ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

עמידה לפני מלך

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
עמידה לפני מלך
לב השיעור
פתיחה
דמויות מעוררות כבוד
מפגש
לימוד ראשוני של הסיפור
התבוננות
לימוד הטור
הפנמה
אסיף
פקודת חובת הצדעה
חובת הצדעה (פ”מ 33.0913)
ההצדעה היא ברכת שלום צבאית שבה החייל חולק כבוד לחייל אחר או אישיות ממלכתית…
חיילים בכל הדרגות חייבים להצדיע, כשהם לובשים מדים, בעת שהם פונים אל גבוה מהם בדרגה או נקראים אליו, ובעת שהם נפרדים ממנו בין בשטח המחנה ובין מחוצה לו.
בעת כניסת מפקד למתקן שבו שוהים כמה חיילים, החייל הראשון שהבחין במפקד יפקוד פקודת “הקשב”, ויתר החיילים יעברו לעמידת “דום”, והגבוה בדרגה הנוכח במתקן יצדיע….
סיפור החסיד והשר
מקורות לדיבייט
ברכות דף לב ע”ב – לג ע”א:
תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך.
בא שר אחד ונתן לו שלום, ולא החזיר לו שלום.
המתין לו עד שסיים תפלתו.
לאחר שסיים תפלתו אמר לו:
ריקא, והלא כתוב בתורתכם: “רק השמר לך ושמור נפשך” (דברים ד, ט), וכתיב: “ונשמרתם מאד לנפשותיכם” (דברים ד, טו). כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי?
אמר לו: המתן לי עד שאפייסך בדברים.
אמר לו: אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית מחזיר לו?
אמר לו: לאו.
ואם היית מחזיר לו מה היו עושים לך?
אמר לו: היו חותכים את ראשי בסייף.
אמר לו: והלא דברים קל וחומר. ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר, כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה?
מיד נתפייס אותו השר ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום.”
מקור ראשון – תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ה הלכה א
רבי יוחנן הוה יתיב קרי קומי כנישתא דבבל בציפורין. עבר ארכונא ולא קם ליה מקומוי. אתון בעיין מימחוניה. אמר לון: ארפוניה בנימוסא דברייה.
[ר’ יוחנן היה יושב וקורא (קריאת שמע?) לפני בית הכנסת של בבל בציפורי. עבר ארכונא (שר רומאי) ולא קם (ר’ יוחנן) מלפניו. רצו (מלוויו של השר) להכות אותו. אמר להם (השר): הרפו ממנו, בנימוסיו של בוראו הוא עסוק].
מקור שני – הרב יעקב רישר, עיון יעקב ברכות שם
החסיד סמך על הנס כיון שראה שהמתין לו עד שסיים כל תפילתו ולא רצה להזיק לו מיד, ידע בו שאינו רוצה רק פיוס להשיב על שאלתו, לכך המתין לו עד שסיים תפילתו… חסידים אלו שהיו יודעים בנפשם שהם חסידים גמורים וכל כוונתם לשמים, על כן: “שומר מצוה לא ידע דבר רע” (קהלת ח, ה). ומכל מקום עשו רק על ידי פיוס, שיראה שהוא דרך טבעי ולא דרך ניסי.
לימוד הטור
רבינו יעקב בן רבינו אשר, טור אורח חיים סימן צח:
מחשבתו כיצד? דתניא (ברכות לא ע”א): “המתפלל צריך שיכוון לבו, שנאמר: ‘תכין לבם תקשיב אזנך’ (תהילים י, יז)”. פירוש שיכוון פירוש המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאילו שכינה כנגדו, שנאמר: “שויתי ה’ לנגדי תמיד” (תהילים טז, ח) ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטרודות אותו עד שתישאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו, ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ולמחר בקבר, היה מסדר דבריו ומכוון בהם יפה לבל יכשל. קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב”ה שצריך לכוון אף מחשבתו, כי לפניו המחשבה כדיבור. כי כל המחשבות הוא חוקר. וכן היו עושין חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתן (משנה ברכות ה, א) עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכלית, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה.
שיעור זה עוסק בכוונה הראויה בעמידה לקראת תפילה. עמידה לפני מלך מאפשרת תודעה של כוונה וריכוז בתפילה, משל לאדם העומד לפני מלך בשר ודם הירא מכבודו מעוצמתו של המלך ולא מאפשר לגירויים מהסביבה להפריע לו בעמידה זאת.
פתיחה: דמויות מעוררות כבוד

כפתיחה נשאל את הכיתה על דמות שהם רוחשים לה כבוד מיוחד. האם יש דמות כזאת בחייכם? אב ,אם, סבא, רב, איש ציבור וכו’. נשאל: כיצד אתם רוחשים לו כבוד? איך זה בא לידי ביטוי?

לאחר שנשמע את התלמידים, נספר על דמות שבמהלך חיינו חשנו כבוד או יראה במפגש איתה (לדוגמא חויה מהשירות הצבאי במפגש עם מפקד, רב גדול ועוד).

נוסיף ונספר, שישנה פקודה בצה”ל שדורשת להצדיע למפקד או לבעל דרגה גבוהה או לאישיות ממלכתית. נוסח הפקודה:

חובת הצדעה (פ”מ 33.0913)
ההצדעה היא ברכת שלום צבאית שבה החייל חולק כבוד לחייל אחר או אישיות ממלכתית…
חיילים בכל הדרגות חייבים להצדיע, כשהם לובשים מדים, בעת שהם פונים אל גבוה מהם בדרגה או נקראים אליו, ובעת שהם נפרדים ממנו בין בשטח המחנה ובין מחוצה לו.
בעת כניסת מפקד למתקן שבו שוהים כמה חיילים, החייל הראשון שהבחין במפקד יפקוד פקודת “הקשב”, ויתר החיילים יעברו לעמידת “דום”, והגבוה בדרגה הנוכח במתקן יצדיע….

נשאל: כיצד אתם חשים לגבי פקודה זו?  מה היא באה לשרת, ומדוע היא נקבעה בצה”ל?

מפגש: לימוד ראשוני של הסיפור

כעת נפנה ללימוד הסיפור המדרשי. לפני קריאת הסיפור נבקש מהתלמידים לכתוב שאלות שעולות להם במהלך הקריאה, מילים לא ברורות, תחביר לא ברור, על הדמויות, על התוכן, כל שאלה שעולה להם. מומלץ לחלק לתלמידים את הסיפור מודפס ומעומד על דף חלק.
מומלץ להיעזר בתלמידים בקריאה. תלמיד אחד יקרא את דברי החסיד, ותלמיד אחר את דברי השר.

ברכות דף לב ע”ב – לג ע”א:
תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך.
בא שר אחד ונתן לו שלום, ולא החזיר לו שלום.
המתין לו עד שסיים תפלתו.
לאחר שסיים תפלתו אמר לו:
ריקא, והלא כתוב בתורתכם: “רק השמר לך ושמור נפשך” (דברים ד, ט), וכתיב: “ונשמרתם מאד לנפשותיכם” (דברים ד, טו). כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי?
אמר לו: המתן לי עד שאפייסך בדברים.
אמר לו: אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית מחזיר לו?
אמר לו: לאו.
ואם היית מחזיר לו מה היו עושים לך?
אמר לו: היו חותכים את ראשי בסייף.
אמר לו: והלא דברים קל וחומר. ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר, כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה?
מיד נתפייס אותו השר ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום.”

נאסוף את שאלות התלמידים על הלוח, נחלק בין שאלות של הבנה שיש להן תשובה בסיפור לבין שאלות שמכוונות לפערי המידע בסיפור.
נבקש מהתלמידים לספר את הסיפור במילים שלהם. נזמין את התלמידים להוסיף זה על דברי זה על מנת לקבל תמונה שלמה של הסיפור. נשים לב שהפרטים שמוסיפים אכן נמצאים בסיפור ואינם השלמות של פערי מידע בסיפור.
נשאל את התלמידים האם יש שאלות שהם כתבו שעדיין לא קיבלו מענה? במידה ויש נעלה את השאלות נכתוב אותם על הלוח וננסה לענות.
הערה – נחבר את פתיחת השיעור על הצדעה ואמירת שלום כפקודה צבאית ממלכתית גם בימינו אנו. הציפייה של אדם בדרגה גבוהה היא שחיילים בדרגה נמוכה מהם יגידו להם שלום.

במידה והתלמידים טרם העלו את השאלה : “האם נהג החסיד בצורה נכונה שסיכן את חייו ולא הפסיק את תפילתו?” נעלה את השאלה בפניי הכיתה.
כעת נתמקד בשאלה זו – נחלק את הכיתה לשתי קבוצות וניצור “דיבייט” בו כל קבוצה שולחת נציג, כאשר קבוצה אחת מציגה מדוע לדעתם החסיד נהג בצורה נכונה כאשר הוא סיכן את חייו, וההקבוצה השניה מדוע החסיד נהג בצורה לא נכונה. נאפשר לתלמידים נוספים להשתתף ע”י החלפת אחד המשתתפים. במידה ותלמיד רוצה לומר את דעתו הוא קם ומחליף את הטוען, והטוען חוזר למקומו. וכן כל מי שרוצה לטעון בעד נגד.

על מנת לאפשר דיון משמעותי ומבוסס נפנה את הקבוצות השונות בדיבייט ללימוד עצמי של שני המקורות הבאים בעזרת השאלות המנחות בעקבותיהם. הטענות בדיבייט יצטרכו בין היתר להתייחס למקורות הללו. בכיתות בהם מתאים, מומלץ לבקש מהתלמידים למצוא מקורות נוספים.

מקור ראשון – תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ה הלכה א
רבי יוחנן הוה יתיב קרי קומי כנישתא דבבל בציפורין. עבר ארכונא ולא קם ליה מקומוי. אתון בעיין מימחוניה. אמר לון: ארפוניה בנימוסא דברייה.
[ר’ יוחנן היה יושב וקורא (קריאת שמע?) לפני בית הכנסת של בבל בציפורי. עבר ארכונא (שר רומאי) ולא קם (ר’ יוחנן) מלפניו. רצו (מלוויו של השר) להכות אותו. אמר להם (השר): הרפו ממנו, בנימוסיו של בוראו הוא עסוק].
  • במה הסיפור הזה שונה מהסיפור הקודם? נשים לב לדוגמא לפרטים הבאים בהשוואה: מי המספר? מהן הדמויות, המקומות ?
  • האם סיפור זה מוסיף על הקודם או שהוא חוזר על אותו עניין?
  • מה עמדתו של הסיפור הזה ביחס לעמידתו של החסיד?
מקור שני – הרב יעקב רישר, עיון יעקב ברכות שם
החסיד סמך על הנס כיון שראה שהמתין לו עד שסיים כל תפילתו ולא רצה להזיק לו מיד, ידע בו שאינו רוצה רק פיוס להשיב על שאלתו, לכך המתין לו עד שסיים תפילתו… חסידים אלו שהיו יודעים בנפשם שהם חסידים גמורים וכל כוונתם לשמים, על כן: “שומר מצוה לא ידע דבר רע” (קהלת ח, ה). ומכל מקום עשו רק על ידי פיוס, שיראה שהוא דרך טבעי ולא דרך ניסי.
  • מה טענתו של הרב יעקב רישר?
  • כיצד הוא תופס את התנהגותו של החסיד?

