נכתוב על הלוח את כותרת הסיפור שנלמד היום: “סעדי נא גלימה”.

• מהי גלימה?
• איזו מילה מזכירה המילה “סעדי”?
• האם יכול להיות משהו משונה בכותרת?
•  על מה לדעתכם ידבר הסיפור?

נקרא את הסיפור: “סעדי נא גלימה“.

נבחין בין שתי הסעודות המופיעות בסיפור ונשלים טבלה על הלוח:

1. פתיחת הסיפור- הסעודה הראשונה
2. המשך הסיפור- הסעודה השנייה.

•  מדוע לדעתכם בהלול בחר בסעודה השניה לשבת דווקא במקום פינתי ודחוק ולא במרכז?
•  מה ניסה בהלול ללמד את אנשי הסעודה?
•  מה דעתכם על המעשה שעשה בהלול?
•  האם לדעתכם הסיפור הוא סיפור דמיוני? מדוע?

נכתוב על הלוח שתי משימות כתיבה ונזמין את התלמידים לבחור אחת מביניהן:

1. בהלול פוגש את חכם שלמה לאחר הסעודה ורוצה לספר לו על המתרחש בסעודה. כתוב את דוח השיח בין השניים.
2. בהלול חוזר לביתו לאחר הסעודה הראשונה וכותב ביומנו כיצד הוא מרגיש?

נזמין לשיתוף.

לאחר מכן נשאל:

• בסיפור עם, הדמות הראשית מכונה “גיבור”- האם בהלול בעיניכם גיבור?
• מה מאפיין גיבור סיפור לדעתכם?

נשווה את הסיפור לטקסט נוסף: “כל הכבוד לבגד”:

אליהו הנביא רצה לנסות את בני האדם, אם הם מחשיבים את האדם לפי עושרו , או לפי התנהגותו.

נכנס אליהו לחתונה בבגדים קרועים. ראו אותו האנשים שהיו בחתונה , בזו לו, צחקו לו ולא שמו לב אליו. חזר אליהו לביתו וסיפר הכל לאישתו. אמרה אישתו: “לבש בגדים יפים ולך לחתונה , ונראה מה יהיו התוצאות”.

לבש אליהו את הגלימה והלך לחתונה. לפתע ראה שכולם כיבדוהו על אף שלא הכירוהו. לפני הארוחה עבר אדם עם בקבוק לנטילת ידיים. כשהגיע תורו של אליהו הנביא אמר: “לא את הידיים נוטלים, כי אם את השרוולים, כי אם אתם מסתכלים על יופי התלבושת ולא על האדם עצמו”.

מאותו יום לא הסתכלו על התלבושת בלבד , כי אם קיבלו יפה כל אדם שבא , בין עני ובין עשיר.

• מה ניסה אליהו הנביא ללמד את הסועדים?
• מהן נקודות הדמיון בין הסיפור “סעדי נא גלימה” לבין “כל הכבוד לבגד”?
• מהן נקודות שוני?
• מהו המסר המשותף ששני הסיפורים מנסים ללמד אותנו?

פתחנו בניסיון לנחש על מה מדבר הסיפור. דרך הסיפור וההשוואה לסיפור על אליהו ראינו עד כמה הבגד משמעותי ומעיד על האדם מצד הסביבה וניסינו לחשוב עד כמה להיות נאמנים למה שהבגד מציג ועד כמה לנסות ולראות מעבר.