ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

ראש השנה – דין ורחמים

תצוגת כיתה מלאה
ראש השנה – דין ורחמים
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - שופרות
התבוננות
דיון - סדר התקיעות
הפנמה
אסיף
לקראת ראש השנה קיימות בנו תחושות הפוכות: דאגה וחשש מהצפוי לנו יחד עם תחושות התחדשות וחגיגיות. נכיר את מקומה של כל תחושה ובאיזה אופן יכולות הן לרומם אחת את השניה.
פתיחה: חלוקה - מחשבות

נציג לתלמידים את המקרה הבא (בכיתות הבנים, כמובן שיש להמיר ללשון זכר):

זהו הערב לפני היום האחרון של שנת הלימודים
חבצלת שוכבת במיטתה ולא מצליחה להרדם.
הרבה מחשבות עוברות לה בראש והיא לא מצליחה להשקיט אותן,
היא גם מתרגשת מאוד ולא נרגעת.
היא כבר ניסתה לשתות מים וקראה ‘קריאת שמע’, אבל עדיין הכל תוסס בתוכה
  • אלו מחשבות ורגשות עולים לחבצלת?

נרשום אותן על הלוח בשני טורים בלי כותרת בינתיים:

  1. מחשבות שמביעות חשש ודאגה 
  2. מחשבות המביעות שמחה ותקווה
מפגש: לימוד - שופרות

בתפילת ראש השנה, בחלק  ‘שופרות’ אנו אומרים  פסוק מתוך תהילים פא, ד:

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר; בַּכֵּסֶה, לְיוֹם חַגֵּנוּ.
ותרגום יונתן שם מפרשתקעו בירחא דתשרי שופרא. בירחא דמתכסי ימי חגיא דילנא

תקעו ביום הראשון בחודש תשרי בשופר, בזמן שבו מתכסה יום החג שלנו. כלומר, ראש השנה נקרא ‘כסה’ מלשון כיסוי.

  • מה מתכסה?
  • מה נסתר מאיתנו בראש השנה?
  • האם התחושה הזו מוכרת לכם?

נתבונן בעמודה המפרטת את תחושות ה’דאגה’ ונוסיף בה את חששותינו. נוסיף ונאמר, שראש השנה חל בראש חודש, שבו הלבנה המכוסה עוד רק מתחילה להתגלות והיא כקו דק שעוד לא ברור ומאיר. זהו עוד ביטוי שמדגיש את תחושת חוסר הידיעה והחשש לקראת השנה שתגיע.

אנו יודעים שבראש השנה תוקעים בשופר שלוש קולות: תקיעה, שברים ותרועה.
בתורה, נקרא ראש השנה  דווקא “יום תרועה” (במדבר כט, א).

  • האם מישהו זוכר את הקול של התרועה?  -תשעה קולות קצרים ( טו- טו- טו- טו- טו- טו- טו- טו- טו).
  • ואת קול התקיעה? – הוא רצוף ואחיד ( טו———————–)
  • באיזה קול אנו מרגישים יציבות?
  • באיזה תחושת שברון או חרדה?

תרגום אונקלוס פירש:

“יום תרועה” – “יום יבבא”, בכי.

הקולות הקטועים נותנים תחושה של חרדה לעומת קול התקיעה הנמשך ברציפות ונותן תחושת בטחון.

ראש השנה נקרא ‘יום תרועה’ מכיוון שיש בנו אז תחושת חשש וחרדה. זהו זמן שבו החיים שקצב ה’  לשנה הקודמת כבר הסתיימו, והחיים של השנה החדשה עוד לא נקצבו, ואיננו יודעים מה צפוי לנו בשנה שתבוא.

התבוננות: דיון - סדר התקיעות

נבקש מכל תלמיד לרשום משפט, שבו הוא מעלה דבר אחד ממנו הוא חושש לקראת השנה שתבוא. (ניתן להשלים משפט כמו: ” אני חושש שבשנה הבאה…”).

בשלב זה טרם נשתף.

נחזור אל הרשימות שעל הלוח: נראה, שהתחושות שלנו ביחס ליום הלימודים האחרון, שבו נפרדים מהחברים והמורה ומקבלים תעודה, יש בו תחושות דומות – נוסיף לו כותרת: דאגה, חשש.
ומצד שני, יש בו גם תחושות של שמחה- נכתוב זאת ככותרת לטור השני.

ראינו את תחושות הדאגה שעלו בנו לקראת ראש השנה- והם באו לידי ביטוי בכך שזהו יום  שה’ דן אותנו בו, ואנו שומעים את קול השופר .

  • מה אנו עושים בראש השנה, שנותן את תחושות אחרות?
  • מה נותן בראש השנה תחושת חגיגיות, שמחה ותקוה לשנה טובה?

סעודות חג, שירים ומאכלים מיוחדים בסימני החג- כסימן לשנה טובה ומוצלחת. אנו רואים שראש השנה, מכיל בתוכו תפילות ומנהגים שונים שמביאים אותנו לתחושות שונות ואפילו הפוכות.

נתבונן בסדר התקיעות שאנו שומעים:

תקיעה, שברים תרועה, תקיעה.
תקיעה, שברים תרועה, תקיעה.
תקיעה, שברים תרועה, תקיעה.
תקיעה, שברים, תקיעה.
תקיעה, שברים, תקיעה.
תקיעה, שברים, תקיעה.
תקיעה, תרועה, תקיעה.
תקיעה, תרועה, תקיעה.
תקיעה, תרועה, תקיעה גדולה.
  • מהו הקול שחוזר הכי הרבה?
  • היכן הוא מופיע?
  • מה אנו יכולים ללמוד מכך שהתרועה (וגם השברים) מוקפות ב’תקיעה’ ?

התקיעות – כמו שאמרנו- רומזות ליציבות ושמחה. לפני כל תרועה וגם אחריה תוקעים תקיעה. אנו מבינים מכך, שלאחר הכול: גם הדין והדברים הקשים שעלולים לבוא עלינו – מכוונים מה’ אלינו לטובה ולתיקון. ולכן מצווה לכבד את ראש השנה בבגדים נאים ולנקות לכבודו את הבית, ולערוך בו סעודות שמחות.

הפנמה: כתיבה - תיקון

לסיום, נבקש מכל תלמיד לקחת את המשפט שרשם קודם ולנסח אותו מחדש, באופן של תקווה ותפילה לתיקון. (לדוגמא: אם כתבתי ‘לקראת השנה הבאה, אני דואגת שחברתי הטובה תתרחק ממני‘. כעת ניתן לכתוב: ‘אני מתפללת לה’ שאצליח לשמוח ולרכוש חברות נוספות‘.)

נזמין לשיתוף רק משפטים מהשלב השני.

ראש השנה הוא יום קדוש ומיוחד. זהו היום שבו בורא ה’ את השנה החדשה ומעניק לנו חיים חדשים. תחושות יום הדין מצד אחד והחגיגיות מן הצד השני מעורבבות בנו. ראינו כי לחשש והדאגה יש מקום, אך היציבות והשמחה צריכים להיות גם כן חלק מהחג שלנו כדי שלא נשקע בתחושות לא טובות. עלינו לקדם את חששותינו לתפילה ותקווה שנזכה לטוב גדול יותר – כמו שעשינו בתרגיל הכתיבה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!