ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

סנהדרין עד ע”ב: יהרג ובל יעבור – מה זה להיות דתי?

  • צוות לב לדעת
  • , חנה גודינגר (דרייפוס)
צוות לב לדעתחנה גודינגר (דרייפוס)
תצוגת כיתה מלאה
סנהדרין עד ע”ב: יהרג ובל יעבור – מה זה להיות דתי?
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - רבי בא בר זימנא והרומאי
התבוננות
הפנמה
לימוד - קדושים תהיו
אסיף
שימו לב! שיעור זה יוצא מסדר הלימוד הרגיל של סוגיית יהרג ובל יעבור ולמעשה דן בעיקר במדרש מתוך התלמוד הירושלמי שנמצא בחומר הלימודים בעיקר בגלל סופו שפותח את השאלה האם מותר למות גם על עבירות נוספות. בשיעור זה כלל לא נעסוק בסופו של המדרש, ובכל זאת זו הזדמנות מצוינת לעסוק בשאלה החשובה והעקרונית כל כך שעולה בשיעור זה. נקודה נוספת שניתן להציף מתוך לימוד המדרש בירושלמי, היא שלעיתים דווקא המבט החיצוני עלינו וההתמודדות שלנו עם הקולות הזרים – עוזרים לנו לחדד את הזהות שלנו – כאשר הם תובעים מאיתנו ללכת עד הסוף עם עולם האמונות שלנו.
שיעור זה יעסוק במדרש מתוך התלמוד הירושלמי בו גוי מצווה על יהודי לאכול נבילה. נבחן בשיעור זה את השיטות השונות שנאמרו בדין זה בסוגיה ונעמת ונבחן אותם עם האופן בו נתפס לעיתים אצלנו העולם הדתי שלנו.
לב השיעור: מה זה להיות דתי?
פתיחה: משימה - שאלות

נחלק לכל תלמיד דף ועליו כמה פעולות טריוויאליות שכולנו עושים מידי פעם: לאכול במסעדה, לקנות בגד חדש, ללכת לראות סרט וכדומה.

נבקש מכל תלמיד לחשוב על שתיים או שלוש שאלות שאדם דתי צריך לשאול את עצמו לפני ביצוע הפעולה. לאחר כמה דקות של מחשבה, נבקש מנציגים להעלות את השאלות עליהן חשבו ונכתוב אותן על הלוח.

סביר להניח שהשאלות כולן יעסקו בכשרות ההלכתית של כל אחד מהמעשים הללו (האוכל כשר? אין שעטנז? וכדומה)

מפגש: לימוד - רבי בא בר זימנא והרומאי

נלמד יחד עם התלמידים את המדרש המופיע בתלמוד הירושלמי למסכת שביעית פרק ד’ הלכה ב’ על פגישתו של רבי בא בר זימנא והרומאי שמצווה עליו לאכול נבילה:

ישראל מצווין על קידוש השם ואין העכו”ם מצווין על קידוש השם.
רבי בא בר זמינא היה מחיט גבי חד ארמאי ברומי. אייתי ליה בשר דנבילה.
אמר ליה: אכול. אמר ליה: לית אנא אכיל.
אמר ליה: אכול, דלא כן אנא קטיל לך.
אמר ליה: אין בעית מיקטול קטול, דלית אנא אכיל בשר נבילה.
אמר ליה: מאן מודע לך? דאילו אכלתה הוינא קטלין לך. או יהודי יהודי, או ארמאי ארמאי.
אמר רבי מנא: אילו הוה רבי בא בר זמינא שמע מיליהון דרבנן, מיכל הוה.
 [תרגום: רבי בא בר זמינא היה תופר אצל גוי אחד ברומי. הביא לו בשר נבילה. אמר לו אכול. אמר לו איני אוכל. אמר לו: אכול, שאם לא כן אני הורגך. אמר לו: אם תרצה להרוג, הרוג, שאין אני אוכל בשר נבילה.
אמר לו: מי הודיע לך? שאילו היית אוכל הייתי הורג אותך. או יהודי יהודי, או ארמי ארמי.

ננסה להבין עם התלמידים את המשפט בו מסתיים הסיפור עצמו (ללא המשפט האחרון בו מובאים דברי רבי מנא המתייחס להתנהגותו של רבי בא בר זימנא): “או יהודי יהודי, או ארמי ארמי”.

(ניתן גם לקרוא את הסיפור שורה שורה, או להעלות אותו על מצגת ולשאול בכל שורה – מה הם מצפים שיקרה? ואחרי השורה הבאה – מה הם חשים? והאם מופתעים? וכו’.)

התבוננות: יצירה - כתיבה ועיבוד

נקיים תרגיל כתיבה לבחירה:

  1. נבקש מכל תלמיד לבחור דמות במדרש (כזו שמופיעה בו בפועל או כזו שניתן לדמיין את הימצאותה) ולכתוב את המחשבות שעלו בה למראה הסיטואציה שהמדרש מתאר.
  2. נבקש מהתלמידים לבחור שתי דמויות ושלב כלשהוא בתוך המדרש או אחריו ולכתוב את הדיאלוג שמתרחש בין הדמויות (דוגמאות: מה עובר בראש של רבי בא בר זמינא או בראש הרומאי במהלך השיחה שבמדרש, דו שיח בין רבי בא בר זמינא לבין רבותיו בבית המדרש לאחר המעשה, דו שיח בין רבי בא בר זמינא לבין אשתו לאחר המעשה, התלבטויות ומחשבות של תלמידיו או של בני משפחתו של רבי בא בר זמינא שנכחו באירוע, שיחה בין הרומאי לבין בני משפחתו או חייליו שמתרחשת לאחר המעשה וכן האלה..).

לאחר כמה דקות של כתיבה, נבקש מתלמידים המוכנים לשתף בתרגיל לקרוא בקול את מה שכתבו ונעלה מתוך הדברים שאלות ונקודות מבט מעניינות שהכתיבה הציפה. חשוב להעיר כי המסקנה ההלכתית העולה מהסיפור נתונה במחלוקת – כפי שמופיע בחוברת המקורות:

  • האם אכן מותר לכל אדם ‘להתנדב’ למות על קידוש ה’ גם על מצווה שאיננה משלוש המצוות, ואולי רק ת”ח, ואולי לא?

על מנת להציף יותר את את הדילמה שהסיפור בתלמוד הירושלמי מעלה ואת התביעה שמופיעה בסיפור בפיו של הגוי: אם אתה יהודי אז לך על זה עד הסוף ולא רק במסגרת ההלכתית המחייבת (אלא כמובן בתוספת על גביה..) נחלק לכל תלמיד נייר ונבקש ממנו לכתוב את השם שלו, נביא לכיתה פלסטלינה בשני צבעים או לחילופין אם נראה שחומר כזה עשוי לעורר ציניות אצל התלמידים, ניתן לכל התלמידים לורדים בשני צבעים. כל תלמיד  יצטרך למלא את הנייר שקיבל, כאשר צבע אחד יתאר את החיים הדתיים שלו ואילו צבע אחר יתאר את החלקים הנוספים של החיים שלו. נבקש מכל תלמיד להראות את שיצר ובמידת המוכנות שלו לתאר במילים את מה שהתכוון להביע בשילוב שנראה בדף שלו..

הפנמה: לימוד - קדושים תהיו

נלמד עם התלמידים את הפרשנות המפורסמת של הרמב”ן על הפסוק “קדושים תהיו” שבספר ויקרא:

 והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין, א”כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה:
 לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות ימעט במשגל, כענין שאמרו (ברכות כב) שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין, ולא ישמש אלא כפי הצריך בקיום המצוה ממנו ויקדש עצמו מן היין במיעוטו, כמו שקרא הכתוב (במדבר ו ה) הנזיר קדוש, ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה בנח ובלוט וכן יפריש עצמו מן הטומאה, אע”פ שלא הוזהרנו ממנה בתורה, כענין שהזכירו (חגיגה יח:) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים, וכמו שנקרא הנזיר קדוש (במדבר ו ח) בשמרו מטומאת המת גם כן וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה ומן הדבור הנמאס, כענין שהזכיר הכתוב (ישעיה ט טז) וכל פה דובר נבלה, ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות, כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו:

נסכם ונאמר שפעמים רבות התפיסה הדתית שלנו היא כזו שאנחנו חיים במגרש של חיים, אבל כאנשים דתיים עלינו להיזהר לא לעבור עבירות. ההלכה. נתפסת בעינינו כסוג של בעיה שצריך לראות איך מתגברים עליה ולא נכשלים בה. הקריאה של הרמב”ן ובמובן זה גם ההתנהלות של הדמות במדרש שלמדנו מתארת ציור אחר לגמרי: ההלכה איננה בעיה שצריך לחשוב איך פותרים אותה, או איך יוצרים חיים שאינם מתנגשים בה, אלא היא זו שמציירת ומשרטטת ארת המגרש של החיים שלנו. בתיאור כזה: השאלה שעלינו לשאול בכל רגע בחיים איננה רק האם אני עובר עכשיו על ההלכה? אלא האם אני מתנהג עכשיו באופן שמתאים ונובע מהיותי אדם יהודי עובד ה’.

נסיים את השיעור בחלוקה של התלמידים לחברותות, בה כל אחד ינסה לשתף את השני במחשבה וקבלה מעשית שעולים בו מהדברים בהם עסקנו בשיעור זה:

  • כיצד לחיות חיים יהודיים במובן המלא, הקדוש והעמוק של המילה?

במידה ונראה שהמשימה מאתגרת מידי, ניתן כמובן להסתפק בכך שכל אחד יכתוב לעצמו את הקבלות המעשיות שהוא מבקש לקבל על עצמו בעקבות השיעור.

אסיף:

פתחנו בפעולות יומיומיות ושאלנו עליהן שאלות בעין ‘יהודית’. דרך המדרש העמקנו את הדיון על המסירות של אדם כלפי ההלכה והמצוות וראינו שדווקא הגוי דורש ממנו ללכת עם עבודת ה’ עד הסוף. סיימנו בלימוד על ‘קדושים תהיו’ וניסינו לחשוב איך כל אחד מאיתנו יכול להעשיר ולמלא את חייו במישור הדתי.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!