ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נכין את התלמידים לקראת הודעה חגיגית, חשובה ויוצאת דופן: כל תלמיד מתבקש לא לשכוח ללכת הביתה לאחר הלימודים, במהלך היום.
ניתן לילדים להביע את תמיהתם.
נספר כי תמיהה מעין זו הרגישו נתיני אחשורוש למקרא האגרות הראשונות בהן כתוב ‘להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו’ – הרי דברים אלו הם פשוטים, ואינם נושא לצו מלכותי!
משמעות הדבר מתוארת בדברי רבא מסכת מגילה יב ע”ב. האגרות הראשונות אכן עוררו גיחוך אצל העם, ועל כן כשהתקבלו האגרות השניות – העם לא מיהר להתייחס אליהן ברצינות, אלא המתין בסבלנות ליום הנקוב בהם. כך גם מאורע שנראה בשעתו סתמי וחסר חשיבות התגלה כחוליה חשובה בהצלה. סיפור האגרות הראשונות הוא דוגמא אחת מתוך המגילה לכך שהפרטים במגילה לא נראים דווקא משמעותיים כל אחד בפני עצמו, רק בחיבור שלהם יחד כאשר הם מתחברים לסיפור אחד שלם הם מקבלים משמעות חדשה.
נקרא יחד מהלכות קריאת המגילה:
תוך כדי לימוד ההלכות נשלב בעל פה את טעמיהם. כמובן, ניתן להפנות שאלות מתאימות לתלמידים ולשמוע את הצעותיהם, ותוך כדי כך לשלב את ההסברים המובאים כאן. מומלץ לקרוא כל סעיף ולעסוק בו.
נפרוט את הסעיפים:
סעיף כא’ – פשיטת המגילה כאיגרת: בסעיף כא מובאת ההלכה אודות פשיטת המגילה כאיגרת (כלומר, פתיחת כולה כך שהיא תיראה בשלמות כאיגרת רצופה טרם קריאתה). בטעם הדבר ביארו המפרשים שהמגילה כולה היא סיפור אחד רצוף שבמהלכו מתגלית השגחת ה’, כל אירוע מתחילת המגילה מתגלה כחוליה בהצלה, ואין כאן רק אוסף מאורעות היסטוריים (ראה עוד בהרחבות א’).
נציג בפני התלמידים עשר תמונות/ משפטים, ונבקשם לחלקם לצמדים כך שכל צמד יכלול תמונה של אירוע ותמונה של תוצאתו הטובה:
נזכיר בפני התלמידים שיש טעם נוסף המובא לפריסת המגילה- ‘מפני שנקראת איגרת’. נראה שהכוונה היא שאנו צריכים לחוש כאילו אנו בתוך האירוע, וקוראים עתה את האיגרת שהתקבלה אלינו ממרדכי ואסתר.
סעיפים כב- כד– כוללים את ההלכות העוסקות בחובת ההקשבה המדויקת.
סעיף כה – נחלק לשני חלקים:
נשאל:
הדבר מאפשר לנו לחוש שאנו בתוך האירוע. בנוסף, העובדה שנהרגו כאחת מלמדת שגם כאשר יש צרה גדולה, היא יכולה להתהפך בבת אחת (ניתן להביא כדוגמא מדורנו את מלחמת ששת הימים).
2. ‘ומנהג קריאת ארבעת פסוקי גאולה ידוע’.
פסוקים אלו מובאים בדברי הרמ”א: “יש שכתבו שנוהגין לומר ד’ פסוקים של גאולה בקול רם, דהיינו: איש יהודי וגו’, ומרדכי יצא וגו’, ליהודים היתה אורה וגו’, כי מרדכי היהודי וגו’ “. בטעם הדבר כתב האבודרהם ‘וכל זה להרבות השמחה לילדים ולכל’.
נבקש מכל אחד לבחור אחת מהמשימות הבאות:
לאחר מכן נשתף בדברים שכתבו התלמידים – תחילה משימות א-ב ולאחריהן משימות ג-ד.
נבקש מהתלמידים לשתף במאורעות שהם מכירים, או שחוו אישית, ובהם משמעותו של אירוע – שנראה בשעתו סתמי או קשה – התבררה רק כעבור זמן.
נסכם את הרעיונות המרכזיים שעלו בשיעור והמתבטאים בהלכות קריאת המגילה (הכל מתגלגל לטובה; חשיבות ההקשבה; קריאת המגילה תוך כדי חווית האירועים שבה, ועוד).
נסיים בשאלה למחשבה:
פתחנו בהודעה חגיגית כשהוואה להודעה המפתיעה ששלח אחשוורוש ביד הרצים. למדנו קצת ממהות ההלכות של קריאת מגילה והתמקדנו דווקא בהלכה לפרוס את המגילה כאגרת. סיימנו במחשבה איך לקחת חלק קרוב ואישי יותר בקריאת המגילה האישית שלנו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא