ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נכתוב על הלוח את במושג: “אוקסימורון”.
נסביר לרוב מדובר בצירוף שני מילים שהנן הפכיות, או שהנן לקוחות מתחומים שונים (לא נעמיק היום בסוגים השונים של אוקסימורונים), למשל:
נבקש מן התלמידים להציע אוקסימורונים משלהם.
המשמעות הנוצרת מצירוף כזה של מילים מאפשר משמעות עמוקה יותר מן המשמעות הסתמית הראשונה ויש בה אלמנט של הפתעה. לעתים מסר: למשל, כ”ט בנובמבר- אף שמדובר בתאריך לועזי של ה29 בנובמבר, עבור היהודים הוא נושא ערך היסטורי יהודי, עיניים סוגרות לרווחה- אדם המנסה להתעלם מן המציאות אך באותה עת דרוך מאוד לנעשה סביבו, שתיקה רועמת- אדם שבשתיקתו מבטא תגובה חזקה ממילים ועוד.
נציג בפני התלמידים את שם השיר: “עץ הכוכבים”.
מובן שמדובר בשתי ישויות הפוכות. אחת נטועה היטב בקרקע המציאות והשנייה מרוחקת מאוד.
נחלק לתלמידים את מילות השיר ונשמיע את השיר מתוך האתר “בית לזמר העברי” של הספריה הלאומית, בביצועה של חווה אלברשטיין:
אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא
לא פירות עליו צומחים כי הרי ממילא
הפירות סופם לרקוב מי צריך את אלה?
זהו עץ של כוכבים מאירי עיניים
שם צומחים הם וגדלים כמו על השמיים
כשמראים לו תפוחים, כל תפוח דוב הוא,
הוא מראה את כוכביו ואומר: מה טובו.
הוא אוסף את כוכביו ויורד העירה
ביריד למכור אותם עשרה בלירה
בואו, בואו אנשים זוהי שעת הכושר
כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר.
וקהל גדול סביבו צוחק ומתבדח
סבא, למה לא תמכור גם חצי ירח?
וכולם קונים חוטפים גזר צנון ואורז
אבל חופן כוכבים? לא, תודה, אין צורך.
מסתכל בהם הסב ונפשו נרגשת
עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חרשת
הביתה שב הוא עם סלו בלא טיפה של עצב
האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף.
לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה
אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא.
בטרם נעמיק בתכנו של השיר, נבקש ממספר זוגות תלמידים להמחיז באופן ספונטני את היחס בין באי השוק לבין הסבא. נבקש מתלמיד/ה להציג את הסבא ואת הכוכבים שהוא מוכר ולעומתו להציג מישהו מבאי השוק המתווכח עמו. ניתן להמיר את מושג הכוכבים בשלב זה בכל דבר אחר שנראה לא מציאותי במידה שווה.
נסביר כי השיר כתוב בכתיבה אלגורית. בכדי להבין את הנמשל נצטרך לפרק את השיר למרכיביו:
עץ הכוכבים [בתים א ב]:
בבית א’ פירות באופן כללי, בבית ב’ תפוחים גדולים. בבית הראשון הסבא הוא המתייחס לקיומם של פירות אחרים ואילו בבית השני, אנשים אחרים הם המבקשים למשוך את תשומת לבו ליפים של הפירות. שניהם עומדים בהשוואה לכוכבים הצומחים על העץ שלו]
ייחודם של הכוכבים:
הכוכבים הנם ‘מאירי עיניים’ ובשונה מפירות רגילים, הם אינם נרקבים. הם מסמלים רעיונות או ערכים נשגבים אשר יד הזמן אינה פוגעת בהם, והם מאירי עיניים, כלומר מכוונים להעשיר את נפשו של האדם ולהאיר את דרכו בחיים.
באוקסימורון יש מימד של הפתעה של התעמקות ונתינת משמעות חדשה. כך גם בביטוי ‘עץ הכוכבים’- עץ פרי לרוב נטוע היטב בקרקע, כוכבים מצויים בשמים הרחוקים. השילוב של שני המרכיבים הללו מדגיש כי עבור הסבא, ה’כוכבים’ הנם ישויות קרובות ונגישות, המחוברות היטב לחיים עצמם. הם צומחים על עצים, והם מצויים בהישג ידו. ניתן להשוות זאת בדרך ניגוד למשפט השגור ‘כסף לא צומח על העצים’.
הסבא כנציג הכוכבים:
בעיני הילד, המייצג של העולם הרוחני הוא דווקא הסבא. הסבא מייצג מצד אחד את המבט על החיים מצדו של אדם עליו עברו מרבית שנותיו, אך לא פחות מכן את הקשר אל דורות קודמים בהם משמעותם של החיים הייתה רוחנית-דתית יותר.
משעה שעמדנו על המשמעות שמעניק המשורר לביטוי ‘עץ הכוכבים’ ניתן להבין בצורה ברורה יותר את המשכו של השיר:
השוּק:
המשורר מבקש להדגיש כי בעיני הסבא, הערכים אותם הוא מייצג אינם רעיונות תלושים מן המציאות אלא תוצרת ממשית השווה כסף. נראה כי הסבא מהווה מוקד של תשומת לב. ‘קהל גדול סביבו צוחק ומתבדח’. באופן מפתיע הסבא אכן מושך את תשומת לבם של הסובבים למרות שאינו קומיקאי מוצלח, איש מכירות ממולח או קוסם. יש משהו בסחורה שמציע הסב המאלץ את הסובבים להגיב בדרך כלשהי. ייתכן והוא דוקר אותם דקירה כלשהי.
א. מה שחשוב בעיני אנשי השוק הוא הקיום החומרי בלבד. כיון שהכוכבים אינם ממלאים משאלה זו, הרי שאין בהם צורך. ב. לעתים אדם עשוי להרגיש כי עולם הרוח מצוי בפני כל אדם ואין צורך להשקיע כסף כדי לקבל ממנו. הכוכבים, כמו גם ‘חצי ירח’ אותו הם מזכירים בבדיחות הדעת, מאירים לכל אדם ללא צורך בתשלום. טעותם היא בכך שלמרות שהכוכבים אכן גלויים, עבור מרבית בני האדם הם עדיין רחוקים וחסרי השפעה ממשית על חייהם ומשום כך יש צורך באנשים ש’יקטפו’ אותם ויורידו אותם אל השוק.
עולם השוק כביטוי אלגורי לעולם חומרני:
מדובר בעיקר בגידולי שדה הצומחים ישירות מן הקרקע (גזר, צנון ואורז). אף שבשוק ישנם מוצרים נוספים, המשורר בחר באלה להדגיש את הקשר אל הארציות.האנשים המצויים בשוק לועגים לרעיונות נשגבים ומצויים בתחרות חומרית הקשורה ב’חטיפת’ מוצרים.
השוק מבטא את העולם החומרני בו מצויים לדעת המשורר מרבית בני האדם. הם עסוקים במה שחשוב עיניהם ובה שיש לו ערך וצורך. הכוכבים אינם נמנים ברשימה זו.
בית ה – אנשי השוק בעיניו של הסבא:
בשונה מאנשי השוק המתבדחים על הסבא ועל סחורתו, הסב בוחן את אנשי השוק עצמם ‘מסתכל בהם הסב ונפשו נרגשת’. למעשה הוא רואה אותם כבעלי מום ‘עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חרשת’. בשונה מאנשי השוק, נראה כי הסב לא רואה את מצבם כסיבה להתבדחות, אלא אולי לצער.
נראה כי הסב אינו מצטער משום ש’הכוכבים נשארו אצלו’. כיון שהכוכבים מסמלים את עולמו הרוחני של הסבא, הרי שתמיד יוכל להתנחם בכך שעולמו הרוחני נותר כשהיה. אם היה מדובר בסוחר רגיל המתקיים על משא ומתן של השוק, אכן היה מתעצב, אך סבא מחובר אל עולם הכוכבים, אל עולם של ערכים המעניקים לו תקווה ובטחון גם כאשר אין לו הצלחה חומרית. כמו כן ייתכן שהסבא שמח שלא צריך היה ‘למסחר’ את עולמו הרוחני כדי להתפרנס, כלומר להתאים את עולמו למה שמוצא חן ברגע זה לאנשי השוק
מתקבל הרושם כי הוא מתפעל מן הסבא, אך אינו מזדהה עמו לחלוטין. הכוכבים בשיר הנם בעלי ערך רק על פי מה עדותו של סבא, ולא מהתרשמותו האישית ‘אין כמוהו בעולם, כך אומר לי סבא’. ייתכן וקיימת הבנה כי הבנת ערכם של הכוכבים לא תיתכן אלא מנקודת מבט מבוגרת הרבה יותר, ולכן הילד יכול רק להאזין לסבא. בנוסף, יש מקום להניח כי הוריו של הילד, הנפקדים מן השיר, נמנים דווקא על באי השוק, ולכן הילד אינו יכול לאמץ באופן מובהק את גישת סבו.
להרחבה, נחלק דף עבודה.
כפי שראינו, מכירת ‘כוכבים’ אינה עניין קל, משום שפעמים רבות אנשים אינם חשים את הצורך בהם, או שהם מרגישים שהם כבר מצויים בידם. בנוסף אידאלים גבוהים נראים כנחלתו של ה’סבא’ ולא של הדור הצעיר והתוסס החי כאן בארץ.
נבקש מן התלמידים לשאול את הוריהם או לדלות מזכרונם רעיונות או משפטי חכמה שעברו מן הדור הקודם עשוי הדבר להיות פתגם, רעיון או דרך התנהגות. נבקש מן התלמידים ליצור פרסומת דרך שיר, ציור, סרטון קצר או כל דרך שיווקית אחרת המייצג קטע מחכמת החיים המצויה ב”עץ הכוכבים’ של הסבא שלנו.
כדי לקבל מושג והשראה על ‘רעיונות’ מדור הסבא שאכן נמכרו בשוק, נחשוף את התלמידים לפרסומות רעיוניות מן הדורות שקדמו (בכל אחת מן הפרסומות הללו, נעשה נסיון לשווק רעיון [‘כוכב’] שאינו כלכלי בלבד):
נחלק את הכתה לשלוש, כאשר כל חלק יעסוק בפרסומת אחרת והקבוצה תצטרך להשיב:
כפי שראינו, מכירת ‘כוכבים’ אינה עניין קל, משום שפעמים רבות אנשים אינם חשים את הצורך בהם, או שהם מרגישים שהם כבר מצויים בידם. בנוסף אידאלים גבוהים נראים כנחלתו של ה’סבא’ ולא של הדור הצעיר והתוסס החי כאן בארץ.
נבקש מן התלמידים לחשוב על אנשים ממשפחתם, או אנשים שהם מכירים העוסקים לדעתם בעצי ‘כוכבים’: נבקש מן התלמידים לבחור דמות אחת ולצייר את עץ הכוכבים של דמות זו. נציע לעשות זאת גם באמצעות קולאז’ים שונים של עצי כוכבים המורכבים מאותיות ואייקונים שונים במשולב.
נבקש מן התלמידים לברר לעצמם:
פתחנו ולמדנו על מושג האוקסימורון. דרך השיר למדנו על משמעותו העמוקה של עץ שגדלים עליו לכאורה כוכבים. העמקנו בנסיוןם להבין את הנמשל שהשיר מבקש להעביר וניסינו לחשוב מהם הכוכבים שגדלים על העץ שלנו ושל אחרים.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא