ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

קידוש שבת בדברים- שיעור שלישי

  • שרית שוסהיים
שרית שוסהיים
תצוגת כיתה מלאה
קידוש שבת בדברים- שיעור שלישי
לב השיעור
פתיחה
מפגש
מקור ושאלה
התבוננות
פירוש הרלב"ג
הפנמה
אסיף
רמב"ם
רמב"ם הלכות שבת
“מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים”
פרוש רלב"ג
רלב"ג לתורה, שמות כ, ז
“זכור את יום השבת לקדש אותו משאר הימים וזאת הזכירה היא בדיבור לא בלב לבד. היא תהיה בכינסתו וביציאתו, ובזה ישלם קידוש יום השבת מבין שאר הימים רוצה לומר שנזכור ההבדל אשר בין יום השבת לשאר הימים, כדי שנזהר מעשיית מלאכה בו. והנה זאת הזכירה אשר בכניסתו קראו אותה רז”ל ‘קידוש’ ואשר ביציאתו קראוה ‘הבדלה’ וכל זה נכלל בתיבת “קידוש” כי הקידוש הוא הבדל דבר מדבר.”
על משמעות המעבר בין הזמנים ועל הקדושה שבדיבור- שיעור שלישי ואחרון בסדרה.
לב השיעור: האם מילים משפיעות על המציאות?
פתיחה: מילים שהצטערנו שנאמרו

נחלק משימה לזוגות: היזכרו באירוע שבו אמרתם משהו ואחר כך הצטערתם על כך ביותר. ספרו על כך אחד לשני.

המטרה: דווקא מדרך השלילה, מהצער על מילים מיותרות שנאמרו, ניתן ללמוד מהו כוחה של מילה, וכמה עוצמה והשפעה יש לה במציאות.

כאן המורה יחלק לכל תלמיד את הפתק שהוא כתב בסבב הראשון בשיעור הראשון.

מי שרוצה ישתף במה שכתב ובמחשבות.

נשוחח על כוחן של מילים לחיוב ולשלילה.

מפגש: מקור ושאלה

כתיבה על הלוח-

הרמב”ם, הלכות שבת פרק כט הלכה א’:

“מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים”

דיון: והלא השבת אינה תלויה בדברים, היא נכנסת ממילא! (בשונה מראש חודש)

מה העניין של הדיבור מוסיף?

נשאיר בינתיים את השאלה באוויר.

התבוננות: פירוש הרלב"ג

הרלב”ג בפירושו לתורה (שמות כ, ז) כותב:

“זכור את יום השבת לקדש אותו משאר הימים וזאת הזכירה היא בדיבור לא בלב לבד. היא תהיה בכינסתו וביציאתו, ובזה ישלם קידוש יום השבת מבין שאר הימים רוצה לומר שנזכור ההבדל אשר בין יום השבת לשאר הימים, כדי שנזהר מעשיית מלאכה בו. והנה זאת הזכירה אשר בכניסתו קראו אותה רז”ל ‘קידוש’ ואשר ביציאתו קראוה ‘הבדלה’ וכל זה נכלל בתיבת “קידוש” כי הקידוש הוא הבדל דבר מדבר.”

כעת ננסה לענות על השאלה שבה פתחנו במפגש: מה מוסיף קידוש השבת בדברים ‘בכניסתו וביציאתו’ הרי השבת נכנסת גם ללא הקידוש? מדוע חשוב לומר בדיבור ולא בלב בלבד?

לפי הרלב”ג (והמקורות שראינו בשיעורים הקודמים) הדיבור בפה מזכיר לנו את ההבדל בין השבת לשאר הימים. ניתן להסביר שלמחשבה בלבד- ‘בלב’ יש פחות ממשות, היא נשארת בפנים ו’נזילה’, פחות מחייבת. לפי הסיפורים האישיים שלנו ראינו מה כוחה של מילה.

הפנמה: התבוננות מחודשת בנוסח הקידוש

נחזור לנוסח המצווה בספר החינוך:

“ומברכין עליו קידוש שבת כמו שידוע הנוסח בין היהודים

נניח על השולחנות מספר עותקים של נוסח הקידוש וההבדלה ונזמין את התלמידים להתבונן מחדש ב’נוסח הידוע בין היהודים’:

בחרו מתוך הקידוש או ההבדלה מילה או משפט, שבהתבוננות מחודשת עכשיו יכול לעזור לכם לחוש עוד יותר את כניסת השבת או יציאתה. לחילופין אפשר לכתוב נוסח משלכם.

נבקש לשתף ולהסביר את הבחירה במילים או לקרא את הנוסח המחודש.

אסיף: הזכירה בדיבור

פתחנו בסיפורים אישיים על מילים שהצטערנו עליהן ושיתוף במחשבות על הדיבור. שוחחנו על הכוח של הדיבור לטוב ולמוטב. עברנו לקריאת ציטוט מהרמב”ם והעלנו את השאלה: מדוע יש צורך לומר ‘דברים’ בכניסת השבת? לצורך הדיון ראינו את דברי הרלב”ג בפרושו לתורה, שם הוא מדגיש כי זכירת השבת נעשית בדיבור דוקא. הבנו כי למרות שהשבת נכנסת ממילא, בכל זאת, לדיבור כוח רב והוא מחולל מציאות, הוא מנכיח את השבת וכביכול מחולל אותה. סיימנו במשימה לסיכום היחידה כולה: מבט מחודש על נוסח הקידוש ואילו מילים עשויות לחולל בנו ,לחזק, את התחושה של המעבר בין חול לשבת ולהפך.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!