ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

סוכה לא ע”א – ע”ב: חיוב הדר בארבעת המינים

הצעה להוראת הסוגיה בנושא חיוב הדר בארבעת המינים, וההשלכות הנובעות ממנה: מהו גדר ההידור ומה תפקידו בעבודת ה'.
לב השיעור: מה עדיף, כשר או מהדרין?
פתיחה: דיון - כשר או מהדרין?

נפתח בדיון:

  • איזה סוג של ארבעת המינים נוהגים לקנות אצלכם בבית? כשר או מהדרין?
  • האם יש משמעות להוציא הרבה כסף ולחפש דווקא את ארבעת המינים המובחרים ביותר? מדוע?
  • באילו עוד מצוות ההשקעה הכספית מעידה על ערך וגודל קיום המצווה?

נסביר רקע לסוגיה שנלמד: כתוב בתורה, “ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ-עבת וערבי-נחל ושמחתם לפני יי אלקיכם שבעת ימים” (ויקרא כג:מ). המשנה מריש פרק ג’ במסכת סוכה מלמדת: “לולב הגזול והיבש פסול” (סוכה כט:).  לפי החכמים, הפסול של יבש נובע מהחיוב ל”פרי עץ הדר,” שזה האתרוג ושממנו מקישים לשאר ארבעת המינים.  נלמד בסוגייתנו שר’ יהודה חולק וסובר שאין שום חיוב להדר בארבעת המינים, וגם האתרוג וגם הלולב אינם נזקקים להיותם הדר – אלא, הדר הוא שם עץ.  על ידי לימוד פשט הגמרא, נעסוק בשאלות היסודיות שיושבות בעומק המחלוקת בסוגייתנו ובעומק ליבנו גם: מה הוא ההידור, היופי, ומה תפקידו בעבודתנו כלפי הקב”ה?

מפגש: חברותות - לימוד הסוגיה

נכתוב על הלוח את המקורות ונבקש מהתלמידים ללמוד אותם יחד בחברותות ולנסות לתת כותרת לכל מקור.

נאסוף את הכותרות ונכתוב על הלוח:

  1. תוספות לא. “לא מצא אתרוג”: יבש כשר מדרבנן.
  2. רמב”ם הלכות לולב ח:א: יבש כשר בשעת הדחק מדאורייתא (למרות שאינו הדר?)
  3. ובראב”ד שם: יבש אינו כשר בשעת הדחק אלא ליטול באלמע לזכר.
  4. אור שמח על הרמב”ם שם “הרא”ש כתב (סוכה פ”ג) בסימן י”ד… דכבר קיים מצותו כדין”: משום שמדאורייתא הדר הוא ענין יחסי, ולכן נחשב הדר.

והיה ויש זמן נרחיב ונלמד גם:

  1. פירוש המשניות לרמב”ם על משנתינו.
  2. רש”י על משנתינו – ד”ה “יבש”.
התבוננות: עיון - דקויות חכמים

נדון:

  • מה קשה באמירת חכמים: “אין שעת הדחק ראיה”?
  • רבי יהודה מסביר כל ההלכות של ארבעת המינים לפי צורך אחר. אלו דוגמאות יכולות לבסס אמירה זו?
  • מה הן ארבע התפיסות (חכמים לפי הראב”ד, חכמים לפי האור שמח, ר’ יוחנן לפי רבא, ור’ יוחנן לפי הסכמת הגמרא) ביחס תפקידו של ה”הדר,” היופי, בעבודת ד’ שלנו?

נסכם: המחלוקת בסוגייתנו היא מחלוקת בהבנת תפקיד ההידור, היופי בעבודת השם. רבי יהודה סובר שאין תפקיד להשקפת הבן אדם בעבודת השם, אלא תפקידו הוא לבצע את מצוות השם כמות שהשם מכריח.  רבא סובר שיש לו מקום, שמקומו הוא מבוטא בהדר האתרוג, אבל הוא לא קשור לכל חלק המצוה. חכמים סוברים שבכל פעולת הבן אדם, הוא חייב להכניס את השקפתו וחלק מרצון השם הוא שיהיה משובח במבט בני אדם.

הפנמה: יצירה - הידור מצווה

נביא לכיתה דפים וצבעים/ טושים, ונבקש מכל תלמיד לצייר לולב ואתרוג יפים,  לפי הדמיון האישי שלו.

לאחר מכן נזמין את התלמידים לכתיבה אישית יצירתית: נבק שמכל אחד לנסות להכנס לנקודת המבט של הלולב היבש. ולכתוב תגובתו של הלולב היבש לשתיים מהשיטות שלמדנו בשיעור.

נביא לכיתה דפים וצבעים/ טושים, ונבקש מכל תלמיד לצייר לולב ואתרוג יפים,  לפי הדמיון האישי שלו.

לאחר היצירה נשאל:

  • לאיזו מהשיטות שלמדנו בשיעור ביחס לתפקיד ההידור והיופי בעבודת ה’ אתה קרוב יותר? במה?
  • האם היית רוצה להתקדם לכיוון מסויים בתחום זה? לאיזה?

נביא לכיתה דפים וצבעים/ טושים, ונבקש מכל תלמיד לצייר לולב ואתרוג יפים,  לפי הדמיון האישי שלו.

לאחר מכן נבקש מהתלמידים לנסות לתאר מצווה אחת שבה עבודת ה’ שלך (מבחינת ההידור והיופי) שדומה לאחת השיטות שלמדנו בשיעור.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!