ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח את השיעור במשפט על הלוח – “שנאת חינם היא: … ” ונבקש מהתלמידים להשלים את המשפט. נשים לב להגדרות שלהם ונרשום את תשובותיהם על הלוח בצד, כך שהם יישארו לאורך השיעור.
המהרש”א קושר בין הגדרת שנאת חינם לסיפור שכולנו מכירים – קמצא ובר קמצא:
נשים לב שהמהרש”א מגדיר את סיפור קמצא ובר קמצא כתחילת החורבן ולא כגורם אליו. אם כך מה יש בסיפור הזה שמסמל את תחילת החורבן? היכן באה לידי ביטוי שנאת החינם בסיפור הזה? מה לסיפור הזה ולנו? בשאלות אלו נעסוק בשיעור.
נבקש מהתלמידים לקרוא את סיפור קמצא ובר קמצא בחברותות, ולמלא טבלה שמתייחסת לכל דמות, מעשיה, ופרשנות של התלמידים לגבי חלקה בחורבן. להלן פירוט העמודות בטבלה:
לאחר מילוי הטבלה (ותשומת לב התלמידים לכך ש’קמצא’ בכלל לא נמצא פיזית בסיפור) נשאל – לפי הסיפור מי אחראי לחורבן? ומתוך כך: מה המעשה שהביא לחורבן?
נשים לב שבאגדה ישנן שתי התייחסויות בנוגע לאחריות לחורבן – אחת מופיעה בתחילת האגדה, “בגלל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים”, השניה מופיעה בסוף האגדה, “ענוותנותו של רבי זכריה החריבה את ביתנו”.
נסביר מהי אותה ‘ענוותנות’ של רבי זכריה – חוסר היכולת להתגמש, להבין את גודל השעה לעומת הכרעות הלכתיות נקודתיות, החשש ממה יאמרו ולא ממה שהולך לקרות אם לא יעשו את ההצעות שעלו.
נבקש מהתלמידים להביע את עמדתם בשאלה מה גרם לחורבן, דרך הזמנה לקדמת הכיתה שנים/שלושה תלמידים שיציגו את הגורמים השונים.
נשלח את התלמידים ללמוד בחברותות את פירושיהם של של המהר”ל ושל הרב יגאל אריאל לסיפור קמצא ובר קמצא. כל תלמיד ילמד מקור אחד, יענה על שלוש השאלות ולאחר מכן יסביר לחברו את המקור אותו למד.
השאלות:
נחזור למליאה ונסכם עם התלמידים את הלימוד דרך השאלות. העיקרים שיש להדגיש בסיכום:
מפירוש המהר”ל עולה כי עצם שמותיהם של הגיבורים – קמצא ובר קמצא- מלמד על המצב ערב החורבן שעם ישראל היה מחולק ומפורד ועל כן נחרב בית המקדש שהוא סמל לאחדות. על כן, פחות משנה העובדה אם סיפור זה קרה באמת או לא, הסיפור מדגיש ומדגים את הפירוד וחוסר האחדות. נשים לב שהמהר”ל לא מתייחס כלל למעשה רבי זכריה.
מפירוש הרב יגאל אריאל עולה שמסיפור קמצא ובר קמצא ניתן ללמוד שני דברים עיקריים:
נקודה ראשונה – הסיפור הוא בעצם תמונת מראה לחברה כולה, והוא רק דוגמה למצב ששרר בעם ערב החורבן. במהלך הסיפור טעות גוררת טעות ואף אחד לא חשב לעצור רגע ולתקן את המצב וזה מה שהביא את החורבן.
נקודה שניה – הסיפור הוא גם תמונת מראה ליחסי ישראל ורומי. הסיפור מציג קצר בתקשורת ביחסי ישראל ורומי שמביא לחורבן. ר’ זכריה מוצג כגורם שפגם בתקשורת בין ישראל לרומי ומחזק את ההוכחה לקיסר שמרדו בו היהודים. כלומר, הסיבה לחורבן היא חוסר תקשורת בין בני אדם. אפשר להציע שזו אולי המשמעות העמוקה של שנאת חינם.
כעת נעמיק במשמעות הלימוד לחיינו על ידי תרגיל כתיבה אישית:
שלב א: הרב יגאל אריאל כתב שהסיפור הוא תולדה של טעויות. נסו להצביע על נקודות המפנה שבהן יכל הסיפור להשתנות ולהיגמר בטוב. נסו ל’תקן’ את הסיפור ועל ידי כתיבה לשנות את השלשלות הדברים, ולכתוב המשך אחר לסיפור.
שלב ב: חישבו על מקרה בחיים שלכם שהיתה לכם תקשורת לקויה או חוסר תקשורת עם אדם קרוב (חבר, הורה, אח, מורה וכד’), ונסחו הודעת וואטספ שהייתם רוצים לשלוח כעת לאחר לימוד הסיפור.
לאחר הכתיבה נחזור למליאה, ונזמין את המשתתפים לשתף במה שמתאים. לאחר מכן נחזור לרשימת ההגדרות של שנאת חינם מתחילת השיעור – לאחר לימוד הסיפור והפירושים, נבחר הגדרה ונכתוב מה עלינו לעשות על מנת לתקן אותה בכיתה/חברה שלנו.
בשיעור עסקנו במושג שנאת חינם והעמקנו בסיפור קמצא ובר קמצא על מנת לגלות בו משמעויות חדשות. למדנו את הסיפור בחברותות וניתחנו אותו בעזרת טבלה. למדנו אתפירושיהם של המהר”ל והרב אריאל שמוסיפים נקודות מבט חדשות על משמעות הסיפור והמסר שלו. לבסוף התבוננו כיצד ניתן לתקן קילקולים מסוג זה, הן על ידי כתיבה מחדש של הסיפור המדרשי והן על ידי תיקונים ממששים ביחסים בחיינו האישיים.
סיפור קמצא ובר קמצא, כסיפור המכונן של החורבן מזמין אותנו לחשוב על המשמעויות העמוקות והרחבות שלו ועל היחסים שלנו בחברה. ראינו כי לכל דמות בסיפור יש חלק במעשה, בין אם בפועל ובין אם במשמעות, וכי יש לא מעט שלבים בהם היה ניתן לעצור ולתקן את הנעשה. מהסיפור עולות מספר משמעויות לשנאת חינם והמסר לימינו הוא שכל אחד יכול לעשות את התיקון הנדרש על מנת שהחברה תהיה טובה יותר.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא