ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

עבדי זמן – ריה”ל

  • צוות לב לדעת
  • , איילת בן זקן
צוות לב לדעתאיילת בן זקן
תצוגת כיתה מלאה
עבדי זמן – ריה”ל
לב השיעור
פתיחה
מפגש
קריאה והבנה ראשונית- אוקסימורון
התבוננות
אמצעים אמנותיים +דיון על עבדות חופש
הפנמה
שאלון עצמי ושיר
אסיף
עבד של הזמן
מילים וביצוע: ריטה. לחן: רמי קלינשטיין
מחשב מקרן
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
רובנו תופסים את עצמנו כאנשים חופשיים ועצמאיים מכל תלות. ביכולתי לקבוע את אורח חיי וסגנונו. באמצעות לימוד שיר קצר, אך עוצמתי זה נבדוק אם אכן כך הם פני הדברים. מיהו החופשי האמיתי? המטרה היא שהתלמיד יבחין בין שני המושגים: "עבד" ו"חופשי" ותבחן עצמה היכן היא ניצבת.
לב השיעור: מיהו החופשי האמיתי?
פתיחה: מי חופשי?

נתלה על הלוח תמונות של אנשים שונים:
פקיד בבנק
בחורה שעומדת על משקל
אסיר בכלא
בחור שצונח צניחה חופשית
בחורה במספרה
עבד במצרים
איש עסקים בכיר
תלמיד יושב בכיתה
מנקה בבניין משרדים

ניצור טבלה על הלוח ולמיין ביחד עם התלמידים: מי חופשי ומי עבד לדעתם. בעקבות הפתיחה נערוך דיון קצר בכיתה – הגדרת המושגים “עבד”  “חופשי”.

מילוי שאלון “חופשי כמו פרפר”.

בעקבות הפתיחה נערוך דיון קצר בכיתה – הגדרת המושגים “עבד”  “חופשי”.

מפגש: קריאה והבנה ראשונית- אוקסימורון

כעת נעבור ללימוד השיר:

עַבְדֵי זְמָן / ר’ יהודה הלוי
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם  / עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ / “חֶלְקִי אֲדֹנָי!” אָמְרָה נַפְשִׁי.

מבחינה ז’אנרית, השיר משתייך לשירת ימה”ב  ולכן מבנהו בעל יחודיות שונה משירה מודרנית.
במבט ראשון נראה השיר כחטיבה אחת, אך למעשה, השיר בנוי משני בתים. כל בית מורכב משתי צלעות, המכונות גם “דלת” ו”סוגר”.

בית א’:
הדובר מציג שני סוגי עבדים – “עבד זמן” מול “עבד ה'”.

עבד זמן זהו עבד להבלי העוה”ז החולפים עם הזמן. ריה”ל מכנה את “עבדי הזמן” בתואר מאד שפל “עבדי עבדים” – כלומר זו דרגה נמוכה מאד שבה האדם מכונה העבד של העבד. עבד הוא אדם שפל בעצמו ולכן מן הסתם לא ינהג כראוי כאדון לאחר. הרי הוא בעצמו משועבד נפשית ופיזית.
לעומת סוג זה ניצב “עבד ה'” – הוא מכונה “חופשי”. והוא החופשי היחידי…לכאורה, קיימת כאן סתירה. “עבד  = חופשי”? בהמשך ננסה לענות על קושיה זו.

מבחינה אמנותית קיים כאן אוקסימורון= ביטוי המכיל שני מרכיבים הסותרים זה את זה, כגון: זעקה אילמת, גנב הגון וכד’. מושגים “עבד ו”חופשי” הינם שני מושגים סותרים ולא רק מנוגדים.

בית ב’:
הדובר בשיר אומר שבבחירה בין שני סוגי העבדים “עבד עבדים” או “עבד ה'” אני מעדיף להיות “עבד ה'” – הנפש שלי בעומקה מבינה שזו הבחירה הנכונה. ודווקא היא משחררת אותי מלהיות עבד.

התבוננות: אמצעים אמנותיים +דיון על עבדות חופש

קישוטים ואמצעים אמנותיים:
חרוז מבריח: שני הבתים מסתיימים בצליל –Xשִי (חופשי-נפשי) צליל החריזה מבליט את המילה “חופשי”.
צימודים: עבדי-עבדי עבדים- עבד. זהו צימוד גזרי (משחק מילים הלקוח מאותו שורש) הצימוד מדגיש את נושא השיר ואת הניגודיות בין סוגי העבדות השונים.
שיבוצים: המשורר שיבץ בשירו הקצר מס’ רמיזות תנ”כיות:

  1. הביטוי “עבדי עבדים”  לקוח מהפס’: “כי לי בני ישראל עבדים” (ויקרא כה, נה). וחז”ל דרשו על פס’ זה בגמרא “עבדי הם ולא עבדים לעבדים” (בבא מציעא י:).
  2. “חלקי ה'” – לקוח מפס’ בספר איכה “חֶלְקִי יְהוָה אָמְרָה נַפְשִׁי, עַל-כֵּן אוֹחִיל לוֹ.” (איכה ג, כד) ההקשר ממנו לקוח הפס’ עוסק בכך שהאמונה בה’ היא המחזיקה את האדם ואין לאדם אין מי לשאוף מלבד ה’.

משמעות השיר:
הבית הראשון מציג שני סוגי עבדים.

  • מהו “עבד זמן” בימינו?

אדם המשועבד לתאוות ולהבלי העוה”ז (לא מומלץ לומר זאת באופן ישיר כדי לא לעורר אנטיגוניזם בקרב התלמידים) כגון: אופנות בלבוש וכד’, “שופינג”, התמכרות לטלפון הנייד, ל”פייס”, ל”וואצטאפ”, או אפילו לשינה ולשוקולד.
מומלץ מאד לבקש מהתלמידים דוגמאות מעולמם לדברים שמשתלטים על חיינו, והופכים אותנו לעבדים שלהם. למשל: איך עוברת עליהם שבת ללא מכשירים סלולאריים?

אם כן, ראינו כי האדם המשועבד לתאוותיו השונות נקרא “עבד זמן”:

  • מה לגבי היהודי ירא השמים שומר התורה והמצוות? האם הוא חופשי? לכאורה, יש כאן סתירה – איך יתכן שדוקא היהודי שומר התורה הוא החופשי?? התורה הרי מגבילה אותנו, בשמירת שבת, בצניעות, באיסורי לשה”ר, שמירת כשרות ושמירת העיניים. כיצד יתכן שדווקא אנשים אלה- הם החופשיים??

דיון בכיתה בניסיון ליישב את הקושיה הזו.
למעשה אין כאן סתירה כי “עבד ה'” הוא חופשי מכל התאוות וכל הכבלים שמושכים אותו ומסנוורים אותו- בדומה ל”עבד הזמן”.
הסבר:  אנו נבראנו בתבנית של התורה. התורה מכוונת אותנו להוציא את העצמיות הכי אמיתית שלנו.

נלמד קטע מדברי הרב קוק:

ההבדל שבין העבד ובן החורין איננו רק ההבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר וזה הוא בלתי משועבד. אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חרות, ולהיפך – בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החרות הצביונית (=המהותית) היא אותה הרוח הנישאה שהאדם, וכן העם בכלל, מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו… מה שאין כן כבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית, כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, במה שאותו האחר מצא שהוא יפה ושהוא טוב.” (הראי”ה קוק מאמרי הראי”ה, א’, עמ’ 157)

המסקנה העולה מן הדברים ובמיוחד מדברי הרב קוק שחופשי זה לא עניין מעמדי אלא דבר פנימי שתלוי בהסתכלות שלי. כיצד זה יתכן שאדם שיושב בכלא דוקא יחוש חופשי? האם זה אפשרי?

להדגמה נביא שני קטעים כתובים על  נתן שרנסקי. (מומלץ לספר לתלמידים בקצרה על התקופה הקומוניסטית ו”מסך הברזל” כדי שיבינו את האוירה סביבו) להלן דברים שאמר נתן שרנסקי לפני השופט שגזר את דינו לסיביר הקרה, בשל פעילותו הציונית האסורה, תחת השלטון הקומוניסטי-סובייטי:

“אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב.אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה.”   ( מתוך ספרו “לא אירא רע”)
“באחד הימים מסר השכן שלי לתא הסמוך, יוסף מנדלביץ’, כי מחר יום העצמאות. החלטנו, ציונים גאים שכמונו, שאין יותר מתאים מתא בכלא הסובייטי לעריכת טקס יום עצמאות, ובעברית כמובן. ביום המיועד ובשעה שקבענו, הוצאנו שנינו את המים מהאסלה, דחפנו את הראש פנימה וערכנו טקס חגיגי. נשאנו נאומים נלהבים ומלאי פאתוס, יוסף בעברית היפהפיה שלו, אני בעברית הרצוצה שלי, על גאולת ישראל ושיבת העם לארצו. מאז כבר הספקתי להשתתף כשר בממשלת ישראל בטקסים רבים לכבוד יום העצמאות, אך הטקס הזה, כשראשי תקוע בתוך שירותים, היה המשמעותי מכולם….”

מומלץ מאד להקרין לתלמידים ראיון בתכנית “אנשים” שנערך עימו בערב פסח תשע”ד ובו הוא מתאר בקצרה את התמודדותו עם השלטון הסובייטי הקומוניסטי עד לעלייתו ארצה. (כ-12 דקות.)

הפנמה: שאלון עצמי ושיר

בשלב זה כל תלמיד ישוב ויבחן את אורח חייו וינסה להבחין עד כמה הוא חופשי- האם הוא משתייך “עבדי זמן” או “עבדי ה’ החופשיים”. כמובן, שהדברים נעים על פני רצף, ובכל זאת הוא ינסה לבחון היכן הוא ניצב. חשוב להדגיש שההבחנה בין “עבד” ל”חופשי” אינה זהה להבחנה בין “דתי” ל”חילוני” – יתכן אדם דתי שהוא עבד לאכילה, לקניות, לפלאפון וכו’ ואפילו אדם שומר תורה ומצוות העושה זאת מתוך צורך הכרה ובהערכה.

כדי להפנים את הנושא ניתן לחלק לתלמידים שאלון אמריקאי שיציג מצבים שונים בחיים מהיבטים שונים- ובו התלמיד יבחן היכן הוא ניצב. כדאי לבנות שאלון שיהיה רלוונטי לאוכלוסיית התלמידים הספציפית – למשל לכלול שאלות על שימוש יתר במכשיר האייפון. שופינג, אכילת יתר של ממתקים, דיאטה מחמירה וכו’.

שאלון לדוגמא:

עבד של הזמן?!
זהו שאלון אישי בהחלט!
ענה / עני על השאלון הבא בכנות מירבית.
1. נכנסתי לחנות מותגים יוקרתית וראיתי שם חולצה יקרה מאד שהיא אינה לטעמי. אבל.. חולצה זו נחשבת לשיא האופנה כעת. כיצד אנהג?
א. איכס, לא אקנה! לובשת רק מה שמתאים לטעם האישי שלי!
ב. אתלבט, אמדוד ואולי אקנה – בכל זאת הפרזנטורית של החולצה היא דוגמנית מפורסמת…
ג. אקנה מיד. אפילו אם זה יקר. בטוח אתרגל למראה שלה בסוף.

2. כשאני בשיעור, בפעולה בסניף או בפגישה חשובה הטלפון הסלולארי שלי:
א. מכובה. אחרת איך אתרכז?
ב. בתיק על רטט – אציץ בו מדי פעם.
ג. מחזיקה ביד. חייבת להיות זמינה…

3. כשנכנסת שבת – אני..
א. מיום חמישי מתחילה לחשוש איך תעבור עלי השבת ללא המכשיר הסלולארי. במוצ”ש רצה במהירות למכשיר, להתעדכן…
ב. שמחה שסוף סוף אוכל להתנתק ולהינות מהמשפחה ומהשקט.
ג. לא זוכרת היכן הנחתי את המכשיר בכלל.. לא צריכה אותו…

4. בתפילת שחרית בבית הספר – אני…
א. מתפלל כאילו אני ביער לבדי.
ב. מנסה לשלוט בעצמי ומדי פעם מגניב מבטים מסביב.
ג. מתפלל בכוונה רבה שכולם יבחינו בתפילה הזכה שלי.

5. שמעתי שבקניון הקרוב יש השבוע “סייל חורף מטורף”. אני..
א. אעבור בעיון בכל החנויות ואבדוק. אחזור הביתה עמוסת שקיות. חבל להחמיץ הזדמנות כזו…
ב. אקפוץ לקניון במהלך השבוע ואציץ במס’ חנויות ספציפיות. תמיד כדאי להתחדש…
ג. לא הולכת בכלל! הארון שלי מפוצץ בבגדים…

******
אפשר לעסוק בשלב זה במושג “זוללי זמן” – התרבות המודרנית מאופיינת במגוון דברים המסיחים את דעתנו וגוזלים את זמננו. הזמן הוא דבר יקר ועלינו ללמוד איך לנהל אותו כדי שהוא לא ינהל אותנו…

לסיום, נביא את מילות השיר “עבד של הזמן” מאת ריטה.

להתעורר לתוך עוד בוקר
כמו אתמול שלשום
רוצה לישון ולהמציא לי עוד חלום
רק הוא ניצב פה וצופה בי
מאיץ ולא מפסיק
בתקתוקיו אדיש, אדיש על השידה,
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה.
אני לוקחת לי עוד יום של חול מהארון
מן המראה דמותי נקרעת…הגיון או שגעון?
וגם הפעם מוותרת כי מאיץ ממולי
אותו שעון, שעון תאום מהשידה.
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה.
עבד של הזמן
של השעון שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
עבד של הזמן
עובדי אליל שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
זה השעון שמדכא את העיקר.
אני עוקפת מימין כמו שכולם עושים
אצל כולם אצים רצים אותם המחוגים
ולא מוצאת את הבלמים
לא מוצאת נשימה
אני נוזלת עם הזמן בלי שליטה.
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה.
עבד של הזמן…

אפשר להשמיע את הביצוע של השיר ולדון בכיתה – האם השעון שלי הוא “אליל מדכא” או כלי חיוני לחיינו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!