• אשיר
• בתמונות

נקרא יחד ונצפה בקליפ של השיר: “קו העוני” של רוני סומק בלחן של חנן יובל או של דניאל שבצוב.

קו העוני / רוני סומק 

כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לִמְתֹחַ קַו וְלוֹמַר: מִתַּחְתָּיו הָעֹנִי.

הִנֵּה הַלֶּחֶם שֶׁבְּצִבְעֵי אִפּוּר זוֹלִים

נִהְיָה שָׁחֹר

וְהַזֵּיתִים בְּצַלַּחַת קְטַנָּה

עַל מַפַּת הַשֻּׁלְחָן.

בָּאֲוִיר, עָפוּ יוֹנִים בִּמְטַס הַצְדָּעָה

לִצְלִילֵי הַפַּעֲמוֹן שֶׁבְּיַד מוֹכֵר הַנֵּפְט בָּעֲגָלָה הָאֲדֻמָּה,

וְהָיָה גַּם קוֹל הַנְּחִיתָה שֶׁל מַגְּפֵי הַגּוּמִי בָּאֲדָמָה הַבֻּצִּית.

הָיִיתִי יֶלֶד, בַּבַּיִת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ צְרִיף,

בַּשְּׁכוּנָה שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ מַעְבָּרָה.

הַקַּו הַיָּחִיד שֶׁרָאִיתִי הָיָה קַו הָאֹפֶק וּמִתַּחְתָּיו הַכֹּל נִרְאָה

עֹנִי.

כל הזכויות שמורות לרוני סומק ולאקו”ם

• מהו קו העוני?

נסביר: קו העוני הוא מדד חברתי כלכלי, המתייחס לרמות ההכנסה של אדם או משפחה. אדם או משפחה ייחשבו עניים אם סך הכנסותיהם נמוך באופן קבוע מקו העוני. קו העוני נועד להיות האינדיקטור בין אלו שהכנסתם מספיקה לשם קיום ראוי לבין אלו שהכנסתם לא מספיקה לכך. אולם הוא אינו קובע עוני מוחלט ואינו חייב לסמל כי לאותם פרטים ומשפחות הנמצאות מתחתיו יש מצוקת אמת ביכולת אספקת מצרכים ושירותים. קו העוני הוא יחסי לרמת החיים הכללית של אותה מדינה, ולכן במדינות עשירות יחצה קו העוני את אזרחי אותה מדינה בהכנסה גבוהה יותר מאשר במדינות עניות. קו העוני, הוא בעצם מטאפורה, כי הקו בא מתחום ההנדסה ואילו העוני מהתחום האנושי.

השיר “קו העוני” הוא שיר מחאה.

• מהו שיר מחאה?

שיר מחאה הוא שיר המביע מחאה על בעיה חברתית או פוליטית. שירי מחאה עוסקים במגוון רחב מאוד של נושאים, מבעיות אישיות ועד בעיות כלל עולמיות. בין הנושאים עליהם נכתבו שירי מחאה ניתן למצוא את העבדות, זכויות אזרחיות, שוויון זכויות, מלחמות וכיבוש, איכות הסביבה ועוד.

• על מוחה הדובר בשיר שלנו?
• הדובר בשיר אומר “כאילו אפשר למתוח קו ולומר: מתחתיו העוני”. למה כוונתו?
• האם הוא מתכוון להביע בכך מחאה על כך שכל ילד שלישי בישראל מוגדר כילד החי מתחת לקו העוני, או אולי להביע מחאה סמויה על כך שהמדידה של העוני אינה יכולה להיות רק על פי מדד אוביקטיבי של רמת הכנסה?

כתבה על כך יפה בנימיני:

אדם יכול להיות מוגדר “עני” ודל מהבחינה הכלכלית, אבל באותה עת הוא יכול להיות מוגדר “עשיר” ומלא בתחומים אחרים, כמו: רוחניות, ערנות חושית, דמיון, שאיפות ועוד. הנחת יסוד זו נמצאת כבר במקורות היהודיים, שבהם נקבע, למשל:

1. 1. “אין עני, אלא בדעה” (נדרים מא א) עוני אמיתי הוא רק בדעת.

   2. “איזהו עשיר? השמח בחלקו )מסכת אבות, פרק ד, א).

העושר אינו נמדד בכמות הרכוש שיש לאדם, אלא בשביעות הרצון שלו ממה שיש לו. הדובר, במחאתו הגלויה והסמויה בשיר זה, כמו “מותח קו” ובכך מוחק את “מתיחת הקו”, המחיקה של החברה. מנהג נפוץ הוא בחברה שמי שמדורג כלכלית מתחת ל”קו העוני”, מדורג באופן ישיר ואוטומטי גם בתחתית המעמד החברתי, התרבותי והרוחני. לדעת הדובר, התייחסות כזו של החברה לבני אדם אינה מוצדקת, וסיפורו האישי יוכיח זאת.

נקרא גם קטע מתוך ראיון עם רוני סומק בעצמו:

“עוני  זה לא רק חשבון הבנק שלך, זו גם ההרגשה שלך. יש לי ידידה עשירה מאוד והיא תמיד תמיד תשאף לדבר שאין לה. למשל, היא קנתה לא מזמן מודל חדש של מרצדס אבל היא תדבר על חברה שלה בפורטו ריקו שיש לה מרצדס בהזמנה אישית עם כל מיני חידושים…ממנה למדתי שעוני מתרחש לך בטריטוריה הזו שקוראים לה נפש…”

ומחאה אחרת שיתכן שנמצאת בשיר לפי יפה בנימיני, מדריך למורה למקראה שורשים וכנפיים לכיתה ט’, עמ’ 154-158:

“נראה שיש בשיר זה מחאה על חוסר הזדמנות שווה לילדי “המעברה”, העולים של אז ושם, להגשים את שאיפותיהם ולהגיע לקו האופק. הערות מתודיות המחאה האמיתית בשיר מוסווית והיא מזמינה בטעות לחשוב שהיציאה היא נגד הקיפוח והחיים במעברות, ולא כך הוא. המחאה היא נגד ההצמדה של קו עוני ל”קו האומללות” או לרגשות קיפוח. מתיחת קו כזה היא שרירותית ומקטלגת ובוודאי אינה אומרת דבר על התחושה האישית. יכול אדם לחיות בעוני ולמצוא עצמו מאושר ונשכר, כי מעבר לקו העוני מה שזוכר הדובר הוא את קו האופק, ומי שיש לו קו אופק הוא אדם שהכול פתוח לפניו, אפילו הוא גדל במעברה, המקום שבו היו לחם שחור, ואיש המחלק נפט ואחר המחלק קרח… זאת ועוד, במציאות של אותה תקופה בארץ, כזו הייתה מנת חלקם וכאלה היו חייהם של רבים מתושבי הארץ, גם במושבות ובשיכונים המבוססים יותר. הלחם השחור ומחלקי הקרח והנפט הם חלק מזיכרונות ילדות יפים של רבים. יש להוסיף ולומר שקִטלוג שרירותי הוא זה שמגביר את רגשות הקיפוח ויוצר סטריאוטיפים לתושביה”.

“מעברה” הוא השם שניתן בשנות ה-50 לאוהלים, בדונים , פחונים וצריפים שבהם שוכנו העולים החדשים שהגיעו ארצה בהמוניהם. התנאים הפיזיים היו קשים. המעברה הייתה אמורה לשמש מקום מעבר עד שיוקמו מגורי הקבע, אך משהתעכב המעבר, הפך שם זה לשם נרדף לשכונת מצוקה.

נבקש מהתלמידים לצייר ול”צבוע” את השיר. בכל מקום שמופיעה מילה שיש לה צבע, לצבוע את המילה, ולצייר ליד המילה את הציור.

ננסה לגלות דרך הציורים כמה אמצעים אומנותיים משתמש המשורר כדי להדגיש את החיים הקשים ואת העליבות, לעומת איזושהי תקוה של הדובר בשיר לעתיד טוב יותר.

נעמיק בשיר דרך האמצעים האמנותיים המופיעים בו:

שימוש בצבעים סמליים:

1. צבעי האפור (לחם אפור): מסמל את העוני, העממיות, הפשטות, הדוחק במעברות. מסמל גם את העניים וסבלם. העניים שהוזנחו ע”י הממסד.
2. שחור (נהיה שחור): מסמל את הרגשת התסכול, הייאוש ואוזלת-היד של אנשי המעברות.
3. לבן ( עפו יונים…) : מסמל את התקווה, השמחה, הסיפוק, הציפייה לעתיד ורוד וטוב יותר. למרות הסבל והעוני, מפעמת עדיין בלב תקווה. יכול להיות שהתקווה מקורה בהרגשה: “שיותר רע לא יכול להיות”.
4. אדום ( העגלה האדומה ) : מסמל שמחה, תקווה לשינוי ולחידוש.

הפעלת החושים של הקורא:

1. חוש הראיה: בבית: לחם שחור וזיתים בצלחת קטנה על השולחן.
2. בחוץ: יונים במטס הצדעה, עגלת נפט אדומה, מגפיים ואדמה בוצית, צריף במעברה, קו האופק.
3. עכשיו נבקש מהתלמידים לומר מה הם שומעים בשיר, ונראה כי המשורר מפעיל גם את חוש השמיעה.
4. חוש השמיעה  בחוץ: צלילי הפעמון שביד מוכר הנפט בעגלה האדומה, קול הנחיתה של מגפי הגומי באדמה הבוצית.

ניגודים:

1. בין קו העוני לקו האופק. שניהם קווים דמיוניים ולא ממשיים אבל קו העוני מבטא את החיים הקשים, חיים של צמצום באוכל ובכל שאר הדברים הנצרכים. לעומתו קו האופק מסמל תקוה ואופטימיות לחיים יפים וטובים יותר.
2. יונים לבנות שמסמלות תקוה, מעוף, אפשרות לשינוי, ואולי גם עוצמה בגלל האסוציאציה למטס של חיל האוויר ביום העצמאות, לעומת הלחם שנהיה שחור שמסמל את מצב העוני הנוכחי, התסכול והרגשת חוסר המוצא.

הדרגתיות:

1. צפייה למעלה – מטס היונים.
2. באמצע – מוכר הנפט בעגלה האדומה.
3. למטה – המגפיים באדמה הבוצית.

הדרגתיות זו נותנת לקורא הרגשה של ירידה, ומביאה את הדובר בשיר למסקנה שמתחת לקו האופק שלו הכל נראה עוני.

נק’ התצפית:

“נקודת התצפית  – “הייתי ילד בבית שקראו לו צריף…” – רק בנקודה זו בשיר מתברר כי הדובר הבוגר מתאר מצב, מראות וקולות מימי ילדותו. ראשית כול מוצגת לפנינו זווית הראייה הסובייקטיבית והחיובית של הילד, שחש שהיה לו בית והבית היה ממוקם בשכונה. במקביל נמצא את זווית הראייה האובייקטיבית והשלילית של האחרים, ובכללם כנראה גם הדובר הבוגר, שקראו לבית בשמו האמיתי — “צריף”, ולשכונה בשמה האמיתי — “מעברה.”

מעגליות:

השיר פותח בקו העוני ומסתיים במילה עוני, וכך מבליט את הנושא המרכזי בו הוא עוסק. המילה עוני בסוף השיר היא מילה בודדת בשורה, ולפיכך היא מאוד בולטת. בנוסף אומר הדובר בשיר שמתחת לקו האופק הכל  נראה עוני, וגם אמירה זו מדגישה מאוד את העוני שהיה במעברה. כמו כן מעל המילה הבודדת ישנה שורה ארוכה יחסית שמהווה מעין “קו” המסמל את קו העוני שמתחתיו הכל עוני.

אירוניה:

מטס היונים מזכיר את המטס של יום העצמאות, יש אירוניה בחגיגיות המטס מול עליבות הבית במעברה, וכן אולי האשמה נסתרת של המדינה שמשקיעה במטס ומראה את כוחה הרב בתחום הביטחוני והייצוגי, ולא מספיק בתחום הרווחה.

נחזור לתחילןת השיעור:

• מה הקשר בין שני השירים: “מיליונים” ו”קו העוני”?
• מה ההבדל ביניהם?

הקשר הוא כמובן העיסוק בעוני, ואולם נק’ התצפית של השיר “מיליונים” היא של אדם מבוגר ולכן נזכרים חובות, הוצאה לפועל וכד’. נק’ התצפית של השיר “קו העוני, היא של ילד קטן, שמרגיש שיש לו בית ושכונה, ושרק האחרים קוראים לזה צריף או מעברה, והעוני מתואר בעיקר ע”י המחסור באוכל.

הרגשות בשיר “מיליונים” גלויים: מישהו היום דרך עלי ואני לא יכולה לקום, בלי כסף, לא שווים פרוטה, היא הבינה שאין לי מזומן והפשיטה את כבודי מעליי וכד’. ואילו בשיר “קו העוני” הרגשות מוסווים, ויש אופטימיות מסוימת בהסתכלות על קו האופק.

עבודה בקבוצות (יש להכין דף מקורות, דפי A3 חלקים וצבעים).

בשלב ראשון כל קבוצה מקבלת דף מקורות (ראה נספח מס’ 1 ), ודנה בשאלות הבאות:

• מי נקרא עני?
• מהו עוני?
• האם העוני הוא מושג מוחלט או יחסי?
• מדוע יש עוני?
• כיצד מרגיש העני?
• במה אנו כחברה יכולים לעזור לעניים?
• כיצד עונה השיר על השאלות הללו?

בשלב שני עפ”י המחאה בשיר ועפ”י המקורות שנלמדו כל קבוצה קובעת “קו עוני” חדש לפי המסקנות שהגיעה אליהן, ומציירת תרשים לקו העוני שלה. (דוגמאות לתרשימים של “קו העוני” ניתן לראות באתר מטח ובאתר של כלכליסט)

בשלב שלישי כל קבוצה תתבקש לצייר שתי כרזות על נייר A3 בצבעים ומביעה בהן  את המחאה שלה בנושא העוני, ואת קו האופק שלה (האפשרות לשינוי, לעתיד אחר), בצורה שתבטא הכי טוב את המסר שלה (בחירת הצבעים, המשפט, ציור נלווה וכד’).

פתחנו בשיר ותמונות שהעלו אצלנו את הדיון על עוני והגדרותיו. למדנו דרך השיר על המונח קו העוני וראינו שהשיר מבקש להביע מחאה על ההגדרה של קו עוני בהתאם לתקופה על המצב הכלכלי והיחס בין המעמדות והקטלוגים. ניסינו להבין מהי ההגדרה המדוייקת של קו העוני ואף לייצר קו כזה משל עצמנו.