ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

סוכה ב ע”א – ע”ב: סוכה למעלה מ-20 אמה

תצוגת כיתה מלאה
סוכה ב ע”א – ע”ב: סוכה למעלה מ-20 אמה
לב השיעור
פתיחה
תמונות - סוכות
מפגש
חברותות - לימוד הסוגיה
התבוננות
הפנמה
אסיף
שימו לב! סוגיה זו משמשת מבוא נהדר למסכת וכן לחג עצמו.
הצעה להוראת הסוגיה הדנה בגובהה הרצוי של הסוכה, והסקת מסקנות מתוך הסוגיה בנוגע למשמעות המצווה וטעמה.
לב השיעור: מהו טעם מצוות הסוכה?
פתיחה: תמונות - סוכות

נראה לתלמידים תמונות, שונות של סוכות.

נבקש מהם להגיד איזו סוכה כשרה ואיזו לא ומדוע?

לאחר הדיון, נסביר כי המשנה הראשונה במסכת מביאה מח’ בין חכמים לר’ יהודה בעניין גובהה המאקסימאלי של הסוכה, כאשר חכמים פוסלים סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה, ואילו ר’ יהודה מכשיר.

 

מפגש: חברותות - לימוד הסוגיה

ניגש ללימוד הסוגיה. נכתוב על הלוח את המקורות שנבקש מהתלמידים ללמוד בחברותות:

סוכה, ב. – ב: . רש”י ותוס’ על אתר, ספר שמות וישעיהו.

נבקש להוסיף וללמוד גם את רשב’ם:

רשב”ם (ויקרא פרק כג פסוק מג): באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב, דגן תירוש ויצהר, למען תזכרו “כִּי בַסֻּכּות הושַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה, ובתיכם מלאים כל טוב, ואל תאמרו בלבבכם (דברים ח’, יז) “כּחִי וְעצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה”… ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות, לזיכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת. ומפני הטעם הזה קבע הקב”ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב…

נחלק דף עבודה, עם שאלות לעיון

התבוננות: דיון - הטעמים השונים לסוכה

ננסה להסביר יחד את הבעיה בסוכה מעל עשרים אמה ונעיין קודם בפסוק שרבה מביא:

 לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶתבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
  • למה ה’ ציווה שנשב בסוכה?
  • מה הוא רוצה שנזכור?

על פי הפסוק ניתן להבין שהסיבה שה’ ציוה לשבת בסוכה היא על מנת שנזכור ונדע שה’ הושיב אותנו בסוכות במדבר. רבה מדגיש שכאשר נכנסים לסוכה צריך לראות את הסכך, כדי “לדעת” שאנו יושבים בסוכה. לפי רבה, האדם שנכנס לסוכה צריך להיות בתודעה שהוא בסוכה במדבר, עליו לזכור את החסד שה’ עשה עמו במדבר. בעצם במובן מסויים האדם נכנס בעת כניסתו לסוכה למעין מעלית זמן שלוקחת אותו כל פעם לעבר, לאותו רגע שבו עם ישראל הרגיש את החסד האלוקי במדבר.

ר’ זירא מפנה אותנו לסוכת אחרית הימים, פרק ד’ בישעיהו:

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְקֹוָק לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל:
וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּלהַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם:
אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶתדְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר:
וּבָרָא יְקֹוָק עַל כָּלמְכוֹן הַרצִיּוֹן וְעַלמִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַלכָּלכָּבוֹד חֻפָּה:
וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵליוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר:
  • מה הסוכה מעוררת ביחס לעתיד לפי ר’ זירא?
  • במה דעתו שונה מדעת רבה?

לפי ר’ זירא, כאשר אדם נכנס לסוכה גם הוא נכנס למעלית זמן, אך שלוקחת אותו לעתיד. האדם בכניסתו לסוכה אמור להרגיש את הטוב האלוקי שעוד עתיד לבוא עליו. נראה שרבה מדגיש את יסוד הדעת- הזכרון. ואילו ר’ זירא מדגיש את יסוד הנוחות- הצל, במילים אחרות תחושת הביתיות אולי, או העונג. לפי ר’ זירא האדם לא צריך לחשוב על כלום בעת שהוא בסוכה אלא פשוט להרגיש טוב. רבה גם הוא מביא את הפסוקים מפרשת ויקרא, אמנם הוא מדגיש פסוק אחר “בסוכות תשבו שבעת ימים” – יש לשבת בדירת עראי. כדי להבין כיצד הוא רואה זאת בפסוקים יש לעיין ברשב”ם על אתר:

באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב, דגן תירוש ויצהר, למען תזכרו “כִּי בַסֻּכּות הושַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה, ובתיכם מלאים כל טוב, ואל תאמרו בלבבכם (דברים ח’, יז) “כּחִי וְעצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה”… ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות, לזיכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת. ומפני הטעם הזה קבע הקב”ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב…

תפקיד הסוכה ע”פ רבא הוא להכניס אותנו לעולמו של ה’, עולם שנרגיש בו קצת מופקרים, קצת עראיים, שלא תהיה לנו גאווה במעשי ידינו לאחר שאספנו את כל הקציר, הסוכה מסמלת את האמונה שלנו בה’.את ההבנה שהכל בא מה’.

נסכם: הסוגיה הראשונה במסכת דנה בסיבת הפסול. רבה מביא מקור מהתורה שמדבר על ידיעת האדם שהוא גר בסוכה וזכרון החסד שה’ עשה עמנו, זו סוכה שמזכירה את העבר – חסד נעורייך, לכתך אחרי במדבר. ממילא בסוכה כזו חשוב לראות את הסכך. ר’ זירא מדבר על סוכת העתיד, סוכת הגאולה, סוכה שתהיה לצל , וממילא צריך שהסוכה תהיה בגובה בו הוא באמת יעשה צל. רבא גם מביא מקור מהתורה ומדבר על כך שהסוכה צריכה להיות דירת עראי ולא דירת קבע, הוא דווקא מדגיש את זה שהאדם באמת לא כל כך צריך להרגיש נוח בסוכה, להרגיש קצת לא בבית.

הפנמה: כתיבה - לשיטתי

נכתוב על הלוח את שלשת הכותרות לטעם הסוכה:

  1. זכרון לחסד האלוקי במדבר.
  2. כניסה לאחרית הימים, מקום מוצל ונינוח
  3. דירת עראי, מקום בו נפרדים מהגאווה ודבקים בה’.

נבקש מכל תלמיד לבחור שיטה אחת המייצגת עבורו את אופיה של מצוות הסוכה באופן הקרוב ביותר לעולמו, ולכתוב למה לדעתו זה תפקיד הסוכה. (אם לתלמיד ישנו הסבר אחר – הוא יכול לכתוב אותו ולנמק)

לאחר מכן נבקש מכל אחד לכתוב:

  1. תיאור של יום אידיאלי בסוכה ע”פ שיטה זו, כיצד הסוכה תיראה? כיצד הוא יתנהג בה? האם הוא ירגיש בה בבית? לתאר לו”ז יומי, מתפריט ארוחת הבוקר עד לשאלה האם הוא יכניס טלויזיה לסוכה או לא.
  2. לכתוב תפילת “כניסה לסוכה” ע”פ השיטה שהוא בחר.

שלש השיטות הם טובות, ההפיכה של התורה לתפילה גם עוזרת להנכיח את הרעיון, אבל בעיקר מכניסה את עולמנו המחשבתי לתוך עולם של קודש, ביננו לבין הקב”ה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!