ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

קריאת המגילה

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
קריאת המגילה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - הלכות קריאת מגילה
התבוננות
הפנמה
אסיף
לעתים משמעותם של מאורעות מתגלה רק כעבור זמן, בעוד שבעת התרחשותם הם נראים סתמיים או אפילו נוגדים את מגמת החיים.
לב השיעור: מה עומד בבסיס הלכה "לפשוט את המגילה כאגרת"?
פתיחה: תרגיל - הודעה מפתיעה

נכין את התלמידים לקראת הודעה חגיגית, חשובה ויוצאת דופן: כל תלמיד מתבקש לא לשכוח ללכת הביתה לאחר הלימודים, במהלך היום.

ניתן לילדים להביע את תמיהתם.

  • מדוע אתם מופתעים?
  • מה מוזר בהודעה זו?

נספר כי תמיהה מעין זו הרגישו נתיני אחשורוש למקרא האגרות הראשונות בהן כתוב ‘להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו’ – הרי דברים אלו הם פשוטים, ואינם נושא לצו מלכותי!

משמעות הדבר מתוארת בדברי רבא מסכת מגילה יב ע”ב. האגרות הראשונות אכן עוררו גיחוך אצל העם, ועל כן כשהתקבלו האגרות השניות – העם לא מיהר להתייחס אליהן ברצינות, אלא המתין בסבלנות ליום הנקוב בהם. כך גם מאורע שנראה בשעתו סתמי וחסר חשיבות התגלה כחוליה חשובה בהצלה. סיפור האגרות הראשונות הוא דוגמא אחת מתוך המגילה לכך שהפרטים במגילה לא נראים דווקא משמעותיים כל אחד בפני עצמו, רק בחיבור שלהם יחד כאשר הם מתחברים לסיפור אחד שלם הם מקבלים משמעות חדשה.

מפגש: לימוד - הלכות קריאת מגילה

נקרא יחד מהלכות קריאת המגילה:

כא. קורא אדם המגילה בין עומד בין יושב, ורק שליח ציבור בבית הכנסת מברך וקורא מעומד מפני כבוד הציבור. ופושטה כולה בתחילה ומברך וקורא. ויחיד השומע קריאתה בבית הכנסת אין צריך לפושטה כאיגרת, אבל הקורא בביתו צריך לפושטה כאיגרת.
כב. צריך לקוראה כולה מתוך הכתב, ואם קראה על פה לא יצא. אפילו חיסר הקורא תיבה אחת או השומע לא שמע אפילו תיבה אחת לא יצא. ואסור לשוחח בשעת קריאתה. וראוי לכל אדם שתהיה לו מגילה כשרה ולקרוא בלחש מילה במילה, שאי אפשר לשמוע מהשליח ציבור מחמת רעש ובלבול, וראוי לכל מי שהיכולת בידו לנהוג כן.
כג. מי שמחזיק בידו חומש או מגילה שאינה כשרה, לא יקרא עם השליח ציבור אלא שומע מהשליח ציבור מילה במילה, וכל מילה שמחמת הרעש והבלבול לא שמעה מפי השליח ציבור יקראנה בפיו מתוך החומש.
כד. אין מדקדקין בטעויותיה באופן שאין המשמעות משתנה, כגון שקרא יהודיים במקום יהודים וכדומה. אבל טעות שמשתנה המובן, כגון נפל נופל, ישב יושב וכדומה, לא יצא ומחזירים אותו. ואם סיים קריאתה חוזר לקוראה כולה כדין מי שחיסר תיבה אחת.
כה. צריך לומר עשרת בני המן וכן מילת עשרת בנשימה אחת, להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחת. ובדיעבד אם הפסיק ביניהם יצא. ולכתחילה נוהגים לומר בנשימה אחת מתחילת חמש מאות איש ואת פרשנדתא וכו’ עד עשרת. ומנהג קריאת ארבעת פסוקי גאולה בקול רם ידוע, ועתה מוסיפים גם קריאת הפסוק: בלילה ההוא נדדה שנת המלך, בקול רם. אחרי קריאתה גוללה ומברך.

תוך כדי לימוד ההלכות נשלב בעל פה את טעמיהם. כמובן, ניתן להפנות שאלות מתאימות לתלמידים ולשמוע את הצעותיהם, ותוך כדי כך לשלב את ההסברים המובאים כאן. מומלץ לקרוא כל סעיף ולעסוק בו.

התבוננות: פירוט - דיוקי ההלכות

נפרוט את הסעיפים:

  • על מה מדבר סעיף כא’?
  • מדוע יש לפשוט את המגילה כאגרת?

סעיף כא’ –  פשיטת המגילה כאיגרת: בסעיף כא מובאת ההלכה אודות פשיטת המגילה כאיגרת (כלומר, פתיחת כולה כך שהיא תיראה בשלמות כאיגרת רצופה טרם קריאתה). בטעם הדבר ביארו המפרשים שהמגילה כולה היא סיפור אחד רצוף שבמהלכו מתגלית השגחת ה’, כל אירוע מתחילת המגילה מתגלה כחוליה בהצלה, ואין כאן רק אוסף מאורעות היסטוריים (ראה עוד בהרחבות א’).

נציג בפני התלמידים עשר תמונות/ משפטים, ונבקשם לחלקם לצמדים כך שכל צמד יכלול תמונה של אירוע ותמונה של תוצאתו הטובה:

  1. שתיית אחשוורוש את היין
  2. מינוי אסתר
  3. שליחת האגרות הראשונות
  4. קבלת האגרות השניות
  5. בגתן ותרש מתכננים לשלוח יד באחשורוש
  6. הרכבת המן את מרדכי
  7. הפלת הגורל על ידי המן
  8. הריגת האויבים
  9. בקשת המן על נפשו מאסתר
  10. תליית המן

נזכיר בפני התלמידים שיש טעם נוסף המובא לפריסת המגילה- ‘מפני שנקראת איגרת’. נראה שהכוונה היא שאנו צריכים לחוש כאילו אנו בתוך האירוע, וקוראים עתה את האיגרת שהתקבלה אלינו ממרדכי ואסתר.

סעיפים כב- כד– כוללים את ההלכות העוסקות בחובת ההקשבה המדויקת.

  • מתי חשוב לנו שיקשיבו לנו?
  • במה שונה הקשבה מדויקת מהקשבה רגילה?
  • מה הרווח בהקשבה המדויקת?

סעיף כה – נחלק לשני חלקים:

  1. אמירת עשרת בני המן בנשימה אחת.

נשאל:

  • מדוע לדעתכם נפסקה הלכה זו?
  • איזו תחושה פעולה זו נותנת?

הדבר מאפשר לנו לחוש שאנו בתוך האירוע. בנוסף, העובדה שנהרגו כאחת מלמדת שגם כאשר יש צרה גדולה, היא יכולה להתהפך בבת אחת (ניתן להביא כדוגמא מדורנו את מלחמת ששת הימים).

2. ‘ומנהג קריאת ארבעת פסוקי גאולה ידוע’.

פסוקים אלו מובאים בדברי הרמ”א: “יש שכתבו שנוהגין לומר ד’ פסוקים של גאולה בקול רם, דהיינו: איש יהודי וגו’, ומרדכי יצא וגו’, ליהודים היתה אורה וגו’, כי מרדכי היהודי וגו’ “. בטעם הדבר כתב האבודרהם ‘וכל זה להרבות השמחה לילדים ולכל’.

  • איזה תחושה מעלה המנהג של קריאת פסוקי הגאולה בכל רם?
  • את מה הפסוקים מדגישים?
הפנמה: שאלה - חיבור אישי למגילה

נבקש מכל אחד לבחור אחת מהמשימות הבאות:

  1. כתבו בגוף ראשון את דבריו יהודי החי בשושן, המתאר את תחושתו לאחר ששמע על גזירת המן.
  2. ציירו ציור המביע תחושה זו.
  3. כתבו מכתב עידוד ליהודי החי מחוץ למדינת המלך אחשורוש ומבקש לעודד את היהודים הגרים בשושן. ניתן לכתוב מכתב כללי לקהילה או מכתב לאדם פרטי.
  4. חשבו, בזכות אלו מעשים של מרדכי ואסתר גזירת המן התהפכה? אלו תכונות מתבטאות במעשים אלו? (למורה: לחילופין ניתן להציע לתלמידים רשימת תכונות ולשאול היכן הן מופיעות במגילה, כדוגמת: אומץ, קור רוח, סבלנות, תכנון, ענווה).

לאחר מכן נשתף בדברים שכתבו התלמידים – תחילה משימות א-ב ולאחריהן משימות ג-ד.

נבקש מהתלמידים לשתף במאורעות שהם מכירים, או שחוו אישית, ובהם משמעותו של אירוע – שנראה בשעתו סתמי או קשה – התבררה רק כעבור זמן.

נסכם את הרעיונות המרכזיים שעלו בשיעור והמתבטאים בהלכות קריאת המגילה (הכל מתגלגל לטובה; חשיבות ההקשבה; קריאת המגילה תוך כדי חווית האירועים שבה, ועוד).

נסיים בשאלה למחשבה:

  • כיצד כל אחד יכול לשדרג את שמיעת קריאת המגילה האישית שלו, את פורים בכלל או את חייו בכלל, בעקבות הדברים שלמדנו?
אסיף:

פתחנו בהודעה חגיגית כשהוואה להודעה המפתיעה ששלח אחשוורוש ביד הרצים. למדנו קצת ממהות ההלכות של קריאת מגילה והתמקדנו דווקא בהלכה לפרוס את המגילה כאגרת. סיימנו במחשבה איך לקחת חלק קרוב ואישי יותר בקריאת המגילה האישית שלנו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!