פתיחה: סיפור בהמשכים
נכין מראש סיפור בהמשכים מצוייר בריבועים כקומיקס, כאשר הריבוע האחרון ריק. נחלק לכל תלמיד דף עם הסיפור, ונבקש להשלים את הריבוע האחרון ככל העולה בדעתם (ניתן להכין כמה סיפורים לכל תלמיד).
נבקש מהתלמידים לשתף את הסוף אותו בחרו, ונשווה בין הסגנונות השונים.
נשאל את התלמידים:
- אילו אפשרויות עמדו לפניכם לפני שבחרתם את סוף הסיפור?
- מה הביא אתכם לצייר דווקא סוף כזה לסיפור?
- האם הסיום שבחרתם מאיר את הסיטואציה באופן חיובי או שלילי?
- בחרו סיפור אחד שבחרתם לו סוף פסימי ונסו לצייר לו סוף אחר.
- מה נדרש מאיתנו כדי ליצור סוף חיובי לסיפור?
מפגש: לימוד- ספר שופטים, גדעון
נלמד עם התלמידים את תחילת דרכו של גדעון, ופגישתו עם הנביא:
א וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד מִדְיָן שֶׁבַע שָׁנִים. ב וַתָּעָז יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל. מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת. ג וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל, וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו. ד וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם, וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה, וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר. ה כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם, (יבאו) וּבָאוּ כְדֵי אַרְבֶּה לָרֹב וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר, וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ. ו וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן, וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה. ז וַיְהִי כִּי זָעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה עַל אֹדוֹת מִדְיָן. ח וַיִּשְׁלַח יְהוָה אִישׁ נָבִיא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לָהֶם: “כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים. ט וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל לֹחֲצֵיכֶם, וָאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת אַרְצָם. י וָאֹמְרָה לָכֶם: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם – לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי”. יא וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְהוָה וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי, וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן. יב וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: “יְהוָה עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל”. יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן: “בִּי אֲדֹנִי, וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת? וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר ‘הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה’? וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן!”. יד וַיִּפֶן אֵלָיו יְהוָה וַיֹּאמֶר: “לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן, הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ”. טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו: “בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל? הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי?”. טז וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה: “כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד“. (ספר שופטים פרק ו’)
נשאל:
- מה מצבם הנפשי של ישראל כאשר מגיע הנביא?
- איזו דמות מצטיירת לגדעון מתגובתו בפסוק י”ג?
- איזו דמות מצטיירת לגדעון מתגובתו בפסוק ט”ו?
- מה דעתכם על תגובותיו של גדעון?
התבוננות: המשך לימוד- פירוש רד"ק
נקרא את פירוש הרד”ק על הפסוקים שקראנו:
ובמדרש נתעכב שם עד שמצא לו זכות, ואחר כן נראה לו. אמרו יואש אביו היה חובט חטים, אמר לו גדעון: אבי, זקן אתה הכנס לביתך ואני אהיה חובט. שאם יבאו המדינים אין בך כח לנוס. אמר המלאך: קיימת מצות כבוד וראוי אתה שיגאלו בני על ידיך. מיד וירא אליו מלאך ה’ וגו’ אמר לו גדעון: ויש ה’ עמנו וגו’ אמש קראנו את ההלל והיה אבי מקראני בצאת ישראל ממצרים אם צדיקים היו אבותינו עשה לנו בזכותם, ואם רשעי’ היו כשם שעשית להם גם כך עשה לנו נס. אמר הקב”ה: חייך כך למדת סניגוריא על בני כדאי אתה שאדבר עמך מיד, ויפן אליו ה’ ויאמר לך בכחך זה, בכח זכות’ שלמדת סניגוריא על בני. ונכון הוא זה הדרש שנתן טעם לעכוב המלאך ולמה שאמר ויפן אליו: (פירוש הרד”ק על ספר שופטים, פרק ו)
נסביר:
מלאך ה’ מתעכב בשעה שהוא נפגש עם גדעון, על מנת למצוא נק’ זכות שתצדיק את שליחותו של גדעון לשמש כשופט לעמ”י ולהושיעם מהמדיינים. הוא מגלה שגדעון מקפיד על מצוות כיבוד הורים, בכך שמסייע לאביו וחובט את החיטים במקומו. כמו כן, גדעון מלמד סנגוריה על עמ”י שכפי שאבותינו זכו להיגאל ממצרים, אף עמ”י בדורו, זכאים להיגאל משעבוד מדין, בין אם בזכות אבותינו שהיו צדיקים, ואם לאו, מבקש שיגאל אותם כפי שגאל את אבותינו אף על פי שלא היו צדיקים.
נשאל:
- על פי המדרש, מי מלמד זכות בסיפורו של גדעון?
- מה הזכות שמוצא הקב”ה בגדעון?
- מה הזכות שמוצא גדעון בעם ישראל?
- במה שונה האופן בו מתארים הפסוקים את מצבו של העם לבין האופן בו מתאר המדרש את זווית ראייתו של גדעון?
- מה דעתכם על לימוד זכות על עם ישראל לאור תיאורו של מצב העם בראשית הפרק?
הפנמה: משימה
נאמר לתלמידים כי נעסוק בנושא עין טובה בסדרת השיעורים הקרובה. נבקש מהתךמידים לנסות במשך השבוע הקרוב לנתח אירוע שגורם להם להגיב באופן של לימוד זכות או לימוד חובה על מישהו או משהו.
הניתוח ייעשה באמצעות המשימות הבאות:
- שחזרו את החוויה בכתב. כתבו מה היה האירוע ומה הייתה תגובתכם.
- זהו האם תגובתכם נבעה מראיית הטוב או שמא ההפך.
- הציעו אפשרות של תגובה שונה ממה שהגבתם, וחשבו מה יכולה להיות ההשלכה של תגובה כזו?
- האם תגובה שונה יכולה להשפיע על המשך השתלשלות הדברים? אם כן, במה?
אסיף:
פתחנו בסיפור בהמשכים אשר היה עלינו לבחור את סופו. דנו באפשרויות השונות לבחירת סוף לסיפור, ובצורת ההסתכלות אשר גרמה לנו לסיים כפי שבחרנו. למדנו על מצבם של עם ישראל תחת שלטון מדין, והתגלות הנביא לגדעון ושליחותו. ראינו כיצד מגיב גדעון על פי הפסוקים, ולאחר מכן ראינו את פירוש המדרש לפסוקים, המדגיש את לימוד הזכות של ה’ על גדעון, ושל גדעון על עם ישראל, ועל בחירתו כמנהיג בזכות עינו הטובה על עם ישראל. לבסוף יצאנו עם משימה לניתוח תגובותינו לאירוע כלשהו בשבוע הקרוב.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא