ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשאל את התלמידים:
נאסוף את התשובות השונות שנקבל בכיתה ונכתוב אותן על הלוח.
סביר להניח שמוות לא תהיה אחת מהן.. למעשה שאלה זו מהווה את הבסיסי לשיעור זה שכן בא במחתרת הוא מקרה יחידאי בו התורה מתירה להרוג גנב.
נחלק לכל חברותא את הפסוקים מספר שמות המהווים את הבסיס לדין “בא במחתרת”:
נבקש מכל חברותא לקרוא את הפסוקים ולהעלות כמה שיותר שאלות שצפות להם מתוך הקריאה והמחשבה על הנאמר בפסוקים.
לאחר כמה דקות של לימוד בחברותות, נקרא בקול את הפסוקים ונאסוף את השאלות שהעלו התלמידים. (כדאי לכתוב את השאלות על הלוח ולומר לתלמידים שמטבע הדברים לא יהיה לנו את הזמן והמרחב לעסוק בכל השאלות, אך מתודה לימודית זו נכונה כמעט לכל סוגיה ומציבה ופותחת את מרחבי הדיון האפשריים).
נלמד את הסוגיה הראשונה בגמרא בסנהדרין על המשנה:
נעצור בתחילה בחזקה עצמה המנוסחת בסוגיה: “אין אדם מעמיד עצמו על ממונו”. נבקש מהתלמידים לנסות להבין את החזקה ואת המתיר שלה להרוג. נמשיך את הסוגיה וננסה להבין כיצד מבינים התלמידים את התמונה כעת.
ניתן לכל חברותא ללמוד את פירושו של רש”י לדף הגמרא ואת פסק הרמב”ם:
רש”י על הסוגיה בסנהדרין דף ע”ב:
רמב”ם הלכות גניבה פרק ט, הלכות ז-ט:
נבקש לנסות לזהות את הנקודות המבחינות בין שתי פרשנויות אלו.
במידה ובשלב המקדים הדיון והאפשרויות שהתלמידים העלו בכיתה להבנת דברי הגמרא היו חדים מספיק, אנחנו מניחים שהתלמידים יצליחו להתמודד עם הפרשנויות בכוחות עצמם ולזהות את הנקודה המרכזית המבחינה בין הפירושים השונים: רש”י מבין את החזקה כחזקתו של בעל הבית שלא יהיה מסוגל להתאפק מלראות את הגנב לוקח את רכושו וירצה להרוג אותו על כך (מבנה החזקה מורכב מעט יותר: הידיעה של הגנב שזו ההתנהגות של האדם הנורמטיבי גורמת לכך שהוא עשוי להתגונן על מנת לא למות ואזי הגנב הוא כבר רוצח פוטנציאלי). הרמב”ם מבין את החזקה כחזקתו של הגנב שכאשר הוא בא לגנוב הוא כל כך רוצה לקחת את הרכוש שהוא מסוגל גם לרצוח בשביל כך.
הצד השווה לשני הפירושים הוא הערבוב שנוצר בין דיני ממונות לדיני נפשות בכדי להסביר איך מותר להרוג גנב. נקודה זו מעלה שאלה שאיתה למעשה פתחנו את השיעור:
נמשיך ונדון:
במידה והכיתה מסוגלת לדיון עדין יותר אפשר להעלות נקודה שכל פרשנות מציפה: פירושו של רש”י מניח שכאשר יש באדם טבע מסוים כמו הרצון להגן על רכושו בכל מחיר – אנחנו מקבלים אותו הלכתית ולא תובעים ממנו להתגבר עליו. זו הנחה לא פשוטה כלל ועיקר שזוקקת דיון ומחשבה. פירושו של הרמב”ם מניח שכל גנב הוא גם רוצח פוטנציאלי, כלומר כאשר אדם עובר את הגדר הוא כבר מסוגל להגיע עד אינסוף שגם זו הנחה לא פשוטה שיש מה לדון ולחשוב עליה.
נבקש מכל חברותא או מכל קבוצה קטנה של תלמידים לייצר סטיקר כל שהוא שיזהיר את הגנב שמתכוון להגיע במחתרת.
על מנת שחתימה זו של השיעור לא תהיה רק גימיקית, נבקש מכל חברותא לבחור אחת מבין שתי פרשנויות הראשונים שפגשנו בשיעור זה ולחשוב על סטיקר שנון שיבטא את המיוחד שבהבנה שלה את החזקה של רבא. בסיכום נבקש מכל קבוצה להציג ולהסביר את הסטיקר שיצרה.
פתחנו בשאלה על עונשו של גנב. דרך הסוגיה העמקנו במקרה בו אדם מבקש לגנוב ממך את נפשך ושם הציווי הוא: השכם להורגו. מתוך פירוש רש’י והרמב’ם ניסינו להבין מי אחראי לבצע את העונש ועד כמה יש להזהיר את אותו ‘גנב’. סיימנו בהכנת סטיקרים של אזהרה.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא