לב השיעור: מדוע נוהגים לשיר את עוקד, הנעקד והמזבח בראש השנה?
פתיחה: תמונה - מזבח
נקרין תמונה של מזבח על הלוח.
- מה מופיע בתיאור?
- עבור מה דבר זה שימש?
- מה היו מקריבים עליו בעבר?
- האם בעם היהודי הקריבו גם בני אדם?
- איזה סיפור חורג מהידיעה של הקורבן מקריבים רק בעלי חיים כשרים?
בשיעור זה נעסוק בעקידת יצחק, בעוקד, הנעקד ובמזבח.
מפגש: פיוט - עת שערי רצון
נאזין יחד עם התלמידים לפיוט: “עת שערי רצון” שכתב ר’ יהודה בן שמואל אבן עבאס (ביצוע 1, ביצוע 2).
אם יש רוב תלמידים שמכירים את הלחן, נשיר את הפיוט.
נקרא יחד את המילים ונבקש מהתלמידים לשים לב מי הן הדמויות המוזכרות בפיוט.
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵח עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה
עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק
אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חָק אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק
עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵח עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
שָׁחַר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר
יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר
עָמַד וְהִתְבּוֹנָן לְהִמָּשֵׁחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר אוֹר הַרְאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר
וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר עָנָה שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחֲמוֹר
וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה וְיַעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה
אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה אַיֵּה אֲדֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה
הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
וְיַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה
דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
דָּפְקוּ בְּשַׁעְרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ
קֹוִים לָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ וְקֹוֵי ה’ יַחֲלִיפוּ כֹחַ
דָּרְשׁוּ בְּנַחְלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל
וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל
עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי
חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי
וְאְמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
וְיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה
מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה
אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם
שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחְנַיִם יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם
בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה
וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
- אילו דמויות הוסיף הפייטן לסיפור עקידת יצחק מהתורה?
- מה הן מוסיפות לסיפור העקידה?
- אילו רגשות עולות בזמן קריאת הפיוט?
נסביר: הפייטן אינו בא לחזור ולספר לנו את סיפור העקידה, אלא שהוא מוסיף דמויות ומדגיש דברים שאינם מופיעים בסיפור המקראי, כל זאת למען מטרות הפיוט. תפקיד הפיוט הוא לעורר את רגש המתפללים ואת ליבם בזמן התפילה ולפני מצוות תקיעת שופר. הוספת דמויותיהם של שרה אמנו והמלאכים בשמים לסיפור העקידה מוסיפים יראה, רוממות ורגש אימהי למעמד הנשגב.
התבוננות: עבודה - מדרשים בפיוט
פיוטים רבים נכתבו בימי הביניים ולהם מבנה קבוע בעל כללים ברורים: בית, שורה, צלע, חריזה, אקרוסטיכון (א”ב או שם הפייטן).
נבאר כל מושג ונבקש מהתלמידים למצוא את חוקיות החריזה בפיוט, כדאי להדגיש בצבעים שונים את מבני החריזה (סיום כל בית, וארבע צלעות).
נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות ונחלק דף עם מדרשים..
נסביר כי מקורות הפייטן הם כמובן מהתורה (בראשית כב’) ונבקש מהם לאתר את המדרשים השונים בפיוט.
הפנמה: עבודה אישית - עיבוד וסיכום
בכדי לעבד ולהבין את הנלמד, נחלק לתלמידים דף עבודה אישי לסיכום.
נבקש מכל אחד לענות על הדברים ולבסוף נעבור על התשובות במליאה.
אסיף:
פתחנו בתמונת מזבח כהבנה מה מקריבים ומה לא. למדנו לעומק את הפיוט, עסקנו במנה הלשוני שלו ובמדרשים הרוקמים אותו. עבדנו יחד בדפי עבודה המסכמים ומעבדים את תוכן הפיוט ומשמעותו, ולמדנו למה שרים פיוט זה בחלק מהקהילות בראש השנה.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא