ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

פרשת שקלים

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
פרשת שקלים
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - הלכות מחצית השקל
התבוננות
עיון - טעמי המצווה
הפנמה
אסיף
כל אחד מאיתנו אינו רק אדם פרטי, אלא גם חלק מהאומה כולה. נתינת מחצית השקל הינה ביטוי סמלי לרצונו של כל יחיד לתת למען האומה ולפעול להגשמת ערכיה. רעיון זה מהווה עיבוד של פירוש הרש"ר הירש, המובא בהרחבות.
לב השיעור: לאיזה מעגל זהות שייכת מצוות מחצית השקל?
פתיחה: סיפור - חזון

נפתח את השיעור בסיפור שנועד להמחיש את הרעיון המרכזי שבשיעור:

נדמיין לעצמנו קבוצת אחים שאביהם הציב בפניהם לפני מותו חזון משפחתי, להקים מפעל המספק ארוחות למשפחות נזקקות. האחים כולם היו בעלי משפחות משלהם, ונקבע שביום שלישי בשעה 8 בבוקר הם יפגשו ויתכננו את שלבי הביצוע ומהו תפקידו של כל אחד: מציאת מבנה מתאים, גיוס מתנדבים, איתור הנזקקים וחלוקת המזון, וכו’. אולם לאחר שכולם הגיעו, התברר שהראשון טרוד בתכנון החופשה השנתית, השני בעבודה, השלישי בענייני בריאותו והרביעי פשוט עייף מידי.
  • איך אפשר לעורר את המשפחה, ולהזכיר לה את החזון המקורי?

נכתוב את הרעיונות על הלוח, ונודיע לתלמידים שנחזור לכך בהמשך.

מפגש: לימוד - הלכות מחצית השקל

נבקש מהתלמידים שיציעו כמה שיותר מילות שאלה שהם מכירים, ונכתוב אותן על הלוח.

נהגו ישראל לתת בחודש אדר ‘זכר למחצית השקל’. לפני שנלמד את הלכות המנהג, נשאל:

  • אלו שאלות המתחילות במילות השאלה הכתובות בלוח ניתן לשאול על מנהג זה?

למשל: מתי נותנים? כמה נותנים? למה נותנים? איך נותנים? למי נותנים? נכתוב את השאלות על הלוח.

כעת נקרא מתוך דף הלכות, את חמשת הסעיפים העוסקים בנתינת מחצית השקל. כל תלמיד יקרא בקול סעיף אחד, ויאמר על איזו שאלה סעיף זה עונה (סעיף א – מתי, סעיף ב – כמה, סעיף ג – מי, סעיף ד – מתי ואיך). נכתוב על הלוח, ליד שאלה זו, את אות הסעיף.

במהלך קריאת כל סעיף ניתן לשלב הסברים הנוגעים אליו. שאלות לדוגמא שניתן להתייחס אליהן:

  1. לסעיף א’ – מדוע דווקא מחצית ולא שקל שלם?
  2. לסעיף ב’ – מהו שווי מחצית השקל כיום?
  3. לסעיף ג’ – מהם טעמי שתי השיטות ביחס לגיל הנתינה?

כמו כן, חשוב להדגיש את ההבחנה בין המצווה מהתורה לתת מחצית השקל לבית המקדש בזמן שבית המקדש קיים, לבין המנהג לתת זכר למחצית השקל כיום, למוסדות תורה וצדקה.

  • האם יש שאלות שנותרו פתוחות?

יש להניח שבין השאלות עלתה השאלה ‘למה נותנים’. למנהג הנתינה כיום מובא טעם – זכר למחצית השקל.

התבוננות: עיון - טעמי המצווה

עדיין לא ענינו על השאלה:

  • מהו טעמה של מצוות הנתינה המקורית, למקדש?

כדי להבין זאת, נפתח את פרשת שקלים (שמות ל יא-טז) – שכפי שלמדנו בסעיף ה’, היא נקראת בסמוך לזמן קיום מנהג הנתינה:

(יא) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (יב) כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה’ בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: (יג) זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה’: (יד) כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה’: (טו) הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה’ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם: (טז) וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה’ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם:

נקרא את הפרשה בכלליות, וניווכח שנתינת מחצית השקל מונעת מגפה מישראל בשעת פקידתם  למניין. השאלה המתבקשת כעת היא:

  • מדוע פקידה למניין אמורה להביא למגפה?
  • כיצד נתינת מחצית השקל מונעת זאת?

נקרא את ההסבר הרש”ר הירש למצוות מחצית השקל (מעובד):

לכל אחד מאיתנו יש שם פרטי ושם משפחה. למה צריך את שניהם? כי כל אחד מאיתנו הוא גם אדם בפני עצמו, וגם חלק מהמשפחה, המהווה חלק מהזהות שלו.
כשם שכל אחד מאיתנו הוא חלק ממשפחה, כך הוא גם חלק מעם ישראל כולו. תפקידו של עם ישראל הוא להוסיף בעולם אור וטוב. כשמונים את עם ישראל, בודקים למעשה כמה ‘חיילים’ יש לעם ישראל, כמה שותפים יש למימוש המגמה שלו. אם כל אחד אומר ‘אותי מעניינים רק החיים הפרטיים שלי, ולא איכפת לי מעם ישראל ומהמגמה שלו להיטיב לעולם’ – יש צורך להזכיר לכל אחד מהעם שהוא לא רק אדם פרטי אלא חלק מהאומה, ושותף במגמותיה. כשאין ברירה, התזכורת עשויה להיות בדרך כואבת – מגפה; אך כמובן שהתורה מעדיפה את הדרך הטובה, וזוהי מצוות מחצית השקל. נתינת מחצית השקל מביעה את הרצון והמוכנות של כל אחד לתרום בפועל מעצמו למען כלל האומה ומגמתה.

כעת נחזור לסיפור מתחילת השיעור, על המשפחה שרצתה להקים מפעל חסד אך ‘ברגע האמת’ כל אחד התכנס בחייו הפרטיים, ונסביר את הנמשל (יסודו של הסבר זה מבוסס על פירוש הרש”ר הירש, המובא בהרחבות). להלן הצעה לאופן ההסבר.

הפנמה: שותפות - מעגלי זהות

נבקש מהתלמידים לספר על דוגמאות שהם מכירים מהחברה הישראלית, או מסביבתם הקרובה, ובה אנשים פרטיים התנדבו ותרמו תרומה משמעותית למען הכלל. כמו כן התלמידים יוכלו לספר על אירועים בהם הם עצמם עמדו בפני הדילמה האם לחשוב רק על טובת עצמם או גם על טובת הזולת.

הדגש בפעילות זו אינו באירועי נתינה למען אדם פרטי, אלא באירועי נתינה למען עם ישראל בכללותו או למען הגשמת ערכיו.

נסכם: הזכרנו בשיעור שני מעגלי זהות: המעגל הפרטי והאומה (כמובן שישנם מעגלים חשובים נוספים).

  • היכן באה לידי ביטוי בחיינו השייכות לשני מעגלי הזהות הללו?
  • היכן מעגל זה בא לידי ביטוי?

נציע לתלמידים לכתוב מכתב לאחים מהסיפור, שמטרתו לעורר אותם למען הגשמת החזון המשפחתי. במכתב הם יוכלו להשתמש גם ברעיונות שעלו בתחילת השיעור ונכתבו על הלוח.

נסכם: הזכרנו בשיעור שני מעגלי זהות: המעגל הפרטי והאומה (כמובן שישנם מעגלים חשובים נוספים).

  • היכן באה לידי ביטוי בחיינו השייכות לשני מעגלי הזהות הללו?
  • היכן מעגל זה בא לידי ביטוי?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!