כפתיחה נערוך סבב בו נבקש מהתלמידים לספר על תחפושת שהיתה אהובה עליהם במיוחד, ומדוע.

(במידה ומתאים ניתן מראש להציע לתלמידים להביא תמונות של תחפושות עבר)

נחלק לתלמידים את הדף עם מקרי התחפשות בתורה, ונבקש מהם לקרוא ברפרוף את הפסוקים ולנסות להציע תשובה לשאלה- מה גורם לאנשים להתחפש? מתי הם משתמשים באופציה הזו?

נשמע את הרעיונות השונים שיעלו מהתלמידים, תוך ניסיון ליצור הכללות ומסקנות העוולות מן הפסוקים.

מהפסוקים עולה כי ההתחפשות פעמים רבות משמשת לצורך העברת מסר שבאופן רגיל לא היה מתקבל, להשגת דבר מה במרמה, וכן הסתרת זהות שמטרתה הצלה מסכנה.

נחלק את התלמידים לקבוצות לימוד קטנות (כ5-6 תלמידים בקבוצה) וכל קבוצה תלמד יחד את דף המקורות בנושא תחפושות בגמרא. לאחר כל מקור ישנן שאלות מנחות ללימוד ולדיון.

(מהמקורות בגמרא עולה כי לעיתים דווקא ההתחפשות וההסתרה מאפשרות לחשוף נקודת אמת עמוקה יותר, לחשוף את מה שלא נראה לעין במבט ראשוני ורגיל. לתת הזדמנות שווה לכולם, להתרענן מהלבושים הרגילים המגבילים את האדם. כמו כן לעיתים שינוי הלבוש יוצר השפעה פנימית על האדם ויכול להשפיע לטובה על מעשיו או לפחות לצמצם את השפעתם השלילית של חטאיו.)

נחזור למליאה ונערוך אסיף של שיתוף כלל הכיתה בנלמד בקבוצות השונות.

כעת נלמד יחד את דבריו של האוהב ישראל מאפטא על התחפושות:

ספר אוהב ישראל (רבי אברהם יהושע השל מאפטא) – פרשת זכור ופורים
משנכנס אדר מרבין בשמחה (תענית כט.).
יש להבין על פי סוד, דהנה כתיב (בראשית יז, יט) אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק. ולהבין טעם הדבר למה ציוה הבורא ברוך הוא וברוך שמו לקרוא את שמו יצחק?
ויש לומר דיצחק הוא לשון צחוק וחדוה ושמחה אשר נתהווה ע”י לידת יצחק אבינו עליו השלום, בכל העולמות ע”י ההשתנות מדבר אל היפוכו. … וע”י גודל זה ההשתנות נעשה חדוה ושמחה בכל העולמות. והוא על דרך משל מי שמשנה בגדיו הראוים לו תמיד לפי ערכו ולובש בגדים אחרים אשר אין דרכו בכך אזי נעשה צחוק וחדוה לכל הרואים אותו, וכמו שאנו רואים בימי הפורים כאשר איש יהודי משנה מלבושיו ולובש בגדי אשה נעשה שמחה וחדוה על ידי זה וכשרואים כל ימות השנה את האשה בעצמה שמלובש כל אחד בבגדיו הראוים לו, אין שום שמחה, אמנם עיקר השמחה בא מחמת ההשתנות מדבר אל היפוכו. וכן הנס הגדול של פורים והשמחה הוא ע”י ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים גו’ (אסתר ט, א) ופור המן נהפך לפורינו.

ע”פ דבריו של האוהב ישראל, התחפושות ושינוי הזהות יוצרים ומעוררים את שמחת הפורים. נשאל:

• כיצד ההתחפשות יוצרת שמחה וצחוק?
• מה הדבר מלמד אותנו על מהותה של השמחה?
• האם לא ניתן להגיע לשמחה שכזו גם בימי השיגרה?

לסיכום ועיבוד הנלמד בשיעור נעבור לשלב של יצירה. נאמר לתלמידים כי במילה “תחפושת” או יכולים למצוא את המילים ‘חופש’, ‘חיפוש’ ו’חשיפה’. כל אחת מהמילים הללו מציעה כיוון אחר ביחס לתחפושת- התחפושת כמאפשרת חופש, שחרור מכבלים רגילים והתנסות אחרת, התחפושת כביטוי לחיפוש פנימי, לתהיות על הזהות, כרצון להרחיב את גבולות ה’אני’, ולפעמים התחפושת היא חשיפה של נקודה של אמת פנימית בתוכי, של שאיפות, מאוויים מוסתרים.

נניח בפני התלמידים חומרי יצירה רבים ומגוונים (צבעים מסוגים שונים, ניירות צבעוניים, בדים ועוד) ונבקש מכל אחד ליצור תחפושת מיניאטורית שתבטא את אחד משלושת המימדים הללו- חופש, חשיפה או חיפוש, כפי שבאה לידי ביטוי אצלו בשנה זו, לקראת פורים הקרב ובא.

נאפשר למעוניינים בכך להציג ולהסביר את עבודותיהם.

בשיעור עסקנו בתפקידים השונים של התחפושת:  תחפושת כמגינה ומסתירה, תחפושת כמאפשרת בריחה, חופש, ביטוי וחשיפה של אמת פנימית. למדנו על התחפשויות בתורה ובגמרא ועל שמחה הנובעת מתוך שינוי והיפוך תפקידים. לבסוף חשבנו על תחפושת אישית שלנו ויצרנו אותה בחומר.

ומעבר לסך כל התפקידים השונים של התחפושת שלמדנו, היופי בהתחפשות הוא שהיא מאפשרת משחק – מעבר והתנסות בכין התפקידים השונים האלו.