ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

סע לאט/ אריק אינשטיין

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
סע לאט/ אריק אינשטיין
לב השיעור
פתיחה
מפגש
שיר - סע לאט
התבוננות
ניתוח - ניואנסים בשיר
הפנמה
אסיף
אופנוע נוסע במהירות מופרזת
סיפור פשוט
מחשב מקרן
שימו לב! השיעור נכתב בשיתוף עם הספרייה הלאומית
בשיעור נעסוק בשיר "סע לאט" של אריק אינשטיין ונראה דרכו את האפשרות לחוות את החיים דרך נקודות מבט שונות.
לב השיעור: במה הסתכלות חיובית על המציאות תלויה?
פתיחה: תמונות - נסיעה

נכתוב את שם השיר שנלמד היום על הלוח- ‘סע לאט’.

  • במה לדעתם עוסק שיר זה?

לאחר סיעור מוחות קצר, נפגיש את התלמידים עם מדגם צילומי נסיעה מתוך אוסף צילומיו של זאב אלכסנדרוביץ’ ברחבי הארץ וארה”ב משנת 1934 המצוי בספריה הלאומית, בתקופה בהן הנסיעה אכן הייתה איטית יותר.

  1. מבט מקרוב על הרכב ועל זיוודו
  2. במפלי הניאגרה
  3. בהרי קולורדו
  4. בעיר התחתית של חיפה
  5. על כביש טבריה צפת

נעיין יחד עם התלמידים בתמונות, ננסה לזהות את חווית הנסיעה, ולהבין מה היחס המשתקף בתמונה בין כלי הרכב וסביבתו, בעזרת השאלות הבאות:

  1. הרכב:
  • באיזה שנים צולמו כלי הרכב הללו?

מדובר ברכב אשר שנת ייצורו לכל היותר היא 1934 [14 שנה לפני קום המדינה]. כיצד לדעתכם משפיע הדבר על אופי הנסיעה? [מדובר ברכב אשר למרות היותו פאר הטכנולוגיה של הזמן, אינו מגיע למהירותה של המכונית הישנה ביותר כיום על הכביש. בשיאו מגיע לכ- 90 קמ”ש].

  1. הדרך:
  • מהו טיבה של הדרך בה חולף הרכב?
  • האם הכביש סלול היטב או משובש?
  • כיצד משפיע הדבר לדעתכם על חוויית הנהיגה?
  • מה שונה לדעתך בין חוויית הנסיעה של נהג באותם ימים לבין חוויית הנסיעה ברכב כיום?
  1. היחס בין הנהיגה והדרך:

נבקש מהתלמידים לעקוב אחר מקומו של הרכב, או לחלופין אחר מקומה של חוויית הנהיגה בכל אחת מן התמונות.

  • האם מדובר במקום שולי בתמונה או מדובר במקום מרכזי?
  • האם הנסיעה ברכב הנה לדעת הצלם (שהוא ככל הנראה גם הנהג), רק אמצעי להגיע ממקום למקום, או ממלאת תפקיד מרכזי יותר?

לאחר עיון ראשוני זה נפנה למפגש עם השיר ‘סע לאט’. במהלך העיון בשיר ננסה לזהות את חווית הנסיעה ולראות האם היא מתאימה לתמונות שראינו בחלק זה.

מפגש: שיר - סע לאט

נפנה לפגוש את השיר ‘סע לאט’. נשמע נשמע אתו יחד ונעקוב אחר מילותיו (כדאי להשמיע את השיר בעוד התלמידים צופים בדף עם מילות השיר כפי שמופיע באתר זמר עברי של הספרייה הלאומית):

סע לאט, אריק אינשטיין
נוסעים במכונית הישנה,
לתוך הלילה הרטוב.
הגשם שוב נהיה כבד,
ולא רואים ממטר.
סע לאט.
צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות
ואני חושב כמה חם בבית,
ואיזה מסכנים החיילים –
ששוכבים עכשיו בבוץ.
סע לאט, סע לאט.
ברדיו – החלפון של הגשש,
פתאום התחילו חדשות.
הלילה יירד ברד כבד,
אצלי הלך הוישר.
צבי אומר שקר לו בראש,
תסגור איזה חלון.
ואני חושב הפועל שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים
שאוכלים להם ת’לב.
סע לאט, סע לאט.
תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים,
לא יתחילו בלעדינו,
סע לאט, סע לאט.
נוסעים במכונית הישנה
לתוך הלילה הרטוב.
מחר אני אקום מוקדם,
תראה יהיה בסדר.
צבי אומר שקשה לו לנשום ונגמרו לו הטיפות,
ואני חושב, אני חושב עלייך,
ואיך שאת יודעת לפנק –
אני אוהב אותך.
סע לאט, סע לאט.
אתה זוכר שנסענו לאילת,
ירדנו אל המים.
כולם היו בראש אחד –
שרנו ביטלס בקולות.
נוסעים במכונית הישנה,
לתוך הלילה הרטוב.
הגשם שוב נהיה כבד,
ולא רואים ממטר.
צבי אומר שגילו כוכב
שיש עליו חיים,
ואני חושב עוד מעט זה עזה,
ורק שלא יעוף איזה רימון –
ונלך לעזאזל.
סע לאט, סע לאט.
תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים,
לא יתחילו בלעדינו,
סע לאט, סע לאט.
נוסעים במכונית הישנה לתוך הלילה הרטוב…
התבוננות: ניתוח - ניואנסים בשיר

נזמין את התלמידים להתעמק בשיר יחד איתנו. נכתוב כותרת על הלוח ונשאל עליה שאלות בהתאמה:

אווירת השיר:

  • מהו המרחב הפיזי בו נכתב השיר?
  • אילו ראיות קיימות בשיר בשיר לתשובתיכם?
  • לאן הרכב נוסע?
  • כיצד לדעתכם משפיע היעדר ה’יעד’ המוגדר בשיר על השיר והאווירה בו?

לפי המבנה התחבירי- הרכב נוסע לתוך הלילה הרטוב, למרות שאין זה יעד במרחב. לא מופיע להיכן באופן קונקרטי. ניתן לשער כפי שהצענו שהדובר בשיר הוא הזמר. אולי מדובר בשיר על הזמן בו הם נוסעים להופעה. מכאן גם הביטחון- ‘לא יתחילו בלעדינו’.

השפעת חוויית הנסיעה על מהותו של השיר:

  • אילו תיאורי נסיעה מופיעים בשיר?
  • כיצד לדעתם משפיעה הנסיעה על אופיו של השיר?
  • מה היה שונה בשיר אילו היו צבי והמשורר יושבים בבית, למשל?

הנסיעה יוצרת דינמיקה ותנועה המקבילה במהותה לתהליך הפנימי של המחשבה. אולם, כיון שהנסיעה והמחשבה מתרחשים באופן מקביל, עשויה נסיעה תזזיתית ונמהרת בכביש כמו גם התנהלותו של האדם בכלל, להאפיל ולהסתיר את התהליך הפנימי של הנפש. מאידך, אם הנסיעה רגועה, הרי דווקא המראות השונים שפוגש אדם במהלכה עשויים לגרות ולעורר את העולם הפנימי לכיווני מחשבה שונים.

נפנה את התלמידים ל’שיר נסיעה’ פופולארי כיום ‘כביש החוף’, ולשאול גם שם:

  • במה תורמת הנסיעה לאופיו של השיר?
  • מה ניתן להגיד על תרבות הנסיעה הנוכחית לתרבות הישראלית של לפני למעלה מארבעים שנה?
  • מה ניתן להגיד בהשוואה על היחס לשפה העברית?
  • מה אופי האופטימיות בכל שיר

נקודות מבט שונות:

נבקש מן התלמידים לסמן בצבע אחד את דבריו של צבי, ובצבע אחר את דברי המשורר.

  • מהן העמדות השונות אותן מביעות הדמויות משך רוב השיר?
  • כיצד מתבטא הדבר בויכוח הסמוי ביניהן סביב מהירות הנסיעה?

צבי מדבר לרוב על השלילי ועל צרותיו האישיות. נראה כי צבי מעוניין לסיים עם הנסיעה מהר ככל שניתן, ועם זאת הוא מרוכז בעיקר במה שמתרחש במהלך הנסיעה עצמה (גשם, קור, קשיי נשימה). המשורר מבין כי הוא דווקא מצוי במצב טוב לעומת חיילים השוכבים כעת בבוץ או אוהדים שאוכלים להם את הלב. הקושי שבו מצוי גם המשורר מעורר אותו לחשוב על היבטים חיוביים אחרים המצויים בחייו, כמו בית חם ואשה אהובה המחכה אי שם (גם מחשבותיו של המשורר קשורות לתופעות המתגלות במהלך הנסיעה, אך באופן עקיף יותר). הוא מעוניין ‘לקחת את הזמן’, לשהות בו. הדבר משתנה בסוף השיר. ראוי לציין כי בדרך כלל ‘אני חושב’ ו’צבי אומר’. המשורר מצוי בעולמו הפנימי וצבי עסוק בדיבור כלפי חוץ. סביר להניח כי צבי כלל אינו יודע מה מתרחש בעולמו של המשורר

