ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

עץ הכוכבים/לייב מורגנטוי

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
עץ הכוכבים/לייב מורגנטוי
לב השיעור
פתיחה
מפגש
שיר - עץ הכוכבים
התבוננות
ניתוח - משל ונמשל
הפנמה
אסיף
מחשב מקרן
שימו לב! מטרת השיעור: עמידה על המתח הקיים בין מטריאליזם ורוחניות, תוך עמידה על מקומו של הפער הבין דורי בהקשר זה. מטרות משנה: • עמידה על המונח הספרותי 'אוקסימורון' • עמידה על התקיימותן של מספר נקודות מבט שונות בתוך שיר אחד.
עיון בשיר 'עץ הכוכבים'. השיר עוסק ביחס שבין קניינים רוחניים לגשמים, ובין ערכי הדור המבוגר לעומת ערכי הדור הצעיר, המקדש את החומרנות.
לב השיעור: איזה כוכבים גדלים על עץ וכיצד ניתן לסחור בהם?
פתיחה: מושג - אוקסימורון

נכתוב על הלוח את במושג: “אוקסימורון”.

  • מי מכיר את פירוש המושג?
  • מתי נפגשתם בו בקריאה?

נסביר לרוב מדובר בצירוף שני מילים שהנן הפכיות, או שהנן לקוחות מתחומים שונים (לא נעמיק היום בסוגים השונים של אוקסימורונים), למשל:

  1. עיניים סגורות לרווחה
  2. כ”ט בנובמבר
  3. עצב מתוק
  4. שתיקה רועמת.

נבקש מן התלמידים להציע אוקסימורונים משלהם.

המשמעות הנוצרת מצירוף כזה של מילים מאפשר משמעות עמוקה יותר מן המשמעות הסתמית הראשונה ויש בה אלמנט של הפתעה. לעתים מסר: למשל, כ”ט בנובמבר- אף שמדובר בתאריך לועזי של ה29 בנובמבר, עבור היהודים הוא נושא ערך היסטורי יהודי, עיניים סוגרות לרווחה- אדם המנסה להתעלם מן המציאות אך באותה עת דרוך מאוד לנעשה סביבו, שתיקה רועמת- אדם שבשתיקתו מבטא תגובה חזקה ממילים ועוד.

נציג בפני התלמידים את שם השיר: “עץ הכוכבים”.

  • באיזה מובן מדובר באוקסימורון?
  • במה לדעתכם יעסוק השיר?

מובן שמדובר בשתי ישויות הפוכות. אחת נטועה היטב בקרקע המציאות והשנייה מרוחקת מאוד.

מפגש: שיר - עץ הכוכבים

נחלק לתלמידים את מילות השיר ונשמיע את השיר מתוך האתר “בית לזמר העברי” של הספריה הלאומית, בביצועה של חווה אלברשטיין:

לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה

אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא

לא פירות עליו צומחים כי הרי ממילא

הפירות סופם לרקוב מי צריך את אלה?

זהו עץ של כוכבים מאירי עיניים

שם צומחים הם וגדלים כמו על השמיים

כשמראים לו תפוחים, כל תפוח דוב הוא,

הוא מראה את כוכביו ואומר: מה טובו.

הוא אוסף את כוכביו ויורד העירה

ביריד למכור אותם עשרה בלירה

בואו, בואו אנשים זוהי שעת הכושר

כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר.

וקהל גדול סביבו צוחק ומתבדח

סבא, למה לא תמכור גם חצי ירח?

וכולם קונים חוטפים גזר צנון ואורז

אבל חופן כוכבים? לא, תודה, אין צורך.

מסתכל בהם הסב ונפשו נרגשת

עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חרשת

הביתה שב הוא עם סלו בלא טיפה של עצב

האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף.

לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה

אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא.

בטרם נעמיק בתכנו של השיר, נבקש ממספר זוגות תלמידים להמחיז באופן ספונטני את היחס בין באי השוק לבין הסבא. נבקש מתלמיד/ה להציג את הסבא ואת הכוכבים שהוא מוכר ולעומתו להציג מישהו מבאי השוק המתווכח עמו. ניתן להמיר את מושג הכוכבים בשלב זה בכל דבר אחר שנראה לא מציאותי במידה שווה.

התבוננות: ניתוח - משל ונמשל

נסביר כי השיר כתוב בכתיבה אלגורית. בכדי להבין את הנמשל נצטרך לפרק את השיר למרכיביו:

עץ הכוכבים [בתים א ב]:

  • בשני בתים אלו מובאת השוואה בין שני סוגי פירות, מה הם?

בבית א’ פירות באופן כללי, בבית ב’ תפוחים גדולים. בבית הראשון הסבא הוא המתייחס לקיומם של פירות אחרים  ואילו בבית השני, אנשים אחרים הם המבקשים למשוך את תשומת לבו ליפים של הפירות. שניהם עומדים בהשוואה לכוכבים הצומחים על העץ שלו]

ייחודם של הכוכבים:

  • מהו ייחודם של ה’כוכבים’ על העץ של הסבא ומה יתרונם על פני הפירות האחרים לפי בתים אלו?
  • מה מסמלים הכוכבים לפי הסבר זה?

הכוכבים הנם ‘מאירי עיניים’ ובשונה מפירות רגילים, הם אינם נרקבים. הם מסמלים רעיונות או ערכים נשגבים אשר יד הזמן אינה פוגעת בהם, והם מאירי עיניים, כלומר מכוונים להעשיר את נפשו של האדם ולהאיר את דרכו בחיים.

  • מה מסמלת לדעתכם צמיחת הכוכבים על עץ ומדוע דווקא בחצרו של סבא?

באוקסימורון יש מימד של הפתעה של התעמקות ונתינת משמעות חדשה. כך גם בביטוי ‘עץ הכוכבים’-  עץ פרי לרוב נטוע היטב בקרקע, כוכבים מצויים בשמים הרחוקים. השילוב של שני המרכיבים הללו מדגיש כי עבור הסבא, ה’כוכבים’ הנם ישויות קרובות ונגישות, המחוברות היטב לחיים עצמם. הם צומחים על עצים, והם מצויים בהישג ידו. ניתן להשוות זאת בדרך ניגוד למשפט השגור ‘כסף לא צומח על העצים’.

הסבא כנציג הכוכבים:

  • מדוע לדעתכם דווקא הסבא הוא בעל ‘עץ הכוכבים’, ולא האבא או האמא?

בעיני הילד, המייצג של העולם הרוחני הוא דווקא הסבא. הסבא מייצג מצד אחד את המבט על החיים מצדו של אדם עליו עברו מרבית שנותיו, אך לא פחות מכן את הקשר אל דורות קודמים בהם משמעותם של החיים הייתה רוחנית-דתית יותר.

משעה שעמדנו על המשמעות שמעניק המשורר לביטוי ‘עץ הכוכבים’ ניתן להבין בצורה ברורה יותר את המשכו של השיר:

השוּק:

  • כיצד ניתן להבין את הדימוי של המשורר לפיו הסב אוסף את הכוכבים ומביא אותם למכירה בשוק, הלא כפי שלמדנו, הכוכבים מסמלים עולמות רוחניים?
  • כיצד מתייחסים באי השוק אל הסבא?
  • האם הם מתעלמים מקיומו?

המשורר מבקש להדגיש כי בעיני הסבא, הערכים אותם הוא מייצג אינם רעיונות תלושים מן המציאות אלא תוצרת ממשית השווה כסף. נראה כי הסבא מהווה מוקד של תשומת לב. ‘קהל גדול סביבו צוחק ומתבדח’. באופן מפתיע הסבא אכן מושך את תשומת לבם של הסובבים למרות שאינו קומיקאי מוצלח, איש מכירות ממולח או קוסם. יש משהו בסחורה שמציע הסב המאלץ את הסובבים להגיב בדרך כלשהי. ייתכן והוא דוקר אותם דקירה כלשהי.

  • מהי הסיבה העיקרית עבורה דוחים הסובבים את סחורתו של הסבא?
  • מדוע לדעתם אין אנשי השוק רואים צורך במה שמציע הסב?

א. מה שחשוב בעיני אנשי השוק הוא הקיום החומרי בלבד. כיון שהכוכבים אינם ממלאים משאלה זו, הרי שאין בהם צורך. ב. לעתים אדם עשוי להרגיש כי עולם הרוח מצוי בפני כל אדם ואין צורך להשקיע כסף כדי לקבל ממנו. הכוכבים, כמו גם ‘חצי ירח’ אותו הם מזכירים בבדיחות הדעת, מאירים לכל אדם ללא צורך בתשלום. טעותם היא בכך שלמרות שהכוכבים אכן גלויים, עבור מרבית בני האדם הם עדיין רחוקים וחסרי השפעה ממשית על חייהם ומשום כך יש צורך באנשים ש’יקטפו’ אותם ויורידו אותם אל השוק.

עולם השוק כביטוי אלגורי לעולם חומרני:

  • נשוב אל המשל: מה מאפיין את השוק כפי שהוא מתבטא בשיר?
  • מה נוכל להגיד על הסחורה?
  • מה נוכל להגיד על האנשים?

מדובר בעיקר בגידולי שדה הצומחים ישירות מן הקרקע (גזר, צנון ואורז). אף שבשוק ישנם מוצרים נוספים, המשורר בחר באלה להדגיש את הקשר אל הארציות.האנשים המצויים בשוק לועגים לרעיונות נשגבים ומצויים בתחרות חומרית הקשורה ב’חטיפת’ מוצרים.

  • מה מבטא הדימוי של הסבא הנמצא בשוק אך לא מצליח למכור דבר?
  • מהו הרעיון המסתתר מאחורי תיאור זה?

השוק מבטא את העולם החומרני בו מצויים לדעת המשורר מרבית בני האדם. הם עסוקים במה שחשוב עיניהם ובה שיש לו ערך וצורך. הכוכבים אינם נמנים ברשימה זו.

  • הצעה לפעילות בכתה: גם בשלב זה ניתן להציע פעילות תיאטראלית של דמות המייצגת את הסבא המבקש למכור אידיאלים לאנשי השוק. נבקש ממספר זוגות ל תלמידים להמחיז דו-שיח בעל אופי של מקח וממכר על אידיאלים בסגנון של ‘דיבייט’, אולם הפעם המטרה של כל אחד מן הצדדים תנסה להוכיח את צדקת טענתה מול הכתה. יש להקציב כשתי דקות לכל זוג.

בית ה – אנשי השוק בעיניו של הסבא:

  • מהו יחסו של הסבא אל אנשי השוק?
  • מדוע אין הסבא מאוכזב על שלא הצליח למכור את סחורתו?

בשונה מאנשי השוק המתבדחים על הסבא ועל סחורתו, הסב בוחן את אנשי השוק עצמם ‘מסתכל בהם הסב ונפשו נרגשת’. למעשה הוא רואה אותם כבעלי מום ‘עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חרשת’. בשונה מאנשי השוק, נראה כי הסב לא רואה את מצבם כסיבה להתבדחות, אלא אולי לצער.

נראה כי הסב אינו מצטער משום ש’הכוכבים נשארו אצלו’. כיון שהכוכבים מסמלים את עולמו הרוחני של הסבא, הרי שתמיד יוכל להתנחם בכך שעולמו הרוחני נותר כשהיה. אם היה מדובר בסוחר רגיל המתקיים על משא ומתן של השוק, אכן היה מתעצב, אך סבא מחובר אל עולם הכוכבים, אל עולם של ערכים המעניקים לו תקווה ובטחון גם כאשר אין לו הצלחה חומרית. כמו כן ייתכן שהסבא שמח שלא צריך היה ‘למסחר’ את עולמו הרוחני כדי להתפרנס, כלומר להתאים את עולמו למה שמוצא חן ברגע זה לאנשי השוק

  • מהי לדעתכם דעתו של הילד ביחס לסבא?
  • האם מזדהה הוא עם אנשי השוק או דווקא עם הסבא?

מתקבל הרושם כי הוא מתפעל מן הסבא, אך אינו מזדהה עמו לחלוטין. הכוכבים בשיר הנם בעלי ערך רק על פי מה עדותו של סבא, ולא מהתרשמותו האישית ‘אין כמוהו בעולם, כך אומר לי סבא’. ייתכן וקיימת הבנה כי הבנת ערכם של הכוכבים לא תיתכן אלא מנקודת מבט מבוגרת הרבה יותר, ולכן הילד יכול רק להאזין לסבא. בנוסף, יש מקום להניח כי הוריו של הילד, הנפקדים מן השיר, נמנים דווקא על באי השוק, ולכן הילד אינו יכול לאמץ באופן מובהק את גישת סבו.

להרחבה, נחלק דף עבודה.

הפנמה: עיבוד - עץ כוכבים משלי

כפי שראינו, מכירת ‘כוכבים’ אינה עניין קל, משום שפעמים רבות אנשים אינם חשים את הצורך בהם, או שהם מרגישים שהם כבר מצויים בידם. בנוסף אידאלים גבוהים נראים כנחלתו של ה’סבא’ ולא של הדור הצעיר והתוסס החי כאן בארץ.

נבקש מן התלמידים לשאול את הוריהם או לדלות מזכרונם רעיונות או משפטי חכמה שעברו מן הדור הקודם עשוי הדבר להיות פתגם, רעיון או דרך התנהגות. נבקש מן התלמידים ליצור פרסומת דרך שיר, ציור, סרטון קצר או כל דרך שיווקית אחרת המייצג קטע מחכמת החיים המצויה ב”עץ הכוכבים’ של הסבא שלנו.

כדי לקבל מושג והשראה על ‘רעיונות’ מדור הסבא שאכן נמכרו בשוק, נחשוף את התלמידים לפרסומות רעיוניות מן הדורות שקדמו (בכל אחת מן הפרסומות הללו, נעשה נסיון לשווק רעיון [‘כוכב’] שאינו כלכלי בלבד):

  1. אכילת לחם תוצרת הארץ בלבד.
  2. עידוד השימוש בשפה העברית.
  3. להתאמץ למען המדינה.

נחלק את הכתה לשלוש, כאשר כל חלק יעסוק בפרסומת אחרת והקבוצה תצטרך להשיב:

  • מהו הערך אותו מנסים לפרסם?
  • מהם האמצעים הויזואלים האמורים לעורר את סקרנותו את הצרכן?
  • מהי הנקודה המרכזית שאמורה לשכנע את ה’צרכנים’ בכדאיות ה’מוצר’?

כפי שראינו, מכירת ‘כוכבים’ אינה עניין קל, משום שפעמים רבות אנשים אינם חשים את הצורך בהם, או שהם מרגישים שהם כבר מצויים בידם. בנוסף אידאלים גבוהים נראים כנחלתו של ה’סבא’ ולא של הדור הצעיר והתוסס החי כאן בארץ.

נבקש מן התלמידים לחשוב על אנשים ממשפחתם, או אנשים שהם מכירים העוסקים לדעתם בעצי ‘כוכבים’: נבקש מן התלמידים לבחור דמות אחת ולצייר את עץ הכוכבים של דמות זו. נציע לעשות זאת גם באמצעות קולאז’ים שונים של עצי כוכבים המורכבים מאותיות ואייקונים שונים במשולב.

נבקש מן התלמידים לברר לעצמם:

  • ממה עשויים הכוכבים של הדמות?
  • מה הם מבטאים?
אסיף:

פתחנו ולמדנו על מושג האוקסימורון. דרך השיר למדנו על משמעותו העמוקה של עץ שגדלים עליו לכאורה כוכבים. העמקנו בנסיוןם להבין את הנמשל שהשיר מבקש להעביר וניסינו לחשוב מהם הכוכבים שגדלים על העץ שלנו ושל אחרים.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!