בלימוד זה נרחיב על חשיבות וחביבות הארץ, על הקשיים והאתגרים שמציבה הארץ ועל מה שניתן להשיג בעזרת המצוות המיוחדות לארץ. הלימוד יצביע גם על קונפליקטים שונים ביחס לארץ ישראל ומצוותיה.

נפתח בשאלה מקדימה– מה מייחד את ארץ ישראל?

נאסוף את התשובות.

נחלק את התלמידים לחברותות או שלישיות, ונבקש מהם ללמוד את דף המקורות.

נסכם עם התלמידים את המקורות, ונוודא הבנה.

ברכת הארץ מופיעה בפסוקים רבים בספר דברים, השפע והברכה מבטאים קשר ישיר עם הקב”ה- גשם והשראת שכינה. אך גם סכנה- סכנת העושר ושכחת ה’.

המשנה מעוררת את השאלה- מדוע יש לייחד מצוות דווקא לארץ ישראל?

נשאל את התלמידים:

• מהן ייחודן של המצוות התלויות בארץ?
• האם יש חשיבות לחקלאות בארץ ישראל?
• מה מבטאות המצוות התלויות בארץ? ובמיוחד, מצוות תרומות ומעשרות?

נאסוף את התשובות ונוסיף:

המצוות התלויות בארץ מבטאות חברה אידאלית בה דואגים גם לקשר עם הקב”ה, לאנשי הרוח ולעניים- במצוות השגה ותרומות ומעשרות.

נעבור למחלוקת הרמב”ם והרמב”ן:

מעלת הארץ, חשיבותה וחשיבות העלייה לארץ והמגורים בה, מוסכמות על הכל. ישנה מחלוקת מפורסמת במניית המצוות, האם זו אחת מתרי”ג מצוות- כדעת הרמב”ן או שאין זו מצווה?

נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם הרמב”ם לא מנה את ישוב הארץ כמצווה?

(כיווני מחשבה: זו מצווה כללית, מצווה מכינה למצוות אחרות, אולי חשב שאין זו מצווה, אלא רק זכות. ועוד).

נסכם את המקורות הבאים:

מלך כוזר מצביע על הקושי שקיים בהערכה של ארץ ישראל, האבנים, העפר, ההרים והבקעות אינם נראים כה מיוחדים ואם כן מדוע יש חשיבות לארץ ישראל?

החבר משיב על הפונציאל הרוחני שבארץ, שיכול להתפתח בעיקר בישיבה בארץ ובקיום מצוותיה, כפי שכרם יוציא יבול רק לאחר השקעה בו.

רצונו העז של משה להיכנס לארץ על מנת לקיים את מצוותיה מעיד על המיוחד והחשוב שבמצוות אלו. מאידך, המרגלים לא רצו להיכנס לארץ- בשל החשש מנפילה.

 הרב קוק מדבר על המיוחד שבמצוות התלויות בארץ- מצוות היוצרות חברה אידאלית שבה יש מקדש, כהנים, לוויים ודאגה לעניים, וכל זה יחד עם חיים אנושיים נורמלים- עבודה, משפחה וממלכה.

מנגד כיום קיום המצוות הללו “מצומק”, הרב קוק מתאר את הקושי שבקיום מצוות אלו, חלקם הגדול בהערמות שונות, ומדבר על זרעים שיצמחו בעתיד, לקיום שלם.

הרב דרוקמן מתאר שמשהו בתוכנו מצפה לחיים שאין בהם צורך בעבודה- להישאר במדבר עם שכינה ואכילת מן- אך ארץ ישראל תובעת חיים מסוג אחר ורוחניות מסוג אחר- רוחניות הקשורה לחומר- וכל זה מתבטא בעיקר במצוות התלויות בארץ.

ייסורים וקשיים מלווים את העלייה והישיבה בארץ. ההתגברות עליהם מעלה את האדם למחוזות אליהם לא היה יכול להגיע בלעדיהם. כיצד נגיב עתה לייסורים?

מלך כוזר שוב מעלה את השאלה הקיומית- האם לא עדיף להישאר בחו”ל- ושם לעבוד את ה’ בעיקר בלב? ומלבד זאת מדוע לעלות ולהוסיף עול על עצמך? החבר מדגיש את חשיבות המעשה- וכך סוף הספר נעוץ בתחילתו- המלך חלם: “כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים” החבר עולה לארץ בגלל שבתורה חשובים גם המעשים- הם המקרבים את האדם לאלוה.

נעלה לדיון אחת או יותר מהשאלות הבאות:

• היום רוב החברה אינה עוסקת בחקלאות. האם את המצוות התלויות בארץ ניתן ליישם במציאות החברתית והטכנולוגית של ימינו?
• מהו היחס ליופי והדר הקיימים בחו”ל?
• דחיית העלייה לארץ בעבר ובהווה- מהן סיבותיה?
• געגוע לקיום מצוות התלויות בארץ- כיצד ניתן להתגעגע כמשה?

בשיעור עסקנו בייחודה של ארץ ישראל מזוויות שונות. למדנו על השפע הטמון בארץ, אך גם בסכנה שיש בו- שכחת ה’. למדנו על ייחודן של המצוות התלויות בארץ- בדאגה לאנשי הרוח ולעניים שהן מבטאות. התבוננו במחלוקת בין הרמב”ם לרמב”ן- האם יישוב ארץ ישראל הוא מצווה? ראינו כי הפוטנציאל הרוחני הטמון במצוות התלויות בארץ הוא גדול, אך לא פשוט לקיים אותן, גם בגלל הקושי במצוות עצמן, וגם הקושי בעלייה לארץ. לסיום, ניסינו לחשוב- איך ניתן לממש את הפוטנציאל הזה בימינו?