  • מהו המסר העיקרי שלדעתכם עולה מהשיר?
  • איך ניתן להבין אותו באמצעות הדו- שיח בינו לבין צבי?

הנסיעה ברכב, כמו התנהלותנו השוטפת בעולם מפגישה אותנו עם מכלול תופעות שונות שיש בהם מן החיובי והשלילי, אך פעמים רבות גם עם הסתמי והמעורפל, כמו באווירת שיר זה. במצבים אפורים אלו, ניתן להתבונן על החיים מצדם השלילי, התבוננות העשויה להביא אותנו ‘לנסוע מהר’ ולא לשהות במה שהרגע מזמן כגישתו של צבי. לחלופין נוכל לאמץ גישה מעט חיובית יותר כלפי החיים שתאפשר לנו להסכים לקבל את המצב כפי שהוא ולזהות דרכו היבטים חיוביים. המעניין הוא כי גם צבי המעוניין לסיים את הנסיעה מהר ככל שניתן נאלץ לחוות אותה בעל כרחו, אך בשונה מן המשורר זו מסבה לו תסכול וסבל רוב הזמן.

שינויים מוסיקליים:

נשמיע בפני התלמידים את השיר פעם נוספת, והפעם נבקש מהם לעקוב גם על השינויים המוזיקליים המתרחשים בו.

  • מי יכול לעמוד על מהפך המתרחש במהלך השיר?
  • היכן הוא מצוי?

ההיזכרות באילת החמימה שוברת את מהלך השיר, וגורמת להחלפת נקודת המבט של צבי ושל המחבר. צבי לפתע הופך אופטימי ונזכר בפלנטות אחרות שיש בהם חיים (בדומה לאילת עצמה), אצל המשורר מתעוררת דווקא חרדה מן ההווה הקרוב. תמונת העולם מורכבת בסופו של דבר משני המבטים. לעתים כאשר אחד הצדדים מודגש – חש האדם השני להדגיש את הצורך להדגיש את הקול שלא נשמע. עם זאת , גם כאן הפזמון החוזר קובע ‘סע לאט’, ‘תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים’. למרות שצריך לשמוע את שני הקולות, קיימת בחירה לאיזה צד להעניק משקל מכריע.

הרחבה:

השיר התפרסם בשנת 1974, זמן לא רב אחרי מלחמת יום הכיפורים, בה על אף הניצחון הישראלי, נפלו מעל 2000 חיילים, ונפצעו מעל 7000 [צבאות ערב באותה מלחמה אבדו מעל 19,000 לוחמים].

  • האם תוכלו למצוא הד או משל למצבה של החברה הישראלית בתוך השיר, כמו גם למסר של מחבר השיר כפי שהוצג לעיל?

המצב של החברה הישראלית בתקופה זו מאופיין בהתמודדות עם תוצאות המלחמה ובחוסר וודאות מסוים הקשור בעתיד. במובן זה החברה הישראלית על קולותיה השונים היא הלוקחת חלק בנסיעה ‘לתוך הלילה הרטוב’ שבו ‘לא רואים ממטר’. נקרא יחד מה שכתב ד”ר אריאל הירשפלד:

“ב”סע לאט” (איינשטיין, גבריאלוב) הוא הפך את סצינת הנסיעה במכונית ברחבי הארץ למעין סמל-על למציאות הפנימית המתוחה בארץ: ה”אנחנו” שבמכונית נמצאים בין המלחמה והגשמים לבין הבית החם. מאזינים לחדשות. המציאות חודרת ועמה הדאגה לחיילים, ובאותה הנשימה – “הפועל שוב הפסידה”. אבל החשוב הוא מצבם של הנוסעים, כלומר של החברה שהם מסמלים: “הגשם שוב נהיה כבד ולא רואים ממטר… אצלי הלך הווישר…” התנועה בעולם היא מסוכנת ובלתי ידועה וגם בלתי מודעת. הקריאה “סע לאט” היא לכן קריאה משמעותית יותר מקריאה לנהג בגשם. היא ניסיון להאט את מהלך המציאות ולהחזיר משהו מן הקליטה המושכלת שלה.”
הפנמה:

נצפה בסרטון קצר של נסיעת אופנוע במהירות מופרזת ונבקש מן התלמידים לכתוב:

  • אלו מחשבות חולפות בראשו של הרוכב?
  • מה הוא חושב על הנוף, למשל?

לאחר מכן  נקרין קטע קצר מתוך הסרט ‘סיפור פשוט’ המתאר מסע של קשיש על גבי מכסחת דשא לרחבה של אמריקה.

[כדאי להתחיל מסוף הדקה הראשונה. כדאי להשמיע את מנגינת הרקע הרגועה, המתאימה לקצב הפנימי של הנסיעה].

  • מה חולף לדעתכם בראשו של הנהג במהלך הנסיעה?

נשווה בין שני הסרטונים:

  • באיזה מן הסרטונים הצליחו להיות מודעים יותר למחשבות החולפות בראשם שלהם, האם בסרטון האופנוע או מכסחת הדשא?

הבחירה באיזה קצב לחוות את החיים, והאם לאפשר לעצמנו להשתהות כדי לחוות את המתרחש בהם, קשורה פעמים רבות בשאלה האם אנו בוחרים לעצמנו עמדה נפשית חיובית או שלילית ביחס למציאות השגרתית והיום-יומית:

נציג סיטואציות בשלשה שלבים. (בכל סיטואציה יהיה נציג שיביע את הצד השלילי והשני יציג את הצד החיובי):

  1.  החליטו לקצר את החופש הגדול ובמקום זה לפזר ימי חופש בודדים על פני השנה כולה.
  2. חלית לפתע, ועקב כך הפסדת טיול כיתתי.
  3. ירד גשם כבד, ועקב כך היו הצפות בכל האזור.

שלב א‘: תחילה נציע בפני התלמידים מעין ויכוח, בו כל אחד מציג את דעתו כאמת בלעדית, תוך שהוא שולל לחלוטין את גישתו של השני. נשאל את הצופים האם אכן גישה אחת מציגה תמונה נכונה יותר של המציאות, או שמא מדובר רק בנקודת מוצא נפשית?

שלב ב‘: נבקש מכל צד במהלך הויכוח לאשר ולתת מקום  לנקודת המבט הנגדית, ועם זאת לתת עדיפות לזווית האישית. האם הצופים חשו בהבדל בין שני צורות הויכוח?

שלב ג‘: דיון כיתתי- בעקבות הפעילות, נעלה את השאלה האם משנה הדבר אם מבטנו אופטימי או פסימי על המציאות, כאשר אין בידינו בהכרח דרך להשפיע עליה באופן ממשי. [אף שהמציאות לא בהכרח תשתנה בעקבות מבטנו, הרי שמצבנו הנפשי עשוי להשתנות במידה ואנו בוחרים, על אף ההכרה בשלילה, לאמץ מבט חיובי. הדבר אף עשוי לייצר מוטיבציה שתשפיע על המציאות באופן חיובי בעתיד].

נפנה את התלמידים לעיון בכתבה הלקוחה מתוך אוסף העיתונות המופיע באתר ‘הספרייה הלאומית’.

בדומה למתרחש בשיר, מפציר אדם בחברו דרך העיתון שייסע לאט יותר. הוא מנסה להיעזר בעובדה שחברו הוא מעריץ של אריק איינשטיין, אז שלכל הפחות יקבל את עצתו בעניין הנהיגה.

  • מהו הדומה בין הויכוח הסמוי על אופי הנהיגה המצוי בשיר לבין ויכוח החברים המופיע בעיתון?
  • באיזו מידה הוא שונה?
  • בקטע העיתונאי מתגלות שתי דמויות שונות מאד באופיין. נסו לתאר קווי אופי כלליים של כל אחת בנפרד, ואת היחס השורר בין השניים. חוו דעתכם, האם מדובר באותו היחס המופיע בין שתי הדמויות בשיר של אריק איינשטיין?
  • נסו לכתוב דו שיח/ שיר שמתאר דו שיח, ביניכם לבין חבר שאתם מרגישים שאופיו וגישתו לעולם שונים משלכם.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!