ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נחלק את הכיתה לשלש קבוצות וניתן לכל קבוצה משימה. נספר שנושא השיעור הוא גבורה, וניתן לכל קבוצה כותרת של גבורה- שעליה יצטרכו לחבר סיפור (עדיף אמיתי) סביב אותו מודל גבורה. לאחר מכן נחזור למליאה וכל קבוצה תקריא את הסיפור לכיתה ותסביר מדוע זוהי גבורה. הכותרות הם:
לאחר הדיון נסכם ונאמר כי ישנם סוגים שונים של גבורה, אך ניתן לומר כי הגיבורים באשר הם יוצרים חיים ערכיים ומשמעותיים יותר.
נבקש לומר כי אין אלו שלשת סוגי הגבורה היחידים, וישנה גם גבורה נוספת והיא כיבוש היצר, או בהגדרה אחרת – היכולת לתת לכל כוח את מקומו הראוי. נעיין בדברי הרב קוק ונעורר ביחס אליהם דיון נוקב:
נשמע את התגובות ונסכם כי בניגוד למעשה גבורה חד פעמי הרי שגבורה יומיומית איננה פשוטה כלל. נאמר גם שלמעשה זוהי הגבורה הכי שכיחה שיש לנו ביומיום. הקב”ה מצפה מאיתנו שנהיה בציר ההתמודדות – עצם ההתמודדות היא עבודת ה’, ולא רק ההצלחות שבאות בעקבותיה. פעמים רבות קל לנו להתמודד עם האחר – לכעוס על מישהו אחר, לבקר אותו, להתגבר עליו – אך בד”כ הרבה יותר קשה להתמודד ולהתגבר עם עצמי.
נחלק דפים שבצידם האחד כתובים דברי הרב הוטנר, ובצד השני הדף חלק. נהפוך את הדפים כשהצד החלק כלפי מעלה ונבקש מכל אחד מתלמידי הכיתה לכתוב תחום אחד של התמודדות שיש לו ביום יום: נבקש דווקא שיכתבו, ולא רק “שיחשבו”, ונבקש להוסיף ליד תיאור ההתמודדות גם את תיאור התחושות שמלוות אותם בהתמודדויותיהן. נרגיע ונאמר כי אין דאגה, לא נבקש מאף אחד שישתף את הנוכחים בתחום זה, וגם לא נאסוף את הדפים.
לאחר מכן נהפוך את הדפים ונקרא בקול את דברי הרב הוטנר (קצת ארוך אבל כל מילה בסלע) :
נסכם: כמו בהוליווד, גם בעולם התורה אנו נופלים לעיתים בראייה שטחית ופסטורלית של גדולי התורה, וכך אנו גם מצפים מעצמינו להגיע לאותה “שלווה” שבניצחון על היצר. אך עניינה של התורה היא לא באותה שלווה, אלא דווקא במאבק המתמשך (והסזיפי לעיתים) והחיכוך עם היצר. החיכוך הזה, שכרוך בנפילות, הוא שמאפשר אח”כ לצדיק לקום ולהתרומם. ההתמודדות כוללת בתוכה גם מעידות, ורק הטיפשים חושבים שהתמודדות היא מציאות של בדיעבד – המעידות הן אלו שגורמות לצדיק לקום.
נקדים ונאמר כי פעמים רבות ההתמודדות מצריכה אותנו לדחות סיפוקים מיידיים. לא להסתכל על כל דבר, לא לגעת בכל אחד, ולא לאכול מתי שרק מתחשק. כמעט בכל תחום, מי שמתמודד לא רואה את הכל כמונח כאן ועכשיו עבורו- וזה קשה, לפעמים זה קשה מאוד. מדוע נכון כל כך לדחות סיפוקים ומה התועלת שצומחת מכך? נעיין בסרטון חמוד שכותרתו “מבחן המרשמלו”, ולפני כן נקדים ונספר דברי רקע על המחקר המעניין שנעשה לפני שנים רבות ומה הוא בא לבדוק:
לפני כמה עשרות שנים החל ניסוי באוניברסיטת סטנפורד על ידי החוקר וולטר מישל, מחקר שלימים יתפרסם וייקרא ‘ניסוי המרשמלו’. ניסוי זה נערך על ילדים בני שנתיים עד ארבע והוראותיו היו פשוטות. כל ילד נכנס בתורו לחדר ריק, התיישב על כסא כאשר על השולחן שמולו הונח מרשמלו בודד. הנסיין הסביר לילד כי הוא יעזוב את החדר לזמן מה, ובזמן זה יכול הילד לאכול את המרשמלו, אולם, אם יחכה עד שהנסיין יחזור הוא יזכה לקבל שתי חתיכות מרשמלו.
התברר כי שניים מתוך כל שלושה ילדים לא הצליחו להתאפק ואכלו את המרשמלו. אחדים לא חיכו יותר מכמה שניות לאחר שהנסיין עזב את החדר וכבר טרפו את הממתק.לעומתם, שליש מהילדים התאפקו, חלקם בקושי רב, והתאמצו כדי לא להתפתות לאכול את המרשמלו. הם תועדו מריחים, ממששים ובוהים במרשמלו, העיקר לא לאכול אותו לפני הזמן.
14 שנה לאחר מכן נערך מחקר המשך, בו חזרו החוקרים לילדים שהספיקו לגדול בינתיים ועמדו לקראת סיום תיכון. הגילויים היו מרתקים. התברר כי מתוך קבוצת הילדים שהצליחו לדחות סיפוקים אחוזים גבוהים מאוד הראו יכולות חברתיות ולימודיות מפותחות, הרבה יותר מאשר קבוצת הילדים שלא התאפקו ואכלו את המרשמלו לפני הזמן. בנוסף, הילדים שהצליחו לדחות סיפוקים גדלו להיות בוגרים שהתמודדו טוב יותר עם תסכול ולחץ.
מחקר זה מדגיש את החשיבות הקריטית של לימוד דחיית סיפוקים, כבר מגיל צעיר מאוד. הניסוי מלמד אותנו, כהורים, שאמירת ‘לא’ לפעוט או ילד אינה משיגה רק מטרה נקודתית וקצרת טווח (כמו אי אכילת ממתק) אלא משמעותית ביותר להתפתות והצלחתו העתידית של ילדנו.
בשלב ההתבוננות עסקנו בשתי תנועות: קודם כל בקבלה שלימה של ההתמודדויות והנפילות שלנו, ולאחר מכן בהבנת החשיבות שבדחיית סיפוקים ובהגברת המוטיבציה לכך.
כעת, נחזור אל הדף שכתבנו בתחילת ההתבוננות, ובו ההתמודדויות שלנו והתחושות הנלוות אליהן. נבחן את אחת מההתגברויות שלנו ונראה כיצד לא רק שהיא אינה חונקת ומכבה אותנו ואת אישיותנו, אלא שהיא מצמיחה אותנו למקומות טובים יותר. נשאל:
ניתן להגיב לשאלות אלו בכתיבה אישית. בכיתה יצירתית ניתן להביא דף נוסף, לכתוב בתוכו את המילה שכתבנו בשלב הקודם, ולהוסיף כעת בעזרת צבעי הפנדה את התחושות הנלוות אליה (סביר שיופיעו צבעים בהירים יותר).
נסכם ביחד את מה שעברנו בשיעור.
ראשית – דיברנו על סוגי גבורה שונים: גבורת המלחמה, גבורת מעשה חסד וגבורת הוויתור. ראינו כי חכמים הציבו גבורה נוספת המיוחדת לישראל. יש שמתפארים בכיבושים גדולים ובניצחונות מפוארים, יש שמתהללים בניצחונות על אנשים חלשים, אך גבורתם של ישראל היא גבורה שונה – שהרי גבורתם היא “בכיבוש שהאדם כובש את עצמו”. ראינו גם כי גבורה זו היא לא של התמודדות דיעבדית אלא דרך חיים של עבודת ה’, לכתחילה אנחנו מתמודדים. הרב הוטנר חידד את הנקודה שמי שמתמודד לא נחשב כפחות ערך אלא אדרבה, ההתמודדות היא חלק בלתי נפרד מההתקדמות ומהבניה.
שנית – דנו בעניין דחיית הסיפוקים. בחנו את מבחן המרשמלו ואת תוצאותיו. ראינו כי עולם המדע קובע כי מי שדוחה סיפוקים בונה לעצמו חיים איכותיים יותר, ותורתנו הקדימה תובנה זו במספר שנים לא מעטות.
לסיכום נשאל כל אחד מה הוא לוקח לו משיעור זה- כל אחד משפט קצר (סוגי גבורה? גבורה שהאדם כובש את עצמו? הצלחות קטנות? דחיית סיפוקים?)
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא