נשאל את התלמידים מה הם מצפים מחג הסוכות הקרב: מה הם רוצים להרגיש? מה בדרך כלל הם מרגישים בסוכות? האם התרוממות הנפש שייכת גם לסוכות או רק ל’ימים הנוראים’?

ננסה לכוון לחוויות פנימיות ולא לחוויות לתיאור המנהגים המשפחתיים של כל אחד.

נקרא יחד את הפסוקים מנחמיה פרק ח’, המתארים את ראש השנה וחג הסוכות בימי עזרא ונחמיה, בירושלים, תוך החיאת הסיטואציה. נבקש לשים לב לתאריך ההתרחשות.

כאשר נגיע לפסוקים המספרים על חג הסוכות (יג- יח) נבקש להקשיב בסבלנות ונסביר רק מונחים לא ברורים.

נחמיה פרק ח

א וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם, וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת יִשְׂרָאֵל. ב וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ, בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. ג וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם, נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים, וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה. ד וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר, וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ, וּמִשְּׂמֹאלוֹ פְּדָיָה וּמִישָׁאֵל וּמַלְכִּיָּה וְחָשֻׁם וְחַשְׁבַּדָּנָה זְכַרְיָה מְשֻׁלָּם. {פ}
ה וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם, כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה, וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם. ו וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה’ הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל, וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם: “אָמֵן! אָמֵן!” בְּמֹעַל יְדֵיהֶם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ לה’ אַפַּיִם אָרְצָה. ז וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה יָמִין עַקּוּב שַׁבְּתַי הוֹדִיָּה מַעֲשֵׂיָה קְלִיטָא עֲזַרְיָה יוֹזָבָד חָנָן פְּלָאיָה וְהַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת הָעָם לַתּוֹרָה, וְהָעָם עַל עָמְדָם. ח וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ, וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא. {ס}
ט וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה, הוּא הַתִּרְשָׁתָא, וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם לְכָל הָעָם: “הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לה’ אֱלֹהֵיכֶם, אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ”, כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. י וַיֹּאמֶר לָהֶם: “לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ. וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה’הִיא מָעֻזְּכֶם”. יא וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר: “הַסּוּ כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ”. יב וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם. {ס}
יג וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר, וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. יד וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה, אֲשֶׁר צִוָּה ה’ בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. טו וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַ‍ִם לֵאמֹר: צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת, לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. {פ}
טז וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים, וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. יז וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת, כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. יח וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם, מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט. {פ}

• האם ההתרחשות הזו מפתיעה אתכם?
• “כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה”– מדוע הם מתרגשים כל-כך לשמע דברי התורה?
• מה אתם הייתם מרגישים במצב כזה?

–

“כאילו הוא חזר מבבל”: נבקש מהתלמידים לבחור את אחד הנוכחים באירוע (נחמיה, עוזריו, ילדה, אישה, נכרי מתבונן מהצד וכדומה) לדמיין שהם אותה הדמות במעמד. ננחה אותם לדמיין: מה הם רואים מסביב? מה הם שומעים? במה הם נזכרים? אילו רגשות עולים בהם? – ובעיקר – מה מעורר בהם החג החדש-ישן באותו רגע.

נסו לראות בפסוקים ועל-פי זאת להוסיף מהדמיון.

נדון:

• כיצד לדעתכם ההתרחשות המיוחדת הזו השפיעה על האופן בו נחגג חג הסוכות, על התחושות בחג?

נסב את תשומת הלב לתחושת הגילוי והחידוש -שיוצרים שמחה והתרגשות ומצד שני להתרגשות הנובעת מהתסכול ותחושות ההחמצה והאשמה על כך ששנים רבות חגי תשרי לא נודעו ולא נחגגו. בנוסף, הסיטואציה מתארת קהל מלוכד, שותפות של הכרה, מעמד ברוב עם- שודאי מוסיפים לחגיגיות ולההתרוממות הנפש.

נבקש מהתלמידים לכתוב מכתב, המתאר את ההתרחשות בפסוקים, אותו כותב אותו אדם שהם דימיינו לאדם שלא נכח בארוע (למה? היכן הוא? למה הוא לא הגיע?).

בעקבות מכתבי התלמידים נשאל מהם הרגשות המעלה בנו חג סוכות היום, כיצד אנו חווים אותו וכיצד נוכל לחזור ולחוות אותו באותה התרגשות עצומה.

פתחנו בחשיבה על חג הסוכות כפי שהוא נחווה אצלינו בדרך כלל ובציפיות הרוחניות שלנו ממנו. הפגשנו את התלמידים עם תיאור ההתרחשות המרגשת בספר נחמיה בו מגלים העם באופן מחודש את חגי תשרי. מתוך התבוננות בפסוקים נוכחנו כמה התרגשות והתרוממות יכולה להיות בחגיגת החג והתחכנו אחר המרכיבים שמזמנים אותה. באמצעות כתיבת מכתב חשנו בהבדלים בין סוכות ‘רגיל’ לסוכות מרומם.