לאחר הלימוד והדיבייט, נשאל את התלמידים ונחשוב יחד:

  • מה הקשר לתפילה בין המקורות הללו לתפילה?
  • מה הסיפורים האלה מלמדים אותנו על תפילה?
  • מה התפיסה שעולה מכאן של התפילה?
  • האם אתם מזהים בסיפורים עצות בנושא התפילה?
התבוננות: לימוד הטור

כעת נמשיך בלימוד ונקרא את הטור אורח חיים:

רבינו יעקב בן רבינו אשר, טור אורח חיים סימן צח:
מחשבתו כיצד? דתניא (ברכות לא ע”א): “המתפלל צריך שיכוון לבו, שנאמר: ‘תכין לבם תקשיב אזנך’ (תהילים י, יז)”. פירוש שיכוון פירוש המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאילו שכינה כנגדו, שנאמר: “שויתי ה’ לנגדי תמיד” (תהילים טז, ח) ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטרודות אותו עד שתישאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו, ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ולמחר בקבר, היה מסדר דבריו ומכוון בהם יפה לבל יכשל. קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב”ה שצריך לכוון אף מחשבתו, כי לפניו המחשבה כדיבור. כי כל המחשבות הוא חוקר. וכן היו עושין חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתן (משנה ברכות ה, א) עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכלית, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה.

להבנת הטקסט נפשט ונסביר את הכתוב במילים שלנו.

  • נשאל את התלמידים: לפי הקטע, אילו דברים עושים כהכנה לפני מלך?

נרשום יחד עם התלמידים רשימה של העצות שנמצאות בכתוב:

יחשוב כאילו שכינה נגדו.
יעיר הכוונה.
יסיר המחשבות הטורדות.
יחשוב כאילו עומד לפני מלך בשר ודם. יסדר את דבריו ויכוון בהם יפה לבל ייכשל.

בפועל, על פי הטור, כשעומדים לפני מלך בשר ודם מוחשי, יותר קל לנו לאסוף את המחשבה, הכוונה והריכוז.

  • מה פוגע “בסידור הדברים”, בכוונה ובריכוז שלנו בתפילה?
  • מה יכול לעזור לנו להגיע לכוונה הראויה?
הפנמה: העצה שלי לתפילה

נבקש מהתלמידים להגיד דבר אחד שהיה עוזר להם ברמת המחשבה וההתכוננות, ונבקש מכל תלמיד לזהות מה הדבר שהוא יכול לחשוב עליו ולדמיין אותו על מנת לאפשר כוונה בתפילה.

כדי להמחיש זאת, נחזור לרשימת העצות שלמדנו מהטור ונבקש מכל תלמיד לבחור עצה אחת ולהרחיב אותה לעצמו, ולכתוב איך הוא יכול להתשמש בה בצורה מעשית בחייו.

(לדוגמא – יסיר המחשבות הטורדות- מה היו רוצים להשאיר מחוץ לבית הכנסת. יכול להיות דבר גשמי, כמו פלאפון או דברים אחרים שאני עסוק בהם (תנועת נוער, מבחנים, משפחה וכו’..).

לסיום נבקש מהתלמידים לשתף ונאסוף מגוון רעיונות וכלים אפשריים.

אסיף: סיכום וחיבור להווה

התחלנו בפתיחה בשאלה האם יש אנשים בסביבתכם הקרובה או הרחוקה שיש לכם יראת כבוד כלפיהם? דיברנו על הקדמת שלום לאדם חשוב, כמו שנוהגים בצה”ל ובצבאות אחרים עד היום. למדנו אגדות מהגמרא שמספרות על מפגש עם אדם חשוב במהלך התפילה. דרך הבירור על בחירתו שלא להשיב שלום, דנו על המקום של התפילה כמפגש עם מלך. למדנו את הטור שמסביר את הכוונה הראויה בתפילה – ממנו לקחנו עצות וכלים מעשיים לחיים שלנו ולכוונה בתפילה.

הדימוי של עמידה מול מלך נראה רחוק מחיינו מכיוון שאיננו מכירים מלכים ואת חוויית היראה (והסכנה) שבעמידה מול מלך (אם כי אכן ניתן לחוות משהו מזה בצבא). גם מנהגם של החסידים אינו מהווה עצה מעשית בשבילנו, וכמובן שבמצבים של פיקוח נפש יש לעצור את התפילה. אך עניינם של סיפורים אלו אינו בעצה מעשית אלא בהכוונת התודעה בצורה שעוזרת בהתכווננות בתפילה לעמידה מול מלך.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!