ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח במשחק קצר: כל תלמיד יקבל שני פתקים בצבעים שונים- אדום וכחול. ביד ימין יחזיקו פתק אדום ובשמאל כחול.
נסביר לתלמידים את כללי המשחק:
כשנרגיש שהכיתה מוכנה, נבקש מכל התלמידים לעצום עיניים, וכשנכריז- להרים את אחד הפתקים.
היום נלמד יחד סיפור. הסיפור קשור מאוד למשחק שזה עתה שיחקנו. נסו לחשוב בזמן לימודו מהו ההקשר, ובהמשך השיעור נדון על כך.
נחלק לתלמידים דף מקורות ונקריא את המקור הראשון:
נבאר מילים קשות:
בתוך הסיפור יש הרבה פערי מידע, לא מסופר לנו כל השיח בין חכמים לבריונים. על מנת להבין זאת קצת יותר ננסה להיכנס לתוך הסיטואציה נבקש מהתלמידים לקרוא את המקור שוב בזוגות. במהלך הקריאה נבקש מהם לנסות ולהשלים את התמונה המלאה.
נזמין לכיתה ארבעה מתנדבים. שניים ייצגו את דעת החכמים, ושניים, את דעת הבריונים. נבקש מהתלמידים לנסות לייצר שיח בין שתי הקבוצות, ולנסות להבין כל אחד את הצד של השני. מדוע הללו רוצים להילחם, והללו לעשות שלום?
נסכם: החכמים שראו לנגד עיניהם את נבואות החורבן, וידעו שעם ישראל לקראת גלות, ידעו כי אם ילחמו במצור, הדבר יוליד לחורבנה של ירושלים וניסו למנוע את המצב ככל שניתן. הבריונים לעומתם התקשו לקבל את גזירת הדין הנוראה, וביקשו להילחם ולנסות להיאבק בכל זאת.
ניתן להבין את שני הצדדים ובכל זאת המדרש מלמד אותנו מה קורה כשאנחנו נותרים עקשנים בדעתנו ולא מוכנים לוותר.העשירות של שלושת הדמויות- נקדימון בן גוריון, ציצית הכסת וכלבא שבוע- יכלה להציל את תושבי ירושלים מרעב לשנים רבות, אך מריבות פנימיות גרמו לכך שכל מאגרי המזון נשרפו כליל.
הבריונים רצו שהמציאות תפעל בדרך שלהם, אך מאחר וניסו לפעול בכח, לא רק שלא פרצה המלחמה ברומאים כפי שהם ציפו – העם כולו נותר ברעב וגם הם בתוכו. לעיתים אנחנו נדרשים לוותר על רצוננו האישי לטובת רצונות יותר גדולים. כשאין אנחנו עושים זאת, לא רק שהכלל מפסיד- גם אנחנו מפסידים.
נקרא עם התלמידים מדרש נוסף המדגיש עד לאן התגלגל הרעב בעקבות שריפת האסמים.
רבן יוחנן רואה את ביתו של אחת מעשירי העיר מחפשת מזון בתוך צואה של בהמות ובוכה על המצב הקשה שאליו הגיע העם.
כשעם ישראל לא עושים את רצון הקב”ה, כשיש בעם מריבות מרובות המונעות את האפשרות לקבל כל החלטה, בזמן הזה מגיע האויב. לא האויבים שלנו הם שמחלישים אותנו, אנחנו מחלישים את עצמנו, ובגלל שאנו חלשים- תוקפים אותנו.
נבקש מכל תלמיד לכתוב על פתק סיטואציה בה הוא נדרש לוותר לטובת הכלל. לאחר סיום הכתיבה, נאסוף את הפתקים ונחלק אותם בצורה שרירותית מחדש. כעת, ננחה את התלמידים לקרוא את הסיטואציה ולנסות לשער אם הם היו מסוגלים באותה סיטואציה לוותר למען הכלל או לא.
ניתן להיעזר במספר סיטואציות מוכנות מראש למקרה שבו לא כל התלמידים יצליחו לכתוב.
אספסינוס הקיסר הרומי הטיל מצור על העיר ירושלים בעשרה בטבת. המצור הזה הוביל לרעב הגדול- שהוביל לימים לחורבן העיר. בתחילת המדרש מובא לנו שהמצור ארך כשלושה שנים- ואילו בידי עשירי העיר היה יכולת לפרנס את העיר מעל לעשרים שנה. המריבות הפנימיות, וחוסר היכולת לוותר- הם היו אחד הגורמים המשמעותיים שהובילו לעתיד לחורבן העיר.
כשאנחנו לומדים על סיבות החורבן, אנחנו לומדים גם מדוע עדיין בית המקדש איננו נבנה. אם נצליח לתקן את מידותינו, לוותר בזמן מריבות לטובת מטרות חשובות יותר, לחשוב גם על האחר ולא רק על עצמנו, נתקרב עוד צעד לקראת הגאולה.
פתחנו במשימה שדרשה מאיתנו חשיבה על הכלל. למדנו יחד שני מדרשים המתארים את החורבן ונוגעים בכך שעמ,י היה צריך ללמוד לצאת מעצמו, לא להתרכז כל אחד בחייו הפרטיים ולחשוב על הכלל. סיימנו בחשיבה אישית איך כל אחד מאיתנו יכול להעניק ולהירתם לכלל.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא