ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח את השיעור בשאלה : מיהו אדם הגדול בתורה?
ניתן לרשום על הלוח את המילים “גדול בתורה”, ולרשום מסביב את התשובות שעולות (תכונות, יכולות, התנהגות וכו’).
נסביר כי בשיעורים הקרובים נעסוק בדמותו של רבי זירא, וניתן עליו רקע מקדים:
רבי זירא, או רבי זעירא כפי שהוא מכונה בתלמוד הירושלמי, הוא אמורא בבלי, שבהמשך עלה לארץ ישראל, חי בדור השלישי לאמוראים. בבבל היה תלמידו של רב יהודה ולאחר עלייתו לארץ למד בבית המדרש של רבי יוחנן. היה ידוע ברצינותו הרבה ובדקדקנותו בנוסח השמועות שנאמרו מפי חכמים (בבלי ערובין פ ע”א, בבלי בבא מציעא מג ע”ב בבלי נידה מח ע”א). כמה סיפורי ניסים מופלאים נקשרו בדמותו (בבלי מגילה ז ע”ב, בבלי סנהדרין סה ע”ב). זכה לאריכות ימים ונפטר בשיבה טובה.
נתחיל בלימוד משותף על הסיפור המתאר את עלייתו לגדולה של ר’ זירא.
נשאל:
נאסוף את התגובות השונות בכיתה. נסביר: בסיפור הסמיכה של רבי זירא (שהתקיימה בארץ ישראל משום שאין סמיכה בבבל- בבבל הוא נקרא רב זירא, ולאחר הסמיכה בארץ נקרא רבי זירא) ניתן לראות את הערכתם הרבה של חכמים אליו, שזה מקרוב הגיע מבבל ובכל זאת קנה מהר את מעמדו בקרב תלמידי החכמים של ארץ ישראל. כמו כן אנו למדים מסיפור זה על ענוותנותו הרבה, ועל כך שברח מן הגדולה והשררה. מעניין לראות כיצד רבי זירא עומד מול שתי מימרות של רבי אלעזר- ששתיהן מבטאות כנראה קול פנימי הקיים בתוכו- מצד אחד הרצון להצניע את עצמו, ומן הצד השני- הרצון לזכות למחילת עוונות.
המהרש”א מסביר את משמעות השיר שרו לרבי זירא חכמים, ומוסיף נקודה חשובה לדמותו:
השיר ששרו לו בזמן הסמיכה מבטא את ענוותנותו הרבה של רבי זירא ואת האמת הפנימית המאפיינת אותו, ללא צורך בגינונים חיצוניים. לפי המהרש”א, בפרישות מן העולם יש מן הענווה והבריחה מהכבוד, אך למעשה יש בה גם מן היהירות והצביעות. עצם הבחירה להיות פרוש מעמידה א האדם במקום נבדל ומתנשא מכל הציבור.
הגמרא בה מנסים תלמידי רבי זירא להבין את סוד אריכות הימים לה זכה, מצויה בתוך רצף של סיפורים דומים, בהם ניתנות תשובות שונות לשאלה זו אצל חכמים שונים. בספרו מסילת ישרים (פרק יט) מסביר הרמח”ל כי המשותף לכל הדברים המזכים באריכות ימים הוא מידת החסידות- דקדוק במצוות שבין אדם למקום לפרטיהן עד כמה שידו של אדם מגעת, והקפדה מקסימלית בכבוד הבריות ומאמץ תמידי להיטיב לאחר.
כעת נחלק את הכיתה לקבוצות בהתאם לגודלה, ונחלק את הקטעים הבא ללימוד:
שאלות מנחות:
לאחר העבודה בקבוצות נחזור למליאה, וכל קבוצה תציג בקצרה את ההצגה שהכינה – כך נקבל מול עיננו פסיפס מוחשי של דמותו של רבי זירא. נסכם את הקטע הראשון:
את העובדה שזכה לאריכות ימים מייחס רבי זירא להנהגותיו המיוחדות שמבטאות הן מסירות מיוחדת ללימוד התורה והן יחס רגיש לחברה הסובבת אותו. את הביטוי “ולא ששתי בתקלת חברי” אפשר להסביר בשתי דרכים- 1. לא שמחתי בליבי כאשר ראיתי שחברי מתבזה- מה שיכול להגדיל את ערכי לעומתו. 2. לא הרשיתי לעצמי להחצין שמחה ולעלוז כאשר היה בסביבתי חבר פגוע. לגבי הביטוי “מימי לא הקפדתי בתוך ביתי”, נקרא את פירושו של ה”באר מים חיים”:
הבאר מים חיים משם את הדגש על המילה “בתוך ביתי”. לא ייתכן שרבי זירא לא הקפיד כלל – שהרי הכעס היא מידה חיונית ולעיתים חובה עלינו לכעוס ולהקפיד כאשר אנו נתקלים במציאות מקולקלת. אלא שאצל רבי זירא הכעס התקיים ברבדים החיצוניים שלו, אך בנקודה הפנימית, בעומק ליבו, הוא לא כעס כלל – והיה באמונה ובעין טובה.
בלימוד עסקנו בקשר שבין ההתנהגות בעולם הזה לבין אריכות הימים. נקודה זו מעוררת את שאלת השכר והעונש- הרי ראינו צדיקים גדולים שלא זכו באריכות ימים, וכן מקובלנו ששכר המצוות הוא בעולם הבא ולא בעולם הזה! יש המסבירים שהידור מצווה או עשיית מצוות מעבר לחיוב המינימלי אכן יכולה להוסיף לאדם שנות חיים, אך רבי נחמן מברסלב עונה על שאלה זו באופן אחר.
ר’ נחמן מסביר את הביטוי “אריכות ימים” לא כתוספת של ימים ושנים לחיים, אלא כהרחבת והעמקת כל יום ויום בפני עצמו:
אם כך, משמעותה של “אריכות ימים” היא לא קבלה של זמן נוסף – אלא הרחבה והעמקה של הזמן שכבר ניתן לנו, ע”י הוספת קדושה ולימוד ומצוות.
לצורך ההמחשה, נחלק לכל משתתף דף עם טבלה ריקה של לו”ז שבועי (מצ”ב).
בשלב ראשון, נבקש מהמשתתפים למלא את הלו”ז השבועי שלהם כמו שהוא נראה פחות או יותר ביומיום. לאחר מכן, נבקש מהם “להאריך את ימיהם” ע”י הוספת תוכן לאותם ימים – מעשים טובים, לימוד, חיבור עם חברים וכו’. התרגיל מראה כי לא ניתן האריך את היום באופן פיזי ולהוסיף לו שעות, אך ניתן להגדילו על ידי הוספת תוכן של קדושה.
התחלנו את השיעור במושג “גדול בתורה” והעלינו אסוציאציות ומושגים שונים. התחלנו בלימוד משותף על עלייתו של ר’ זירא לגדולה ועל המתח שבין ענווה ובין חיבור למציאות. למדנו בקבוות על התכונות בזכותן זכה לאריכות ימים וניסינו להציגן בכיתה. לסיום העמקנו במושג “אריכות ימים” בעזרת תורתו של ר’ נחמן מברסלב וניסינו להתבונן כיצד אנו יכולים “להאריך את ימינו”.
אם נחבר את חלקי השיעור נראה כי גדולה אמיתית איננה נובעת ממראית עין – היא נובעת מתוך חיבור למציאות ובזכות התוכן שאותו יוצק האדם לחייו.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא