ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נבקש מהתלמידים לחשוב על פרידה שהם חוו בחייהם, חבר, חברה, בן/בת זוג. (ניתן גם לחשוב על דמות מספר או סרט שחוותה פרידה)
נקרא את השיר-
נבקש מכל תלמיד לבחור שורה או ביטוי מהשיר שמצא חן בעיניו ולכתוב אותו על דף. מתחת לשורה לכתוב כל מה שעולה בדעתו באותו רגע- זיכרון, תמונה, מילה, אסוציאציה, רגש וכן הלאה. נזמין את מי שרוצה לשתף.
בדרך זו נשיג חיבור של התלמידים אל השיר וכן יתברר תוכנו של השיר.
דיון: נדון האמצעים האמנותיים הקיימים בשיר.
מוטיב הדמעה – מוטיב הדמעה הוא מרכזי בשיר, כי הדמעה היא ביטוי לצד הפנימי, הרך של האדם.
חזרה: היטב היטב חרה לי.
ארמז: “היטב חרה לי עד מוות…” (יונה ד’ / ט’)- ממחיש את עוצמת הכעס
דימוי: הערפל בינינו כחומה, הערפל תלוי כהינומה מעֵבר לתפקיד ההמחשה, מדגיש הדימוי את המהֲפך שמתחולל בדוברת.
האנשה: חדווה חוגגת, לחדוָה יישות מִֹשֶּלָהּ, והיא מאֲפילה על כל רגש אחר שמתואר בשיר.
יגוד: ביום הדין ובלילות החסד, היטב חרה לי מול חדווה חוגגת.
עבודה בזוגות:
כל זוג יספר זה לזה על פרידה שהייתה לו או ששמע עליה, ומה קרה בסופה. לאחר מכן נשאל-
האם זהו סיום אופטימי, בגלל שיש תקווה שהאהוב מרגיש גם הוא צער ואז אולי תיתכן פגישה מחודשת בעתיד? (ואולי אפילו חתונה) או שזהו סיום אירוני, השמחה היחידה היא על יכולתו של האהוב לחוש צער כמו שחשה הדוברת?
מבנה השיר: לימוד על הסונטה ותפקידה בשיר:
כתיבת שיר במבנה של “סונטה” היא צורה עתיקה (רנסאנס-איטליה) לכתיבת שיר (בעיקר שירי אהבה), שיש בה שמירה על כללי כתיבה נוקשים וקפדניים מאד: בשיר 14 שורות, בית א’ 4 שורות, בית ב’ 4 שורות, בית ג’ 3 שורות, בית ד’ 3 שורות. לשיר חייב להיות משקל מסוים וחריזה קבועה. הסונטה נחשבה לצורה מושלמת וכונתה בעברית ” שיר זה”ב “. (זהב=בגימטרייה 14 )
גולדברג המציאה צורת סונטה חדשה בת 13 שורות: 4+4+3+2 וקראה לה סונטת אהב”ה. (אהבה= בגימטריה 13). גולדברג כתבה כאן מחזור שיש בו שני שירים, תחת הכותרת: שירי אהב”ה.
השיר שלפנינו הוא השני. השיר בנוי במתכונת מוקפדת, מאופקת ומדויקת של סונטה אך צורה מדויקת זו, נשמרה בעבר דווקא לכתיבת שירי אהבה מלאי רגש. גם התוכן של השיר עוסק במתח שבין גילוי רגש לבין איפוק וחוסר רצון או חוסר יכולת לבטא רגשות עזים כמו אהבה ופרידה.
נשמע שני שירים:
פתחנו את השיעור בשאלה לתלמידים על תגובות רגשיות שיש להם לפרידה, במידה וחוו, והאם התגובה מתרחשת בפנים או גם נראית כלפי חוץ. משם יצאנו ללמוד את שירה של לאה גולדברג ‘נפרדנו כך’, וביקשנו מהתלמידים לבחור שורה מהשיר ולהגיב אליה. לאחר מכן העמקנו בשיר- דנו באמצעים האמנותיים, ולמדנו על הסונטה ותפקידה בשיר. סיימנו בהאזנה לביצוע של נורית גלרון לשירה לאה גולדברג, ובהאזנה לשיר נוסף של בן ארצי העוסק בפרידה, והשווינו בין השירים והפרדות.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא