נפזר קלפי רגשות. כל משתתף יבחר שני קלפים: אחד המבטא משהו שיש לו כיום בחברות שהוא חווה, משהו טוב עם חבר או חברים, והשני- המבטא משהו שקשה לו או חסר לו בחברות.

נלמד יחד את דברי בעל העיקרים (שבדף הלימוד) על שלושה סוגי האהבות: טוב, מועיל וערב וכיצד באהבת ה’ מתאחדות שלושת הרמות.

 נמשיך בדף הלימוד:

א. נלמד את משנה ו’ בפרק א’ של מסכת אבות: מה הקשר בין החלקים השונים?   

ב. נמשיך ונקרא את דברי הרמב”ם: לפי דבריו המשנה מדרבנת כל אדם להשקיע מאמץ במציאת חבר טוב, זו ה’קנייה’. האחריות אינה רק על החברה לקבל ולהתייחס יפה לאחר, האחריות היא גם האדם הרוצה להתחבר- להשקיע מאמץ כדי לרכוש לו חבר.      

ג. נראה את הסוגים השונים של החברות אצל הרמב”ם ונשווה אותם לאלו שמונה בעל העיקרים.   תועלת-נחת- מעלה, עיקרים: )טוב- מועיל- ערב  ( ערב- עושה לי נעים, מועיל- יש תכלית. טוב- יש תוכן לחברות

שניהם מזהים שקיימים מניעים שונים ל’חברות’ ומונים כסוגים נחותים יותר את המניעים הקשורים בתועלת או בהנאה אישית. אצל בעל העיקרים מדובר על הנאה חושית- בידורית, כנראה לכן הוא מונה מניע זה כסוג הנחות ביותר. הרמבם לעומת זאת מדבר על הנאה מקשר נפשי- ‘חבר ביטחון’ אך גם הוא מונה מעלה עליונה יותר של חברות שיש בה תוכן ותכלית שהיא מעבר לרגש שבין השניים- תכלית של הגעה אל הטוב.     

נבקש מכל אחד להתייחס בכתב לשאלה: כיצד ניתן להגיע לחברות של ‘אוהב מעלה’? (בזכות מה היית אתה רוצה שיתחברו איתך?)

מי שירצה ישתף במחשבותיו.

פתחנו בתרגיל עם מבט פנימה: בעזרת קלפי רגשות כל אחד חשב על החברויות שבחייו. מכאן המשכנו ללימוד שלושת סוגי החברות על-פי בעל העיקרים. המשכנו ללימוד מקורות שונים והשוואת סוגי החברות שמונה הרמב”ם לאלו שראינו אצל בעל העיקרים. סיימנו במשימת כתיבה הנוגעת לדרך בה ניתן להגיע לחברות ‘אוהב מעלה’.