ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

פסחים ס”ו ע”א: הלל ובני בתירא – הצעה שנייה להוראת הסוגיא

תצוגת כיתה מלאה
פסחים ס”ו ע”א: הלל ובני בתירא – הצעה שנייה להוראת הסוגיא
לב השיעור
פתיחה
מפגש
חברותות - לימוד הסוגיה
התבוננות
הפנמה
כתיבה - הלל אומר
אסיף
שימו לב! יש להכין דף הנחייה מסודר ללימוד בחברותות. מטרות דף העבודה:  פיתוח מיומנויות בסיסיות של קריאת גמרא וקריאת אגדה. לעזור לתלמידים לשאול שאלות ולחשוב בעצמם על הסוגיא ומשמעותה.
גם בדרך השניה הדגש יהיה על לימוד עצמי של המקורות והתנסות של התלמידים, אך אופי הלימוד יהיה שונה: הלימוד יהיה אישי (בחברותות) ולא קבוצתי. יושם דגש על מתן חופש לימוד ויצירה לתלמידים – תוך פיתוח מיומנויות של קריאת טקסט, שימת לב לפרטים, הנסות ביסודות של 'ניתוח ספרותי' של אגדה, ובעיקר – חשיבה עצמית של התלמידים על משמעויות הסוגיא.
לב השיעור: מה לומדים מהלל?
פתיחה: שאלה - אגדות חז"ל

נפתח בשאלה:

  • מהן אגדות חז’ל?
  • מדוע לדעתכם ספרות זו חשובה לא פחות מהלכה?
  • מה היתרונות של ‘סיפור’ בהעברת מסר או רעיון מאשר סתם מידע או לימוד?

אגדות חז’ל הן טקסטים ‘סיפוריים’ שנכנסו לתלמוד והן לא הלכה למעשה. מאמרי חז’ל אלה לפעמים מצליחים להעביר את המסר יותר מאשר ההלכות בעצמן כי כמו שאומר ר’ נחמן :”כששומעים סיפור זה אחרת”..

מפגש: חברותות - לימוד הסוגיה

נבקש מהתלמידים להתחלק לחברותות ולענות יחד על השאלות. נבקש לפנות לשאלות לאחר הבנה מלאה של הפשט.

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סו עמוד א:

גמרא. תנו רבנן: הלכה זו נתעלמה מבני בתירא. פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת, שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו? אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל, והלל הבבלי שמו, ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. שלחו וקראו לו. אמרו לו: כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את השבת אם לאו? אמר להם: וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת? והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת. אמרו לו: מנין לך? אמר להם: נאמר מועדו בפסח ונאמר +במדבר כח+ מועדו בתמיד. מה מועדו האמור בתמיד – דוחה את השבת אף מועדו האמור בפסח – דוחה את השבת. ועוד, קל וחומר הוא: ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת, פסח שענוש כרת – אינו דין שדוחה את השבת. מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם, והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח. התחיל מקנטרן בדברים, אמר להן: מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם – עצלות שהיתה בכם, שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון. אמרו לו: רבי, שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הנח להן לישראל אם אין נביאים הן – בני נביאים הן. למחר, מי שפסחו טלה – תוחבו בצמרו, מי שפסחו גדי – תוחבו בין קרניו. ראה מעשה ונזכר הלכה, ואמר: כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון.
  1. בנקודה  זו בסוגיא מסתיימת הברייתא ומתחילה הגמרא. כתבו שני ‘סימנים’ שבעזרתם ניתן לדעת זאת!
  2. כתבו שלש שאלות שעלו לכם על הברייתא! (אין צורך לענות)
  3. מצאו ‘מילה מנחה’ בסיפור (=מילה \ שורש שחוזר בהטיות שונות מספר פעמים בסוגיא)
  4. חישבו – מה ניתן ללמוד מהופעתה מספר פעמים ובמספר הקשרים?
  5. מהו לדעתכם ה’מסר’ של הסיפור? הוכיחו מהסיפור.
אמר מר: נאמר מועדו בפסח ונאמר מועדו בתמיד, מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת – אף מועדו האמור בפסח דוחה שבת. ותמיד גופיה מנלן דדחי שבת? אילימא משום דכתיב ביה במועדו – פסח נמי הא כתיב ביה מועדו, אלא מועדו לא משמע ליה, הכא נמי: מועדו לא משמע ליה. אלא אמר קרא: +במדבר כח+ עלת שבת בשבתו על עלת התמיד, מכלל [עולה] דתמיד קרבה בשבת. אמר מר: ועוד, קל וחומר: ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת, פסח שענוש כרת – אינו דין שדוחה את השבת. איכא למיפרך: מה לתמיד – שכן תדיר וכליל! קל וחומר אמר להו ברישא ופרכוה, והדר אמר להו גזירה שוה. וכי מאחר דגמר גזירה שוה קל וחומר למה לי? אלא לדידהו קאמר להו: בשלמא גזירה שוה לא גמריתו – דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו, אלא קל וחומר דאדם דן מעצמו – איבעי לכו למידן! – אמרו ליה: קל וחומר פריכא הוא.
אמר מר: למחר מי שפסחו טלה – תוחב לו בצמרו, גדי – תוחב לו בין קרניו. והא קא עביד עבודה בקדשים! – כהלל. דתניא: אמרו עליו על הלל, מימיו לא מעל אדם בעולתו. אלא, מביאה חולין לעזרה ומקדישה, וסומך ידו עליה ושוחטה. פסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה? והתנן: אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות, כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת! – הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן, אבל בחובות שקבוע להן זמן – מקדישין. דאמר רבי יוחנן: מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב. והלא מחמר! – מחמר כלאחר יד. – מחמר כלאחר יד נמי, נהי דאיסורא דאורייתא ליכא – איסורא מדרבנן מיהא איכא! – היינו דקא בעי מיניה: דבר שיש לו היתר מן התורה, ודבר שבות עומד לפניו, לעקרו כלאחר יד במקום מצוה מאי? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הניחו להן לישראל אם אין נביאים הן – בני נביאים הן.
אמר רב יהודה אמר רב: כל המתיהר, אם חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא – נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו – מהלל. דאמר מר: התחיל מקנטרן בדברים. וקאמר להו: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו – מדבורה, דכתיב +שופטים ה+ חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו’ וכתיב +שופטים ה+ עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו’.      ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא – נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו – ממשה. דכתיב +במדבר לא+: ויקצף משה על פקודי החיל וגו’ וכתיב +במדבר לא+ ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה’ את משה וגו’ מכלל דמשה איעלם מיניה. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו – מאלישע, דכתיב +מלכים ב ג+ לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך וגו’ וכתיב +מלכים ב ג+ ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה’ וגו’. אמר רבי מני בר פטיש: כל שכועס, אפילו פוסקין עליו גדולה מן השמים – מורידין אותו. מנלן – מאליאב, שנאמר +שמואל א יז+ ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה [זה] ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת. וכי אזל שמואל לממשחינהו בכלהו כתיב +שמואל א טז+ לא בזה בחר ה’ ובאליאב כתיב +שמואל א טז+ ויאמר ה’ אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו – מכלל דהוה רחים ליה עד האידנא.
  1. האם בקריאת הגמרא קיבלתם תשובות לחלק מהשאלות ששאלתם?
  2. מה התחדש לכם בהבנת הסיפור לאחר שקראתם את הגמרא?
  3. מה המסר המרכזי של הסיפור ע”פ הגמרא? האם הוא זהה למסר שעולה מהברייתא?
  4. חלקו את הסוגיא (כולל הקטע הראשון) ל4 קטעים. הסבירו מדוע בחרתם בחלוקה זו? תנו כותרת לכל חלק.
  5. סמנו בסוגריים את הקטעים שלא קשורים ישירות לסיפור והבנתו (זה לא חד משמעי. ע”פ שיקול דעתכם) ונמקו את בחירתכם בעל פה.
  6. שאלת רשות והרחבה – חישבו על הקטעים ה’לא קשורים’ בגמרא, נסו לחשוב האם בכל זאת יש להם קשר לסיפור.
התבוננות: מליא - סיכום

נשב במעגל ונאסוף את הלימוד.

נקיים סבב בין החברותות בו נבקש מכל חברותא לשתף את הכיתה בשאלה אחת ששאלה. נכתוב את השאלות על הלוח בלי לתת להן מענה.

לאחר מכן, נזמין לענות לשאלה:

  • מהו המסר המרכזי של הסיפור?

נדון על מסרים שונים שיעלו וננסה לדייק את השיח, לאחר מכן נשאל:

מהו המסר המרכזי של הסיפור על פי הגמרא?

נשווה לנקודות שעלו לפני כן.

הפנמה: כתיבה - הלל אומר

על הלל הזקן נאמר באבות:

הלל ושמאי קבלו מהם הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה:
  • כיצד רואים את דרכו גם באגדה שלנו?

נבקש מהתלמידים להשלים את המשפט ולכתוב:

הייתי רוצה ללמוד מהלל________

נזמין לשיתוף.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!