בעת העתיקה התבצע המסחר על ידי החלפת סחורות בעלוֹת אותו ערך, למשל – צמר בעד חלב, שמן בעד דבש, וכדומה. כשהומצא המטבע לפני יותר מאלפיים שנה, הדבר הקל מאוד על פעולת התשלום.
בתחילה, היו המטבעות חתיכות מכסף, זהב או נחושת, וערכם נקבע על פי משקלם. בתקופה מסוימת טבעו מטבעות בצורת חיות שונות שהעידו על משקלם, אך במשך הזמן קיבל המטבע את צורתו העגולה, המקובלת עד היום.

השלטון, שדאג להטבעת המטבעות, עשה זאת למטרות מסחר, אך גם כגורם המשפיע על הלך רוחו של העם. הוא בחר לכתוב על המטבעות מילים המבטאות תפיסה מדינית ועיטר את המטבעות בעיטורים סמליים על מנת לעצב את רוח העם. לדוגמה, הקיסר הרומי שביקש להנציח את ניצחונו על היהודים במרד הגדול, הנפיק מטבע עליו היה כתוב: “יהודה השבויה”, לצד ציור של “בת ציון” השבויה יושבת ליד דקל.

נסביר לילדים כי לעם היהודי לאורך השנים היו סוגי מטבעות שונים גם כששהו בגלות.

המטבעות הראשונים שטבעו היהודים היו מטבעות המכבים לאחר ניצחונם על היוונים. מטבעות אלו, ששימשו כביטוי לעצמאות העם, בלטו באופיים היהודי והעיטורים שעיטרו אותם שיקפו את הלך הרוח באותה התקופה. גם בימי המרד הגדול וגם בימי מרד בר כוכבא הכינו היהודים מטבעות נוספים, שהסמליות של עיטוריהם נועדה להפיח תקווה ואמונה וביטאו את השאיפה להשבת עבודת המקדש.

נציין בפני הילדים מספר דוגמאות לעיטורים שנועדו להעביר מסרים מעין אלו:

• בית המקדש – כסמל לשאיפה לבנותו מחדש.
• כלי נגינה, כמו נבל או כינור ששימשו לנגינה בבית המקדש – מסמלים אף הם את הכמיהה להקמת המקדש.
• גביע – דומה לספל הכסף, ששימש לניסוך המים במקדש בחג הסוכות כחלק מהטקס.
• עלה גפן – מייצג את מוטיב היין כסמליות לשמחה.
• רימון – מסמל שגשוג ופריחה בשל גרעיניו המרובים.
• ארבעת המינים – ביטוי לאחדות העם.

על המטבעות הופיעו גם כתובות, אשר ביטאו אף הן מסרים לאומיים, למשל: “לחירות ירושלים”, “ירושלים הקדושה” “שנת א’ לגאולת ישראל”.
אמנם אלפיים שנה חלפו מאז חורבן המקדש, אך אותם עיטורים ממשיכים לעטר את מטבעותיה של מדינת ישראל. הסמליות המבוטאת במטבעות מעבירה את אותם מסרים – מדיניים, חברתיים ודתיים.

מטבעות עתיקים

באמצעות הברקודים המצורפים כאן, ניתן לראות תמונות של מטבעות יהודיים מהעת העתיקה. כדאי להגדיל את התמונות, להדפיסן ולפתח שיחה עליהן עם הילדים:
• היכן השתמרו המטבעות הללו?
• לשם מה יש מספר על המטבע?
• מה כתוב על המטבע? אפשר למצוא באינטרנט טבלאות המשוות בין הכתב העברי הקדום לבין הכתב המקובל בימינו, ולנסות לפענח באמצעותן את הכתוב על המטבעות (בליווי צמוד של הגננת מאחר והקריאה אינה שגורה בילדים).
• איזה עיטור מצויר על המטבע ומה הוא מסמל? כדי להרחיב בנושא הסמליות, אפשר לקרוא לילדים מדרשים המזכירים את אותם העיטורים.
• ניתן למצוא את המשותף בין העיטורים השונים. אפשר לבקש מהילדים ליצור קבוצות בעלות מכנה משותף, כמו צמחים, למשל.

מטבעות בני זמננו

נציג בפני הילדים מטבעות בהם נעשה שימוש בימינו. רצוי להביא גם מטבעות מזמן קום המדינה, שאינם בשימוש בימינו. מומלץ מאוד להיעזר בזכוכית מגדלת על מנת לראות היטב מה מוטבע על המטבעות.
השיחה על מטבעות מדינת ישראל יכולה להתבצע בצורה דומה לשיחה על המטבעות העתיקים. מאחר והילדים יכולים להחזיק את המטבעות המודרניות בידם, נוכל להתייחס גם למשקלם, לצבעם ולעוביים.

לאחר שהילדים נפגשו עם העיטורים הסמליים המוטבעים על המטבעות מהתקופות השונות, אפשר להשוות ביניהם כדי לראות את הדומה ואת השונה. נציין בפני הילדים שישנם אותם מסרים שנשארו במשך הדורות עד ימינו אנו ובעלי משמעות לעם שלנו.

ניתן להביא מטבעות של מדינות שונות בעולם, וכן צילומי מטבעות של מדינות שונות מן העבר, ולהשוות בינם לבין מטבעות היהודים בעבר ובהווה.

יצירה-

ניצור מטבעות עם הילדים במגוון אמצעי יצירה. נבחר בחומר אחד ונביא למפגש- חֵמר/ פלסטלינה/ טוליפ על גבי מכסים כסופים של תבניות חד פעמיות/ חותמות גואש של מדבקות/ חריטה על נייר חמרן. לאחר שנבחר את אופן היצירה, נסביר לילדים את ההוראות. בסיום, נשאל את הילדים אלו חריטות הם היו מעוניינים להטביע על המטבע שלהם שיסמל את המשפחה שלהם או המדינה.

נסכם את היסטוריית המטבע העולמית ונזכיר את המטבע היהודי העתיק, נשווה אותו למטבע המודרני.
נציין את חשיבותו של המטבע באופן כללי וכיצד הוא מבטא גם פן רוחני, משמעות שעוברת לאורך הדורות.
נחזק את הילדים על הלמידה והיצירה, נזמין אותם להציג את היצירות.