולדרוש דרשה בשבח דרך הארץ – הממחישה את כנות  תהליך התשובה שלו].

בנוסף לדיון הקבוצתי, ניתן לחלק את הקבוצות ל”קטגורים” ו”סנגורים”, ולבקש מכל קבוצה לנסח בהתאם את הביקורת/לימוד הזכות על ינאי ועל התהליך שעבר, ולאחר מכן להציג את טענותיהם לכיתה.   מטרת התרגיל היא להפנות את תשומת הלב הן לתהליך התשובה החיובי שינאי עושה, והן לביקורת הנמתחת עליו לכל אורכו.

• נקודה נוספות לתשומת לב – “מימי לא שמעתי דבר רע והחזרתי לבעליו, ולא ראיתי שניים מריבים ולא עשיתי שלום ביניהם” – ניתן לקרוא כאילו הוא מדבר גם על הסיטואציה הקשה בינו לבין רבי ינאי, שלמרות שהוא פוגע בו פגיעה כה עמוקה הוא מיישב עימו את הדברים.

לסיכום – רבי ינאי בתחילת הסיפור רואה את האורח וחושב שהוא “קולט” אותו ושמולו עומד אדם גדול וחשוב – ולכן הוא מזמין אותו לביתו. במהלך הארוחה הוא מבין שטעה בשיפוט שלו, מה שמוביל אותו לעלוב בו בצורה כל כך קשה. לבסוף הוא מבין שוב שהוא טעה גם עתה בשיפוט, ושניצב מולו אדם בעל ערך גדול – אך באופן אחר ממה שחשב בהתחלה, אדם ששווה לו ואולי אף גדול ממנו גם אם אינו תלמיד חכם. יש כאן פתח לדבר על השיפוט הראשוני שלנו, על פי מראה או רושם חיצוניים- כמה אנו מרבים לשפוט בני אדם ולחרוץ עליהם דעה במקום לתת מקום אמיתי לכל אחד ולראות מה ניתן ללמוד ממנו, ולהיות בענווה ובדרך ארץ כלפי האחר.

נביא לכיתה חומרי ציור ויצירה מגוונים. נבקש מכל משתתף לבחור סצינה אחת מתוך הסיפור ולהתמקד בה, ולנסות לצייר את אותה סצינה. המטרה היא שהציור יבטא פרשנות מסויימת לתמונה, או יביע רעיון שעולה מתוך הלימוד.

לאחר מכן נציג את הציורים בכיתה, ונסדר אותן (על הלוח או הרצפה) על פי סדר הסיפור. כדאי להשוות בין גרסאות שונות לאותה הסצינה ולעמוד על ההבדלים במשמעויות ובפרשנות.

פתחנו את השיעור בהיזכרות בסיטואציות בהם טעינו בשיפוט של אדם אחר בגלל רושם ראשוני. למדנו את סיפורו של רבי ינאי והאורח, וניסינו לעמוד על התהליך שאותו הוא עובר, ולהביט עליו גם בעין ביקורתית. לסיום הגבנו כל אחד לסיפור על ידי ציור של אחת מהסצינות, וראינו כיצד הפרשנויות השונות משתקפות בציורים.

אם נרצה ואם לא נרצה, כולנו מושפעים מרושם ראשוני וטועים בשיפוט שלנו – והגמרא אינה מתביישת לספר שגם אדם גדול כמו רבי ינאי יכול לעשות טעויות שכאלה. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לתת לאדם שמולנו הזדמנות לתקן את הרושם שעשה ולראות בו צדדים שונים שפיספסנו, והאם אנחנו מוכנים לוותר על סולם הערכים שלנו ולהכיר בסולמות ערכים אחרים – שאולי בהם האדם נמצא גבוה מאוד.

לסיום, ניתן להזמין את המשתתפים לחשוב האם כעת בהווה יש להם איזשהו רושם ראשוני שלילי על אדם מסוים. זו הזדמנות לנסות להרפות מאותו הרושם ולראות דברים אחרים שפיספסנו במבטינו.