ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

סיפור לשבועות – כיבוד הורים ולימוד תורה

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
סיפור לשבועות – כיבוד הורים ולימוד תורה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
סיפור - כיבוד אם
התבוננות
חברותות - לימוד
הפנמה
אסיף
שימו לב! השיעור נכתב בשיתוף עם אתר זושא - מגלים את הסיפור החסידי.
לקראת חג השבועות נעסוק בפער שבין הלימוד למעשה וביחס שבין התורה לחיים, ונראה כיצד המעשים מזינים את הלימוד ומחיים אותו.
לב השיעור: במה התורה שאנו לומדים מחוברת לחיים ולמעשים?
פתיחה: משחק - מכירה פומבית

נודיע לתלמידים שאנחנו הולכים לקיים בכיתה “מכירה פומבית” של מספר מעשים.

נסביר את כללי המכירה: לכל תלמיד מוקצים עד אלף ש”ח (דמיוניים, אפשר להביא שטרות של מונופול..). אנחנו נכריז על הערכים שעומדים למכירה ומי שרוצה לקנות את ה’ערך’ יצטרך להציע סכום. כל סכום יוכרז שלוש פעמים (100 ש”ח פעם ראשונה, 100 ש”ח פעם שניה..), ואם אין התנגדויות ה’ערך’ יימכר. אם מישהו ירצה להגדיל את הסכום עליו להציע סכום גדול יותר לפני שנגמרת ההכרזה השלישית. ה’ערך’ יימכר למרבה במחיר.

(ניתן לחלק את רשימת ה’ערכים’ לפני המכירה, כדי שיתכננו מה חשוב להם לקנות.)

המעשים העומדים למכירה: סיום ש”ס משניות, בניית סוכה, סיום ש”ס גמרא, שטיפת כלים בבית, ברכת המזון, לימוד תורה כל ליל שבועות, הכנת ארוחת ערב, הדלקת נר חנוכה, ביקור חולים, נקיון החדר שלי, בייביסיטר לאחים הקטנים, לימוד פרשת שבוע, ספירת העומר, קיפול כביסה לכל המשפחה, שמירת שבת, עזרה לאחי/אחותי בשיעורי בית, לימוד פרק תנ”ך יומי, צום בתשעה באב, להתפלל בראש השנה ויום כיפור, קריאה בתורה בשבת.

במהלך המכירה הפומבית נבקש מאחד התלמידים לתעד על הלוח מי קנה מה ובאילו סכומים. המידע הזה ישמש אותנו כבסיס לדיון.

 

נשאל את התלמידים:

  • איך הרגשתם במהלך המכירה?
  • היה לכם קל/קשה להחליט מה לקנות? איך החלטתם?
  • האם אתם מרוצים ממה שקניתם או שהייתם בוחרים משהו אחר?
  • מדוע אתם מופתעים/ מאוכזבים מהסכומים שהשקיעו אחרים ?
  • אילו ‘ערכים’ בעיניכם נמכרו בסכום נמוך ולא מכבד?
  • אילו ערכים ופעולות חשובים יותר לדעתכם? מדוע?

נחלק עם התלמידים את המעשים שהוצגו לשתי קבוצות: לימוד ומעשה.

  • מה יותר חשוב – הלימוד או המעשה?

נלמד כעת סיפור שעוסק בדיוק בשאלה הזאת.

מפגש: סיפור - כיבוד אם

נקרא יחד את הסיפור החסידי “כיבוד אם” על ר’ יעקב יצחק מפשיסחה. נבקש משלושה תלמידים שימחיזו את הסיפור בפנטומימה במהלך הקריאה שלנו:

רבי יעקב יצחק, “היהודי הקדוש” מפשיסחה, נהג ללמוד עם תלמידיו שיעור בתלמוד ובפרשנות שלו. לעתים, במהלך הלימוד, היה היהודי הקדוש מעמיק בעיון מתוך דבקות רבה, ומתמיד כך שעה ארוכה.
בין התלמידים שישבו לפניו היה בחור צעיר ותלמיד חכם, בן העיר פשיסחה. יתום היה הבחור מאביו, והיה גר עם אמו.
פעם אחת, כאשר ישב בשיעורו של היהודי הקדוש, תקף אותו הרעב. המתין הבחור עד שראה כי רבו פסק מללמד והעמיק בעיון מתוך דבקות, כמנהגו. אז הרהיב עוז, קם ורץ אל בית אמו ואכל שם בחיפזון רב. אחר כך קם ויצא מן הבית כדי לשוב במהירות אל השיעור. אז שמע את אמו מבקשת כי יחזור ויעלה אל עליית הגג, כדי להוריד לה משם חבילת שחת.
סירב התלמיד לחזור אל בית אמו, כי חשש שאולי כבר התנער רבו מדבקותו והמשיך בשיעור. לכן המשיך התלמיד בדרכו. באמצע הדרך הרהר: הלוא לימוד התורה נועד כדי לקיים ולעשות את הכתוב בה. והנה באה לידי מצווה לעשותה – מצוות כיבוד אם – ולא אקיים אותה?
מיד חזר לביתו במרוצה, ועשה את רצונה של אמו. לאחר שסיים, שב אל בית רבו. כשפתח את דלת חדרו של הרבי, התנער היהודי הקדוש מן הדבקות שהיה שרוי בה, קם מלוא קומתו מתוך שמחה, ושאל את הבחור: “אמור נא, איזו מצווה עשית כעת? – שרוי הייתי בקושיה שלא הצלחתי ליישב, וכשנכנסת אל החדר ראיתי כי התלווה אליך האמורא אַבַּיֵי, מחכמי התלמוד. ברגע אחד התיישבה הקושיה ונפתרה. אם זכית ואביי בכבודו ובעצמו בא עמך, ודאי מצווה חשובה עשית!”
סיפר הבחור לרבי את מה שאירע לו.

נעצור את הקריאה:

  • מה אתם יודעים על אביי? מדוע קוראים לו כך?
  • ולמה לדעתכם דווקא הוא התלווה לתלמיד?
  • אילו דמויות נוספות היו מתאימות לעמוד לצד התלמיד בסיפור?

לאחר איסוף של מספר תשובות נמשיך בקריאת הסיפור:

אמר היהודי הקדוש לתלמידיו: “יודעים אתם, כי אבַּיי יתום היה מאביו ומאמו. בשל כך נקרא ‘אביי‘, ראשי התיבות של הפסוק ‘אֲשֶׁר בְּךָ יְרוּחַם יָתוֹם’ (הושע יד, ד). בשל כך, בכל פעם שרואה אביי אדם המקיים מצוות כיבוד הורים הוא נכנס בו והולך עמו, כדי שיהיה לו חלק במצווה זו. כך זכיתי לפגוש בזכותך את אביי, שתירץ לי את הקושיה שהתקשיתי בה“.
  • מה לדעתכם הרעיון שעומד מאחורי הסיפור?
  • מה לפי הסיפור יותר חשוב- הלימוד או המעשה?
  • האם כל לימוד צריך להוביל למעשה או שיש ערך ללימוד בפני עצמו?

הסיפור שלנו עוסק במתח שבין לימוד התורה לקיום מצוות בחיים עצמם. גיבור הסיפור, תלמידו של היהודי הקדוש, עובר תהליך ביחס שלו למצוות כיבוד אם. בתחילת הסיפור נראה לו כי השהות בבית האם והעזרה לה מונעות ממנו ללמוד תורה עם רבו, והוא ממהר לצאת משם. בדרך לרבו הוא מבין כי הלימוד נועד להובילו לעשיית מצוות. בהמשך מתחוור כי אף יותר מכך- מצוות כיבוד הורים שמקיים התלמיד מסייעת ללימוד עצמו ולפתרון הקושיה

התבוננות: חברותות - לימוד

נחלק את התלמידים לחברותות ונלמד את הקטע הבא מבבלי קידושין מ, ע”ב:

“וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד.
 נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול?
 נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול
נענה ר’ עקיבא ואמר תלמוד גדול
נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה”

נבקש מכל זוג לרשום שני יתרונות של התלמוד על פני המעשה, ושני יתרונות של המעשה על פני התלמוד.

נחזור למליאה ונאסוף את היתרונות השונים של הלימוד והמעשה.

  • מה דעתכם על ההכרעה של הגמרא?
  • מי גדול יותר, הלימוד או המעשה?

נפנה את תשומת ליבם לכך שבסופו של דבר התלמוד גדול כיוון שהוא מוביל למטרה, שהיא המעשה. לעומת אמירה זו, בסיפור שלנו המעשה הוא שהוביל להעמקת הלימוד ולפתרון הסוגיה.

בחג השבועות המתקרב נציין את קבלת התורה. מה שחשוב במעשה הוא שהוא הופך את הלימוד לחי. הוא מקים את התורה לחיים והופך אותה לחלק מהמציאות שלנו. אנחנו רואים זאת כשאביי בעצם “יוצא” מדפי הגמרא ומתלווה לתלמיד. המשמעות היא שלימוד התורה חייב להיות כרוך במעשים, במצוות, כדי להיות שלם ומשמעותי עבורנו.

הפנמה: דיון - תורת חיים

נחשוב על חיי לימוד התורה שלנו, כל אחד באופן אישי ונדון:

  • אצל מי מכאן, הלימוד מחובר לחיים?
  • האם מה שאנחנו לומדים בבית הספר הוא לימוד שמביא לידי מעשה?
  • איזה מעשה יש בחיים שלכם שמחייה את הלימוד ומוביל את הלימוד (בבית הספר או מחוץ לבית הספר)?
  • באיזו סיטואציה בחייכם הרגשתם שאתם לומדים תורה המחוברת לחייכם?
  • איך ניתן לדעתכם לחבר בין הלימוד שלנו כאן בכיתה למעשים?

אפשר לקחת את תכנית הלימודים במקצוע אחד או יותר ולחשוב יחד כיצד לתרגם את תכני הלימוד שבו למעשה: בספרות, גיאוגרפיה, אנגלית או תנ”ך. ניתן לעשות זאת גם באופן הפוך: לחשוב על מעשים שחשובים לנו ביומיום שלנו (אפשר לחזור לרשימה מהמכירה הפומבית שלנו) ולאיזה לימוד הם מובילים אותנו.

נביא לכיתה גליונות נייר, דבק, מספריים, עיתונים, מגזינים וצבעים ונכין יחד קולאז’: “תורה וחיים”.

נבקש מהתלמידים לבחור מן המחברות שלהם פסוק, נושא או רעיון מסוים שהם למדו בזמן האחרון ושיש קשר בינו לבין החיים שלהם ולעולם  המעשה. לאחר מכן נבקש מהם לחפש בעיתונים תמונות וכתבות שמתכתבות עם הדברים שנלמדו בכיתה, ובעזרת חומרי היצירה לבטא את האופן שבו הרעיון שנבחר חי בתוכם.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!