נבקש מהתלמידות לזרוק אסוציאציות על ‘צניעות’. נשמע את האסוציאציות המגוונות, אולי הטעונות, כך נתוודע ליחס התלמידות לנושא וגם נאפשר אווירה טעונה פחות בהמשך.

נקרא את הפסוקים ממיכה. נתמקד בביטוי “והצנע לכת עם אלוקיך”: כיצד אתן מבינות את האמירה הזו? מה זו הצנעת לכת עם אלוקים? .

נלמד את המקורות שבדף, תוך ניסיון להבין מהו המכנה המשותף לנתינת הלוחות, אמירת שם ה’ המפורש ודיבור ה’ עם משה. בכולם יש גילוי של דבר מה, הכהן הגדול- נכנס לפני ולפנים, הוא היחיד שיודע ואומר את השם המפורש- שהוא גילוי המהות, חשיפת ההתגלות האלוקית. גם התורה היא גילוי דבר ה’ בעולם, וכך הנבואה וההתגלות למשה. לאחר שנבנה הבית- המשכן, יש מקום להתכנסות, למעבר הדיבור האלוקי להתגלות מתוך המקום הפנימי, המכוסה. הגילוי צריך להעשות בהסתר. הצניעות היא כיסוי לצורך גילוי. דווקא המסכים הם מאפשרים מפגש וחשיפה עמוקה ומהותית יותר. ננסה לעמוד על נקודה זו ולהבינה לעומקה- למה זה כך?איפה אנחנו רואות זאת סביבנו? כל העולם של הצניעות נמצא על הרצף והריקוד הזה שבין הגילוי לכיסוי ובין פנים לחוץ.

נסיים בדבריה של דינה הורוביץ על הצניעות כחיבור לפנימיות. מה זה אומר להיות אדם שמחובר פנימה. כמה אנו תלויים במבט החיצוני, שיאשר את קיומי, והאם יש לי קודם כל את החיבור הפנימי והעמוק לעצמיות שלי.

• אפרסום מזיק
• בתחום בחיים להוספת צניעות

פתחנו בשמיעת אסוציאציות למונח ‘צניעות’. מכאן עברנו לפסוק המוכר מספר מיכה: “והצנע לכת עם א-היך” ודנו במשמעות של היות צנוע עם ה’. עברנו ללימוד המדרשים בדף המקורות וראינו את הערך שבהצנעת הקודש. קראנו את דבריה של דינה הורביץ על הצניעות כדרך חיים המאפשרת לחשוף את העומק שבנו. סיימנו במשימת הפנמה