ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

נושא ג’: תפילה במקום סכנה (ברכות פרק ד’ משנה ד’)

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
נושא ג’: תפילה במקום סכנה (ברכות פרק ד’ משנה ד’)
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד המשנה
התבוננות
לימוד בחברותא - פירוש הברטנורא ותוספתא
הפנמה
אסיף
משנה
משנה, מסכת ברכות, פרק ד’, משנה ד’
רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה. אומר:
“הושע השם את עמך את שארית ישראל,
בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך,
ברוך אתה ה’ שומע תפלה”.
תוספתא ופירוש הברטנורא
תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג הלכה ז
היה מהלך במקום סכנה ולסטין, מתפלל תפלה קצרה.
אי זה הוא תפלה קצרה?
ר’ ליעזר אומר: יעשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך והטוב בעיניך עשה, ברוך שומע תפלה.
ר’ יוסה אומר: שמע לתפלת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתן, ברוך שומע תפלה.
ר’ אלעזר בר’ צדוק אומר: שמע קול צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך שומע תפילה.
אחרים אומרים: צרכי עמך מרובים ודעתן קצרה, יהי רצון מלפניך ה’ א-להינו שתתן לכל אחד ואחד צרכיו ולכל גויה וגויה די מחסורה, ברוך שומע תפלה.
הרב עובדיה מברטנורא מסכת ברכות פרק ד משנה ד
אפילו בשעה שהם פורשים לעבירה, יהיו צרכיהם גלויים לפניך לרחם עליהם: “פרשת” – לשון פרישה, “העיבור” – לשון עבירה.
המשנה מזכירה תפילה קצרה שצריך להתפלל כאשר נמצאים במקום סכנה. הפלא בתפילה זו הוא ביכולת של האדם להיות בתנועה של תפילה ברגע של חשש ובהלה. יתירה מזאת, ישנו פלא בנוסחים השונים שמציעות המשנה והתוספתא לתפילה זו: שכולם מוציאים את האדם מהמצוקה האישית שבה הוא נתון כעת אל עבר תפילה על צרות עם ישראל בכלל.
לב השיעור: כיצד מתפללים בשעת סכנה?
פתיחה: דמיון מודרך

נבקש מהתלמידים לשבת במעגל על הרצפה ולעצום עיניים. נערוך להם תרגיל דמיון מודרך. התרגיל יקח את התלמידים לרגע או מקום בו הם חשים בהלה וחשש. כמובן שלא כדאי להגזים ולתת לתלמידים לנוע בדמיונם למקום סכנה ממש שעשוי להוליד רגשות של חרדה של ממש, אך בכ”ז ננסה להגיע איתם לרגע של בהלה בכדי להיכנס לחוויה הקיומית עליה מדברת המשנה. ניתן לתלמידים לשהות איזה זמן ברגע המבהיל ולאחר מכן נבקש מכל אחד לשתף את הכיתה במשהו מתוך המחשבות/הרגשות/הוויה שעברה עליו באותו רגע של בהלה וחשש גדולים.

כעת נעביר בין התלמידים סידור, ונבקש מכל אחד לחשוב תוך כדי מישוש הסידור האם היה נזקק לסידור כמשל (כלומר לאו דווקא לנוסח התפילה הכתובה, אלא לתנועת התפילה) במקום הבהלה. נבקש מהתלמידים לחשוב מה היה עוזר להם או דוחף אותם לרצות להשתמש בתפילה ברגע של בהלה וחשש. נבקש ממי שמוכן לשתף בקול במשהו מתוך מה שחשב והרגיש על החיבור שלו לתפילה ברגע של בהלה.

כתיבת תפילה: נבקש מכל אחד מהתלמידים לנסות ולנסח תפילה שהיה רוצה להתפלל לקב”ה במקום הבהלה בו שהה בתרגיל הדמיון המודרך. אפשר בתרגיל הכתיבה להציע מקומות סכנה ספציפיים שמטבע הדברים רחוקים יותר מהחוויה היומיומית של התלמידים, אך יכולים להיות קיומיים בדמיון: חייל במלחמה, הליכה לאיבוד באמצע טיול, רגע לפני שכמעט מתרחשת תאונת דרכים, קולות מבהילים בבית באמצע הלילה וכדומה, ולבקש מתוך הרגע הזה לכתוב את התפילה. תלמידים שיסכימו לקרוא את שכתבו יקראו בפני הכיתה את התפילה שלהם.

מפגש: לימוד המשנה

נלמד יחד את החלק השני של משנה ד’ בפרק ד’ העוסקת בתפילה במקום הסכנה:

משנה, מסכת ברכות, פרק ד’, משנה ד’
רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה. אומר:
“הושע השם את עמך את שארית ישראל,
בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך,
ברוך אתה ה’ שומע תפלה”.

נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו מה כל ההנחיות שהוא יכול להוציא מתוך המשנה על התפילה במקום הסכנה. לאחר שהתלמידים עושים רגע של מחשבה עצמית, נשים לב יחד לשלוש נקודות שהמשנה מעלה:

  1. במקום של סכנה צריך להתפלל תפילה שאיננה אחת מהתפילות הרגילות.
  2. התפילה צריכה להיות תפילה קצרה.
  3. התפילה היא בנוסח כללי על צרות עם ישראל ולא תפילה על הצרה האישית.

אפשר לפתוח דיון על כל אחת מהנקודות הללו וגם לעמת אותה עם מה שעלה בכתיבה האישית של התלמידים עצמם בשלב הקודם: האם התפילה שלהם היתה אישית או על צרות העם בכלל? האם היא היתה תפילה קצרה או תפילה ארוכה?

 

התבוננות: לימוד בחברותא - פירוש הברטנורא ותוספתא

נחלק את הכיתה לחברותות, וניתן לכל חברותא בכיתה את פירוש רבי עובדיה מברטנורא לחלק השני של התפילה שבמשנה, ואת התוספתא המקבילה למשנה בה יש ארבע הצעות לנוסח התפילה שמתפלל אדם במקום סכנה:

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג הלכה ז
היה מהלך במקום סכנה ולסטין, מתפלל תפלה קצרה.
אי זה הוא תפלה קצרה?
ר’ ליעזר אומר: יעשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליראיך והטוב בעיניך עשה, ברוך שומע תפלה.
ר’ יוסה אומר: שמע לתפלת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתן, ברוך שומע תפלה.
ר’ אלעזר בר’ צדוק אומר: שמע קול צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם, ברוך שומע תפילה.
אחרים אומרים: צרכי עמך מרובים ודעתן קצרה, יהי רצון מלפניך ה’ א-להינו שתתן לכל אחד ואחד צרכיו ולכל גויה וגויה די מחסורה, ברוך שומע תפלה.
הרב עובדיה מברטנורא מסכת ברכות פרק ד משנה ד
אפילו בשעה שהם פורשים לעבירה, יהיו צרכיהם גלויים לפניך לרחם עליהם: “פרשת” – לשון פרישה, “העיבור” – לשון עבירה.

נבקש מכל חברותא להגדיר את הנקודה המייחדת כל אחת מהתפילות (יש תפילות שקשה למצוא ביניהן הבדל, אך יש תפילות שברור שעולים מהן קולות שונים) ולאחר מכן נעבור יחד בכיתה על התפילות ונבחן את הקולות השונים שהתלמידים מעלים (כגון: השאלה האם התפילה מבקשת שיעשה ה’ את בקשתנו או שיעשה ה’ את הטוב בעיניו או השאלה האם התפילה מתייחסת ליראי ה’ או לכל עם ישראל ואולי אפילו לחוטאים שבהם וכדומה).

נעלה שוב מספר נקודות למחשבה מהלימוד:

  •  מדוע אדם ששרוי בסכנה גדולה צריך לחשוב על הצרות של כל עם ישראל?
  • מה דעתכם על האמירה “הטוב בעיניך עשה”? [יש כאן הכנעה ומוכנות לקבל את גזירתו של הקב”ה, גם אם היא תפגע בי. האם זה נכון להגיד דבר כזה בתפילה?]
  • מה הקשר בין מצב הסכנה לתפילה על החוטאים?

מהקטעים עולה תודעה אחדותית – הצרה של האדם איננה באמת פרטית, אלא מתחברת לצרות של כל עמ”י, וכך גם הישועה הפרטית שלי מהצרה קשורה לישועה הכללית של כל עמ”י.  התפילה על עוברי העבירה מבטאת אולי תודעה זו, ואולי העבירות של אנשים אחרים גורמות גם לי להיכנס לצרה. וניתן להציע שהאדם כאן מתפלל גם על עצמו – ומבקש ישועה למרות שגם הוא עובר עבירה.

באמירה “הטוב בעיניך עשה” יש הכנעה ומוכנות לקבל את גזירתו של הקב”ה, גם אם היא תפגע בי. ייתכן ואמירה זו עוזרת לשחרר את האדם מחרדה ומתחושת אחריות יתר – אני סומך על הקב”ה שיעשה הטוב בעיניו, ומה שהוא לא יעשה יהיה טוב. כך יש עלי פחות לחץ וחרדה, ואני מסוגל להתמודד עם הסכנה בצורה פחות מופעלת.

 

הפנמה: צמצום התפילה

ההוראה הברורה ביותר שאמרה המשנה ביחס לתפילה במקום סכנה היא שזו צריכה להיות תפילה קצרה (וייתכן כי המשנה מזהירה את האדם הנמצא בסכנה לבל יעצור ויסכן את עצמו בכך שיתפלל תפילה ארוכה). נבקש מכל תלמיד לקחת את התפילה שכתב בתרגיל הפתיחה ולצמצם אותה למחצית מהמילים שכתב בכתיבה הראשונה. לאחר מכן נבקש ממנו לצמצם אותה שוב למחצית המילים וכן הלאה, עד שהתפילה תלך ותתקצר (אפשר להחליט עד כמה רחוק ללכת עם התרגיל. ניתן גם לקצר למילה אחת, ואז לבקש מהתלמידים לכתוב אותה על דף ולתלות על הלוח). התרגיל יכול לפתוח דיון, דיבור ומחשבה על אורכה של התפילה ועל היכולת לתמצת לפעמים את הכל למשהו קצר יותר וממילא לחשוב על הרווחים ועל הקשיים שיש לתפילה הקצרה על פני התפילה הארוכה.

אסיף: סיכום וסיפורי סכנה ותפילה

פתחנו בתרגיל דמיון שהחזיר אותנו לשעת סכנה, והעלינו את התחושות שמצבים אלו מעוררים. שאלנו את עצמינו האם היינו זקוקים לתפילה באותו זמן, וכתבנו תפילה אישית לשעת סכנה.  לאחר מכן למדנו את המשנה ובדקנו האם התפילה שלנו היתה דומה להנחיותיה, והמשכנו ללימוד בחברותות של התוספתא ופירוש הברטנורא. בעקבות הלימוד חזרנו אל התפילה שכתבנו וניסינו לצמצם אותה שוב ושוב.

לסיום, ניתן להזמין את התלמידים לשתף בסיפורים על תפילה בשעת סכנה – שלהם, של מכריהם, או סיפורים ששמעו או קראו.

  • שימו לב, רגע של סכנה מחזיק בתוכו בדרך כלל חוויה של טראומה עבור מי שהיה בו. כמובן שכדאי להיות בתשומת לב ובדיבור רגיש מספיק, כך שאם יש מי מהכיתה שעבר טראומה כזו או אחרת, לא יהיה בשיעור זה משהו מכאיב/מציק או פותח בלי יכולת לקבל קשב.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!