ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נצייר ‘שמש’ על הלוח; ובטוחה נכתוב את המילה “קשר”. נבקש מהתלמידים להעלות אסוציאציות ולהגיד מהו קשר עבורם.
לאחר מכן נבקש מהתלמידים לכתוב עם מי היה / יש לו קשר משמעותי ומדוע הוא משמעותי.
לבסוף נבקש להוסיף בכתיבה ולפרט מדוע לא יוותר על קשר זה, מה החשיבות שלו בעולמו.
נבקש ממי שרוצה להציג/ לתאר את הקשר שיש לו עם מישהו אחר, בפני הכיתה.
לאחר מכן נספר רקע לסוגיה בה נעסוק בשיעור:
המשנה בדף כ”ח עמוד ב’ פוסקת שאם ירדו גשמים מותר להתפנות מהסוכה מרגע שהתבשיל בסוכה מתקלקל [‘משתסרח המקפה’]. מיד אח”כ המשנה מביאה משל [בשונה ממנהגה] שדין זה דומה לעבד שבא למזוג כוס לפני רבו ושפך לו קיטון על פניו. ובנמשל: מזיגת הכוס מקבילה לישיבה בסוכה, ושפיכת הקיטון מקבילה לכך שהקב”ה מוריד לנו גשם בסוכות. בד”כ המשנה חסכנית וקמצנית במילים, לעומת זאת, כאן- רבי מחליט להכניס שורה של אגדה. כלומר- הוא בא להגיד לנו שיש פה משהו חשוב שצריך לשים לב אליו. המשנה לא סתם רוצה להגיד לנו להיכנס הביתה (ניתן לכתוב זאת בניסוח מעשי וישיר) – אלא היא רוצה להגיד לנו איך ובאיזה מצב צריך האדם להיכנס בזמן הגשמים הביתה. נדרשת מאתנו הבנת משמעות היציאה מהסוכה באמצע החג ומה הקב”ה רוצה להגיד לנו באקט חריף שכזה. מכאן יוצאת הברייתא שלנו בדיון מעניין ביותר, ומתארת תופעות טבע מסוימות המסמלות רמזים מהקב”ה לשונאי ישראל (כלומר, לישראל). על ברייתא זו עולות שאלות רבות, לדוגמא: מה המשמעות של כל הסימנים והרמזים האלו והאם ישראל צריכים בכלל להתייחס אליהם? האם כל סימן שקורה בעולם אמור להדליק אצלנו ‘נורה אדומה’, או שיש גם חוקי טבע רגילים המתרחשים כל הזמן? אם אכן יש כללים וסמלים מסוימים שיכולים להיות נכונים לכל האומות, כחוקי טבע, האם ההנהגה של ישראל צריכה להיות שונה? ועוד שאלות רבות וטובות.
נלמד יחד שני מקורות:
אבות דרבי נתן:
ומסכת ברכות:
נדון:
הברייתא מתארת תופעות טבע מסוימות המסמלות רמזים מהקב”ה לשונאי ישראל (לישראל). נשאלת השאלה מה המשמעות של כל הסימנים והרמזים האלו והאם ישראל צריכים בכלל להתייחס אליהם? אכן יש כללים וסמלים מסוימים שיכולים להיות נכונים לכל האומות. אך ההנהגה של ישראל היא שונה והיא מצריכה מאתנו הקשבה מסוימת. ניתן לראות שישנם שני סוגים של הקשבה; יש קשב של אומות העולם, ויש קשב של ישראל. שתי הקשבות שונות זו מזו מעיקרן: יש מי שמתמקד באותות מהשמיים, במזלות ובסימנים כאלה ואחרים ולא מייחס שוב חשיבות אליהם, אך יש סוג של הקשבה אחרת והיא הקשבה של ישראל – שחותרים לקשב עמוק יותר, קשב ששואל מה אותות אלו באים לסמל לנו, להגיד לנו. קשב של שינוי פנימי, קשב שמסוגל להפריך את כל האותות ואף לעלות מעליה, “ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום- אינם מתייראים מכל אלו”. הכל תלוי בסוג הקשר, אם עמ”י עושה רצונו של מקום, כלומר: הולך בדרך ה’, מקיים את מצוותיו לא רק במובן הטכני, אלא מחפש את המשמעות, מחפש מה באמת ה’ רוצה ממנו, ואיך הוא מקיים את ‘רוח התורה והמצוות’, אין הוא צריך להתחשב בסימנים ומזלות. צריך להבין שהעניין פה אינו עוסק בתחום האסטרולוגיה, או בתופעות טבע כאלו ואחרות, העניין פה זה הקב”ה. צריך להקשיב לו דרך התורה והמצוות ולא לסימני הטבע. סימני הטבע אכן נכונים ומדויקים, אך אם ישראל עושים רצונו של מקום, אין להם סיבה להתבונן על שינויים בטבע, כי הטבע ממשיך לפעול כסדרו, לפי טבעו. בדיוק כמו שכתוב בפסוקי קריאת שמע:
אכן זהו ההבדל בין אומות העולם וישראל. העמים מפחדים מאותות השמים, אבל הפנייה לישראל שיפחדו מהסימן הרע לא בגלל אותו סימן רע שיבוא עליהם, אלא מסיבה יותר עמוקה ופנימית, והיא שהקב”ה כועס עלינו ואין אנו עושים את רצונו. עלינו להבין שהסימנים שבאים עלינו משמיים (הורדת גשם בסוכות, הארץ מקיאה את יושביה ועוד..) אינם רק סימנים בעלמא, אלא קוראים לנו להתעורר, לחזור בתשובה שלמה שנהיה ראויים יותר לקשר אמתי עם הקב”ה בעולמו.
לגבי הסוגיה שלנו, אם אדם נכנס הביתה מהסוכה בגלל הגשם, או לחילופין טועה בתפילתו- שלא יראה את זה בתור טעות בעלמא. אלא שיידע שהקב”ה שולח לו סימן, ורוצה שנפשפש במעשינו ונמצא את הדרך להשתנות ולא להתעלם מאותו אות. זוהי סוג אחר של הקשבה. ובכלל, התייחסות שונה לחיים ולעבודת ה’ הפרטית והכללית.
נחלק לתלמידים את הסוגיה בדף (בבלי מסכת סוכה, דף כ”ט עמוד א – כ”ט עמוד ב, משנה בדף כ”ח עמוד ב’, רש”י ד”ה ‘וירדו גשמים’, ‘מי שפך למי’, ‘מפני שמלומדים במכותיהם’.(
נבקש מהם לקרוא קריאה ראשונית, עם הרש”ים המרכזיים, ונבקש לשים לב:
נדריך לפתוח את הפסוקים של ‘והיה אם שמוע’, ואת הפסוק בירמיהו י’, ב’, לצורך הבנה לעומק מה משמעות היחס בין הסימנים לאומות העולם לבין הסימנים לישראל, ומדוע דווקא פסוק זה מסמל את הדבר בצורה הכי מדויקת. (ניתן יהיה להביא מקורות נוספים, העוסקים במעשים שבני האדם עושים והסימנים שמגיעים בעקבותם מהשמיים).
נאסוף את התשובות.
נזמין את התלמידים לבצע משימת כתיבה. נבקש מכל אחד לכתוב:
בזמן הכתיבה אפשר להשמיע את השיר: סימנים בדרך של יוסף קרדונר.
פתחנו בשמש אסוציאציות ודיבר על קשר. דיברנו על הרקע של הסוגיה ועברנו לדיון על סימנים וסמלים בחיינו. דרך הסוגיה ניסינו לראות שדווקא דרך קשר לעיתים יש משמעות לסימנים וניסינו להשליך זאת על הקשר שלנו עם הקב’ה כמו למשל בגשם בסוכות.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא