ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

פני הארץ / אהוד מנור

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
פני הארץ / אהוד מנור
לב השיעור
פתיחה
מפגש
איור של ארץ וקריאת השיר
התבוננות
דיון בבתי השיר
הפנמה
צילום / השוואה לשיר
אסיף
כמו רקפות / אריאל הורביץ
מחשב מקרן יצירה
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
כיצד נראית הארץ בעינינו? מהן הנופים הישראליים שהם מתחברים אליהם ומרגישים שייכות אליהם? נבחן את ארץ ישראל מנקודת מבט פיזית - נופי טבע, ומנקודת מבט חברתית-אנושית: מתוך התבוננות במרקם החברה המגוון בארצנו.
לב השיעור: מה מרכיב את הארץ?
פתיחה: דיון- מהם 'פני הארץ'?

הקדמה כללית: השיר נכתב על ידי אהוד מנור. כדאי להיכנס ולראות בקישור המצורף את הציור שהקדישה גוגל לרגל יום הולדתו ה-74 של המשורר, בשנת 2015. אהוד מנור נפטר עשר שנים קודם לכן בשנת 2005, מדום לב. לימוד נוסף על אישיותו המיוחדת, באמצעות ויקיפדיה (בקישור זה).

שאלות הכוונה לקריאת הערך על אהוד מנור בויקיפדיה:

  1. באלו שנים חי אהוד מנור, והיכן גדל?
  2. ציינו שני אירועים משמעותיים בחייו.
  3. ציינו שלושה שירים מוכרים לכם שאותם כתב אהוד מנור.
  4. עיינו בכתבה המתארת את הלוויתו של אהוד מנור. ציינו שני תיאורים ש”תפסו אתכם”.

פתיחה

לפני שנתחיל ללמוד את השיר, נכתוב על הלוח את כותרת השיר “פני הארץ”. הכותרת יוצרת “האנשה” למושג “ארץ”. המשורר מדמה כי לארץ ישנן “פנים” כפני אדם.  נזמין את התלמידים לחשיבה משותפת על נקודה זו:

  • חשבו על ה”פנים של הארץ”. נסו לתאר, כיצד היו נראות פני הארץ, אם אכן היו לה פנים?  האם הייתם מדמים את הארץ לגבר או לאישה? כיצד היו נראית עיניה? שפתיה? מה הייתה אומרת? איזה שיער היה לה? נניח שהייתה בעלת גוף, כיצד הייתה נראית? מה הייתה לובשת? נועלת? חובשת?

נבקש מהתלמידים לנסות לשרטט את פני הארץ או לכתוב לעצמם. לאחר כמה דקות נאסוף את תשובותיהם על הלוח.

  • כעת, ננסה לחשוב על עצמנו כ”פרסומאים” המתבקשים לפרסם ולהציג את “פני הארץ” ה”מושלמות” עבור תיירים שלא נחשפו לנופים הישראליים. אילו תמונות עולות בראשנו כאשר אנחנו מדמיינים את “פני הארץ”? מה הייתם בוחרים לשבץ בפרסומת שכותרתה “פני הארץ”? מהו עבורכם הנוף הכי ישראלי?
  • שאלה נוספת: איזה שיר או מנגינה כדאי שתתנגן ב”סרטון פרסומת” מסוג זה?
  • שאלה נוספת ומאתגרת יותר שניתן להפנות אל התלמידים היא, האם ישנם מראות מסוימים בארץ שהייתם בוחרים שלא להראות?

ניתן לצפות בסרטוני פרסומת, כגון:  15 מקומות שחובה לבקר בהם בישראלסרטון תדמית לישראל. בשלב זה המסקנה היא כי פני הארץ הן תמונות נוף שונות, מוכרות (לדוגמה: הכותל, הר החרמון, ים המלח).

מפגש: איור של ארץ וקריאת השיר

נחלק לתלמידם את טקסט השיר, ולצידו שרטוט ריק של פני הארץ, ונבקש מהם לאייר אותה בהתאם לטקסט השיר, להוסיף הבעות, רקע (להבנתם) ולהשתמש בצבעים שמתאימים לדעתם לאוירת השיר.

פני הארץ – מילים: אהוד מנור
אתה שואל אותי לשמה
ומבקש שאתאר את פני אהבתי
את סוד יופיה באור חמה
ומה אומרות פניה של ארץ תקוותי
אתה שואל אותי האם
דמעות עיניה הן דמעות של עצב או שמחה
ומה פשרם של הצבעים
ברקותיה, בלחייה, במצחה.
הן פני הארץ הם פניך
פני אחיך ושכניך,
פני בנותיך ובניך,
פני הארץ הם פניך.
מראש הרים, מסוף מדבר
את כל פלאיה אבקש זו אהבה בלי תנאי
ואיש עדיין לא פתר
חידת פניה ופניך ופני.

בתום הקריאה, נבקש ממי שרוצה להראות את האיור של הארץ שעשה, ולהסביר, במידת הצורך, מדוע עשה זאת.

התבוננות: דיון בבתי השיר

בית ראשון:

נשאל-

  • אל מי פונה האדם בשיר?

דובר השיר פונה אל אדם אחר  (נמען) שזהותו אינה ידועה. כאשר אנחנו קוראים את השיר אנחנו מרגישים שנקלענו לשיחה בין שני אנשים, אך מבלי לדעת כיצד התחילה.

  • נסו לשער, מה שאל אותו לפני כן, האדם שאליו פונה דובר השיר?

כתבו את השאלות במחברתכם (שתי שאלות).

אותו אדם שאליו הוא מפנה את שירו, ככל הנראה שאל “מה שמה של אהובתך?”, “כיצד היא נראית?”. הוא מבקש להבין מהי זהותה של אהובתו. השיר נכתב על ארץ ישראל, אך הדובר מדמה אותה לאישה יפה, שאת פניה מאירה השמש.

  • כיצד מתאר הדובר את הארץ?

 

בית שני:

  • נשאל בטרם קריאה חוזרת: מהי השאלה הנוספת שאותה שואל ה”חבר” את דובר השיר?
  • בבית השני הדובר מגלה לנו כי האהובה דומעת.  הוא אינו מגלה מהו צבע פניה של הארץ. מהם לדעתכם צבעי הפנים של הארץ על פי הבית הזה? מדוע בחרתם בצבעים האלו כצבעים המופיעים על פניה?

(יתכן כי ידרש להבהיר את פירוש המילה “רקותיה”, רקה היא החלק הצדדי של הראש מעל האוזניים).

 

בית שלישי:

בבית זה, עונה הדובר לשאלה שאותה נשאל בבית הראשון: “מהן פניה של הארץ?”. הדובר מגלה מהם פני הארץ. תשובתו היא כי פני הארץ הם פני האדם, פני משפחתו, חבריו, קהילתו. הוא בוחר לתאר את הארץ באמצעות תיאור בני האדם החיים בה, ומעצבים אותה, ואינו מתאר את נופיה הפיזיים (במקום למשל לענות: פני הארץ הם – הריה, גבעותיה, סלעיה, חופיה).

בשירו של המשורר הידוע שאול טשרניחובסקי (ניתן לראות את השיר המלא כאן) נכתב:

“הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה,
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ
רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה,
רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת…”

יש קשר עמוק בין האדם לבין הנוף שבו גדל ובו חי. השיר מצביע על ההשפעה של הטבע והנוף על עיצוב אישיותו של האדם, ברמה כללית יותר ניתן לומר שהמקום בו אנו נמצאים (הטבע, הנוף, העיר) יכול ללמד אותנו על עצמנו ועל מה שבתוכנו. לדוגמה: אדם יכול לתאר את עצמו כ”טיפוס עירוני” או “קיבוצניק”. מקום הולדתו וגדילתו משפיעה במידה רבה על אופיו.

  • חשבו על קשר בין מקום בו אדם גדל, לבין אופיו. תנו דוגמה למקום, ולתכונת האופי של האדם המתקשרת על המקום בו גדל (למשל, גדל ליד חוף הים ולכן אוהב ללכת יחף ולגלוש על הגלים, גדל בעיר… ולכן הוא…).

 

בית רביעי:

בבית זה אומר הדובר כי אהבתו לארץ הינה אהבה ללא מגבלות.

  • מה לדעתכם מנסה הדובר לומר כאשר הוא משתמש במילים “מראש הרים, מסוף מדבר”?

יתכן כי הכוונה היא לתיאור אהבה רבה, המגיעה מהקצה הגבוה ביותר של “פני הארץ” עד לנקודה הנמוכה ביותר בה. (כמו למשל בשירו של בועז שרעבי: “אביא לך אבנים מהירח, אתן לך אוצרות מלב הים…”).

  • מהי כוונת המשורר במילים “איש עדיין לא פתר חידת פניה, ופניך, ופני”, לדעתכם? מהי ה”חידה” שלא נפתרה, ונמצאת בפניה של הארץ?

יתכן כי הדובר רומז לקושי הקיים בחיינו בארץ ועדיין לא נפתר.

הפנמה: צילום / השוואה לשיר

התלמידים יוזמנו להכנס לתערוכת “שבעים פנים לישראל”, כאן (דרך הכתבה ניתן להגיע לקבוצת הפייסבוק שבה מצויות כל התמונות).  התלמידים יתבקשו לצלם בעצמם תמונה המשקפת את “פני הארץ”- מבחינת נופי טבע או נופים אנושיים. ניתן להעזר בתמונות קיימות אצלם או לתת תאריך הגשה שיאפשר לתלמידים לחשוב ולצלם מראה “ישראלי” באיזור מגוריהם.

ניתן לעיין בתערוכת “רגע ישראלי” משנת 2014, וגם בתערוכת “דיוקן ישראלי קבוצתי“.

נשווה בין שיר זה לבין שירו של אריאל הורוביץ “כמו רקפות“. בשני השירים מדומה הארץ לאישה שיש לה פנים אנושיות. בשיר חוזר הביטוי “וכשהיא לפתע צריכה…” המדמה את הארץ לאהובה שמבקשת בקשה מאוהביה. למרות זאת, שני השירים מציגים נקודת מבט שונה כלפי הארץ.

ניתן להשמיע את השיר ולבקש מן התלמידים לצייר שני ציורים (או תרשימים, לתלמידים המתקשים לצייר) שונים, אשר כל אחד מהם משקף את נקודת המבט של המשורר על הארץ.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!