ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

סנהדרין עד ע”ב: יהרג ובל יעבור – על מה ולמה

  • צוות לב לדעת
  • , חנה גודינגר (דרייפוס)
צוות לב לדעתחנה גודינגר (דרייפוס)
תצוגת כיתה מלאה
סנהדרין עד ע”ב: יהרג ובל יעבור – על מה ולמה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - עליית בית נתזה
התבוננות
הפנמה
אסיף
שימו לב! שיעור זה עוסק בסוגיה הבסיסית של יהרג ובל יעבור. התרגיל המרכזי בו מציע מחשבה על ההבדלים שבין המבט של חז"ל על העולם הדתי שלנו לבין מבט שאולי מצוי יותר במרחב החיים המודרני בו התלמידים שלנו חיים. חשוב לשים לב שהמחשבה הזו נפתחת מתוך מקום שנותן אמון בעולמם של חז"ל ומבקש ללמוד מהם ולהוסיף על גבי זה את הקומה הנוספת שנבנית עם התפתחות הדורות.
שיעור זה יעסוק בסוגיה הבסיסית של דין "יהרג ובל יעבור". נבחן בשיעור זה את השיטות השונות שנאמרו בדין זה בסוגיה. נעמת ונבחן אותם עם האופן בו נתפס לעיתים אצלנו העולם הדתי שלנו.
לב השיעור: איזה מצווה עומדת כנגד ערך החיים?
פתיחה: שאלה - ידע מקדים

נבקש בסבב מכל תלמיד לומר משהו שהוא יודע או לחילופין מרגיש על המשפט: ” יהרג ובל יעבור”.

נכתוב על הלוח את הדברים שהתלמידים מעלים, על מנת לתת להם במה ונוכחות ממשית.

מפגש: לימוד - עליית בית נתזה

נפתח את הסוגיה במסכת סנהדרין דף עד ע”א ונקרא את השורות הראשונות המתארות את התכנסות החכמים בעליית בית נתזה בלוד:

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק נימנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים. ועבודת כוכבים לא?
והא תניא: אמר רבי ישמעאל מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג מנין שיעבוד ואל יהרג תלמוד? לומר וחי בהם ולא שימות בהם.
יכול אפילו בפרהסיא? תלמוד לומר ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי
אינהו דאמור כרבי אליעזר
דתניא: רבי אליעזר אומר “ואהבת את ה’ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך” אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך? ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך? אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך
גילוי עריות ושפיכות דמים כדרבי
דתניא: רבי אומר “כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה” וכי מה למדנו מרוצח? מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מקיש רוצח לנערה המאורסה – מה נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו. ומקיש נערה המאורסה לרוצח – מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור
רוצח גופיה מנא לן?
סברא הוא
דההוא דאתא לקמיה דרבה ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך
אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי

נחלק את הכיתה לקבוצות ונבקש מכל קבוצה לדון בשאלה שנידונה בעליית הגג:

  • על אילו מצוות יש חובה להיהרג?

נבקש מהתלמידים לחשוב באופן משוחרר מהידיעות הקודמות שלהם ולהגיע להכרעה מנומקת. לאחר הדיון בקבוצות  במידה ונראה שהתלמידים יתקשו לחשוב על השאלה באופן משוחרר, ניתן לתת לכל קבוצה דוגמאות של מקרים כגון: לאכול חזיר, לגנוב כסף מאדם חסר ישע וכדומה על מנת לבלבל בתוכם קצת את המובן מאיליו.

אפשרות נוספת היא לבקש מהקבוצות לדון בשאלה אחרת והיא:

  • מה היתה ברירת המחדל שהציבור חשב לפני הכינוס בעליית בית נתזה?
  • האם הציבור חשב שיש למות על כל המצוות ובית נתזה למעשה צמצמו את המיתה על קידוש השם לשלוש סיטואציות בלבד?
  • או שהציבור חשב שאין צורך למות על שום עבירה ובית נתזה הגדירו שיש עבירות שיש חובה למסור את הנפש עליהם?

נלמד עם התלמידים את הסוגיה הפותחת את נושא “ייהרג ובל יעבור” בגמרא: סנהדרין דף עא ע”א מהמילים: “אמר רבי יוחנן” ועד למילים: “סומק טפי”. נבין ונבחן עם התלמידים את הנימוק המובא לכל אחת מהמצוות עליהן מכריעים החכמים בבית נתזה שיש להיהרג ולא לעבור. (כמובן שזו הזדמנות טובה לבחון אלו מהנימוקים ניתנים מסברא ואלו מלימוד קרא ולחשוב על היחס בין שתי צורות הנמקות אלו: מה משכנע יותר? מה חזק יותר? וכן הלאה..).

בכיתות בהם אפשרי, כדאי לתת לתלמידים ללמוד בחברותא את הסוגיה לפני הלימוד בפורום הכיתתי, או לחלק את הכיתה לשלוש קבוצות כאשר כל קבוצה מקבלת את דיון הגמרא על אחת מהמצוות וצריכה ללמדו אותו ולאחר מכן ללמד את כל שאר התלמידים את הקטע שלמדה.  בשלב זה כדאי לחשוב עם התלמידים על המתאם שהיה או לא היה בין ההכרעה של חז”ל לבין המחשבות שעלו בקבוצות שלהם בשאלה זו (כמובן שלא כקבוצת ביקורת להכרעת חז”ל אלא כפתח למחשבה מה מתרחש בעולם הדתי שלנו וכיצד ולמה אנחנו רואים את מוקד העניין שבו).

התבוננות: כתיבה - רבי ישמעאל

בסוגיה עלתה שיטת רבי ישמעאל שחולק ואומר שעל עבודה זרה אין צורך להיהרג וניתן לעבור כאשר היא מתרחשת בצנעה. סביר להניח שרוב התלמידים  לא הכירו את השיטה הזו ואולי יופתעו ממנה. נבקש מכל תלמיד לבחור אחד משני תרגילים:

  1. לכתוב מכתב אל רבי ישמעאל בו הוא תוהה, שואל ובשם חכמי בית נתזה גם חולק על שיטתו.
  2. לכתוב מכתב מאת סיעתו של רבי ישמעאל בו הוא מבקש להסביר ולנמק את השיטה המוכרת פחות.

נזמין לשיתוף.

מתוך הדברים נציף את האפשרויות השונות להבין את המחלוקת.

  • האם רבי ישמעאל סובר שעבודה זרה כמו מצוות אחרות היא מצווה שערך החיים חשובים יותר ממנה?
  • האם רבי ישמעאל סובר שאין דבר כזה להכריח אדם לעבוד עבודה זרה שהרי בניגוד לשפיכות דמים או גילוי עריות העיקר איננו המעשה החיצוני שאדם עושה, אלא המחשבה, ההרגשה והאמונה שמתלווית למעשה?
הפנמה: דיון - התגלות ה'.

בסוגיה נאמר שרבי ישמעאל מסכים שכאשר עבודה זרה נעשית בפרהסיא קיים בה דין יהרג ובל יעבור. נסיים את השיעור בדיון על היכולת של האדם לחלל או לקדש את שמו של הקב”ה שזה מושג שמוסיף רבי ישמעאל לתוך הדיון בסוגיה. מצורף מכתב שמעלה את הדילמה שמושג זה מציף בתוכנו. נקרא את המכתב ונבקש מהתלמידים לבד או בחברותות לכתוב מענה לשאלה המופיעה בו:

שלום כבוד הרב.
למדנו בכיתה את סוגיית יהרג ובל יעבור ושם פגשנו את שיטתו של רבי ישמעאל שסובר שהחיוב למות נובע מכך שהאדם מחלל את שמו של הקב”ה כאשר הוא עובר על עבירה במסגרת ציבורית. האמת שלא כל כך הבנתי את האמירה שאומרת שאני, יצור קטן ואנושי, יכול לחלל או לקדש את שמו של הקב”ה. מה זאת אומרת: האם הקב”ה צריך אותי? האם יכול להיות שההתנהגות שלי היא שמשפיעה על שמו של הקב”ה בכבודו ובעצמו? דוגרי: זה נשמע לי קצת מוזר ויומרני..
אודה לתשובתך

נזמין לשיתוף.

  • מה המשמעות שיש לאדם ולמעשיו על אופן התגלותו של הקב”ה בעולם?

דיון זה יכול לפתוח פתחים בכלל למחשבה על המשמעות של המעשה הדתי והחיים הרוחניים שלנו ועל חשיבותם גם בהקשרים הציבוריים והפרהסיא שלנו.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!