נפתח את השיעור בעבודות יצירה כהקדמה לפסוקים. העבודה תהיה בקבוצות של ארבעה עד חמישה ילדים.

1. בשלב ראשון – כל קבוצה תכין “לבנים” מחימר, או פלסטלינה, או עיסת נייר וכדו’. (-אם רוצים “להיצמד” לפשט- כדאי לבנות מחימר…).
2. בשלב שני – כל קבוצה תחשוב איזה דבר טוב ומועיל לעולם היא רוצה להכין מהלבנים, ותבנה אותו. (לדוגמא- משחק, בית חולים, בית כנסת, וכדו’).

כדאי מאוד להעמיד את כל העבודות בתערוכה על שולחן, ולאפשר לכל קבוצה להסביר בכמה מילים מה היא בנתה. נשבח את כל התלמידים על העבודות.

נסכם בזה, שה’ נתן לנו חכמה וכח לבנות דברים טובים וחשובים לעולם, להוסיף טוב לעולם.

נקריא את הפסוקים (בראשית א’-ט’), ונלמד עם התלמידים את הסיפור:

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.
ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.
ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.
ה וַיֵּרֶד ה’ לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.
ו וַיֹּאמֶר ה’ הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.
ז הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.
ח וַיָּפֶץ ה’ אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.
ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי-שָׁם בָּלַל ה’ שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.

• מה היה אופים של דור זה?
• מה היה כוחם?
• מה הם תכננו לעשות? מדוע?
• כיצד החליט הקב’ה להעניש אותם?
• במה ניסה ה’ לחנך אותם במעשה זה לדעתכם?

נקרא את הפסוקים פעם שניה, וננחה את התלמידים לספור כמה מילים יש בפסוקים, הקשורות לחומרי בנייה. (לבנים, לבנה, אבן, חימר, חומר…).

• עבור מה ניתבו אנשי מגדל בבל את הבניה שלהם?
• במה זה שונה מהדברים שאנחנו ניסינו לעשות בתחילת השיעור?
• מה יעזור לנו לנתב את הכוחות והיצירה שלנו לדברים טובים?
• האם יש לכם דוגמא למישהו שמנתב את כוחותיו לטוב?

נסכם באמירה, שבדור הפלגה עשו הפוך ממה שאנחנו עשינו בתחילת השיעור- האנשים הצליחו ליצור דברים, אך זה גרם להם לעשות רע (- לנסות להשיג את ה’).

נשמיע את השיר “ארץ ישראל שלי” של דתיה בן דור.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי יָפָה וְגַם פּוֹרַחַת

מִי בְּנָהּ וּמֵי נֶטַע?

כֻּלָּנוּ בַּיַּחַד!

אֲנִי בָּנִיתִי בֵּית בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל

אָז יֵשׁ לָנוּ אֶרֶץ

וְיֵשׁ לָנוּ בֵּית בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי יָפָה וְגַם פּוֹרַחַת

מִי בְּנָהּ וּמֵי נֶטַע?

כֻּלָּנוּ בַּיַּחַד!

אֲנִי נָטַעְתִּי עֵץ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל –

אָז יֵשׁ לָנוּ אֶרֶץ,

וְיֵשׁ לָנוּ בַּיִת,

וְיֵשׁ לָנוּ עֵץ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי יָפָה וְגַם פּוֹרַחַת

מִי בְּנָהּ וּמֵי נֶטַע?

כֻּלָּנוּ בַּיַּחַד!

אֲנִי סָלַלְתִּי כְּבִישׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל –

אָז יֵשׁ לָנוּ אֶרֶץ,

וְיֵשׁ לָנוּ בַּיִת,

וְיֵשׁ לָנוּ עֵץ,

וְיֵשׁ לָנוּ כְּבִישׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי יָפָה וְגַם פּוֹרַחַת

מִי בְּנָהּ וּמֵי נֶטַע?

כֻּלָּנוּ בַּיַּחַד!

אֲנִי בָּנִיתִי גֶּשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל –

אָז יֵשׁ לָנוּ אֶרֶץ,

וְיֵשׁ לָנוּ בַּיִת,

וְיֵשׁ לָנוּ עֵץ,

וְיֵשׁ לָנוּ כְּבִישׁ,

וְיֵשׁ לָנוּ גֶּשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי יָפָה וְגַם פּוֹרַחַת

מִי בְּנָהּ וּמֵי נֶטַע?

כֻּלָּנוּ בַּיַּחַד!

אֲנִי חִבַּרְתִּי שִׁיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל –

אָז יֵשׁ לָנוּ אֶרֶץ,

וְיֵשׁ לָנוּ בַּיִת,

וְיֵשׁ לָנוּ עֵץ,

וְיֵשׁ לָנוּ כְּבִישׁ,

וְיֵשׁ לָנוּ גֶּשֶׁר,

וְיֵשׁ לָנוּ שִׁיר עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

תוך כדי שמיעת השיר נזמין את התלמידים לחשוב על סוף אחר לסיפור של דור הפלגה ולכתוב אותו במחברת.

כהכוונה למחשבה ניתן לכוון את התלמידים לשאלה:

• מה היו יכולים בני האדם לעשות עם הלבנים, ולא עשו?
• מה אתם הייתם בונים?

פתחנו את השיעור ביצירת לבנים. ראינו שאנחנו יכולים לבנות איתם דברים טובים, וכך בחיים יכולים לנתב כוחות ויצירה לטוב. דרך סיפור אנשי הפלגה ראינו שהם השתמשו בכוחות שלהם דווקא ליצירה ובניה שלילית, וחתרו תחת ה’. סיימנו בשיר על בניה חיובית בארץ וניסיון לראות איך גם אנחנו מצטרפים לעשיה זו.