נערוך בכיתה את ניסוי הסנה.

לאחר שנצפה ב’סנה’ הדולק, נתפנה ללמוד יחדיו את פסוקי מעמד הסנה.

נקרא את פסוקי מעמד הסנה מפרשת שמות:

(א) וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹקים חֹרֵבָה:

(ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה’ אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל:

(ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה:

(ז) וַיֹּאמֶר ה’ רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו:

(ח) וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:

נבקש תחילה להעלות שאלות על שלושת הפסוקים הראשונים (מה לא ברור בפסוקים, מה מסקרן בהם וכיו”ב). אחר כך נשאל אנחנו:

• מדוע ה’ מתגלה למשה דווקא בזמן רעיית הצאן?
• מדוע נגלה אליו בסנה (שיח קוצני) ולא בשיח מכובד יותר?
• מהו העניין של אש אוחזת בשיח שאינו מתכלה?

נתמקד בשאלה – מדוע ה’ התגלה דווקא בסנה ולא בשיח אחר?

נעיין עם התלמידים בפירוש רש”י “מתוך הסנה”:

“ולא אילן אחר משום עמו אנכי בצרה”.

• מי נמצא בצרה נוסף על העם?
• מה ניתן ללמוד מכך על הדרך שבה ה’ מרגיש כלפי ישראל?
• מהו המסר שה’ רוצה להעביר למשה בתחילת שליחותו?

לפי פירושו של רש”י, ה’ נגלה דווקא בסנה משום שגם ה’, כמו עם ישראל, נמצא בצרה. ההתגלות מעידה על ההזדהות וההשתתפות של ה’ עם ישראל ובכך מלמדת את משה על מנהיגות. מנהיג צריך להיות ‘”עמו בצרה” – רגיש לסבל אחיו, ועליו לשאת עמם בעול.

נקרין תמונה של הרב אלישע וישליצקי ונספר קצת על חייו. נדגיש את פועלו בגוש קטיף:

1. הגעה לגוש קטיף בכל שעות היממה ותמיכה בנוער ובמבוגרים.
2. שיחות ושיעורי תורה שמטרתם לחזק ולתמוך, ניסיון להעביר מסר חזק של מאבק תוך שמירה על אחדות.
3. ליווי משפחות בתקופה שלאחר העקירה כשהשתכנו במקומות זמניים, וליווי ארוך טווח כמעט עד סוף ימייו.

נחלק את הכיתה ל 6-4 קבוצות, וכל קבוצה תקבל סיפור, ותציין את הנקודה שהייתה לה משמעותית בסיפור.

לאחר קריאת הסיפור והדיבור עליו, ישלימו התלמידים בקבוצות את המשפטים הבאים:

1. באנשים טובים, לדעתנו, צריך שיהיה…
2. התכונות המאפיינות אנשים טובים הן…
3. מי שרוצה להיות חבר/ה טוב, כדאי שי/תפתח בעצמו/ה …

נציג מכל קבוצה יספר בקצרה לכל הקבוצות את הסיפור של קבוצתו ויקרא את המשפטים שקבוצתו ניסחה. עיקרי הדברים יירשמו על הלוח. לאחר מכן נערוך דיון על הדרכים שיש לנו בשביל להיות לצד אדם אחר בצרה:

• כיצד נוכל להיות לצד האחר כשהוא זקוק לנו?
• למה צריך לשים לב כדי להיות לעזר במצבים כאלה?
• ממה יש להזהר?

כל אחד יכתוב לעצמו משהו שהוא מקבל על עצמו בכדי להצליח להיות לעזר לאחרים.

פתחנו בניסוי הסנה. דרך עיון בפסוקי הסנה דיברנו על החשיבות של השתתפות בצרתו של האחר ועל תכונת הנהגה זו. פגשנו בהתנהלותו של הרב אלישע וישליצקי ותמיכתו באנשי הגוש ולמדנו מהתנהלותו אלינו.