נשאל את התלמידים אילו מילים נרדפות הם מכירים לשמחה.
ננסה למצוא יחד את משמעותה היחודית של המילה שמחה (נעזר בקביעתו של דה-סוסיר כי “בשפה יש רק הבדלים” ונבחין את המילה מהמילים הנרדפות שהתלמידים העלו. נשאל למשל מה ההבדל הרגשי בין שמחה לאושר/ לכיף/ עונג/ סבבה וכדומה)
נבקש מהמשתתפים לשתף זכרון ילדות שמשמח אותם או לומר מה גורם להם שמחה.
נציין כי בחג סוכות יש מצווה יחודית “והיית אך שמח” ואנו ננסה לברר באמצעות הפסוקים מה כל כך שמח בחג הזה.

נחלק את הכתה לחברותות/ קבוצות וניתן להם את דף הפסוקים והמטלה יחד עם חומרי יצירה: טושים , גואש, צבעים, בריסטולים דפים וכיוצא בזה.(אפשר לבקש להביא מראש מהבית).

נעבור בין הקבוצות ונדגיש את המשימה לעטר את הפסוק באופן שיציג את מהות השמחה הגלומה בו

נתכנס ונתבונן בכרזות שהכינו הקבוצות (אפשר לתלות כתערוכה)

נבקש מתלמידים להסביר מה הם רואים בתמונה של חבריהם.  אחר כך נבקש מכל קבוצה להסביר את הכרזה שלה.

מתוך הכרזות השונות ניתן לדון על אפשרויות שונות של מוקד השמחה: האסיף, הצלת ישראל ממצרים וההצלה במדבר (תרתי משמע), שמחה משותפת עם הזולת: משפחה, עבדים, גרים…

נבקש מתלמידים לאחל אחד לשני איחולים לסוכות לאור הלימוד, לדוגמא: אני מאחל לכם שחג הסוכות ימלא אתכם ב…, אני מאחלת לכן שתרגישו בסוכות… , אני מאחלת לכם שתצליחו…

פתחנו בהעלאת מחשבות ורגשות שהמילה ‘שמחה’ מעוררת. מתוך מפגש עם הפסוקים העוסקים בסוכות עמדנו על אפשרויות שונות לתוכן השמחה בחג. עברנו ליצירה בקבוצות בכדי להביע מוקדים שונים של השמחה, שהתבררו מתוך הכרזות. סיימנו בהפנמה באמצעות חשיבה על איחול מתאים על-פי תכני השמחה שראינו.