ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

משניות מסכת פסחים – פרק עשירי

תצוגת כיתה מלאה
משניות מסכת פסחים – פרק עשירי
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - מסכת פסחים
התבוננות
הפנמה
אסיף
לב השיעור: במה ההכנה לאירוע משמעותית כמעט כמו האירוע בעצמו?
פתיחה: כותרת - ערבי פסחים

נכתוב על הלוח את הכותרת של המשנה שנעסוק בה היום היא: “ערבי פסחים”.

נבקש מהתלמידים לנסות לנבא במה המשנה תעסוק.

נכתוב על הלוח את הרעיונות השונים.

מפגש: לימוד - מסכת פסחים

נלמד יחד את המשניות ממסכת פסחים:

י,א  ערב פסחים סמוך למנחה, לא יאכל אדם עד שתחשך.  אפילו עני שבישראל, לא יאכל עד שיסב; לא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין, ואפילו מן התמחוי.
י,ב  מזגו לו כוס ראשון–בית שמאי אומרין, מברך על היום, ואחר כך מברך על היין; בית הלל אומרין, מברך על היין, ואחר כך מברך על היום.
י,ג  הביאו לפניו, מטבל בחזרת עד שהוא מגיע לפרפרת ולפת.  הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת, אף על פי שאין חרוסת מצוה; רבי אלעזר ברבי צדוק אומר, מצוה.  ובמקדש, מביאין לפניו גופו של פסח.
י,ד  מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל.  אם אין דעת בבן–אביו מלמדו, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות:  שבכל הלילות, אין אנו מטבלין אפילו פעם אחת; והלילה הזה, שתי פעמים.  שבכל הלילות, אנו אוכלין חמץ ומצה; והלילה הזה, כולו מצה.  שבכל הלילות, אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל; והלילה הזה, כולו צלי.  לפי דעתו של בן, אביו מלמדו.  מתחיל בגנות, ומסיים בשבח; ודורש מ”ארמי אובד אבי” (דברים כו,ה), עד שהוא גומר את כל הפרשה.
י,ה  רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו; ואלו הן–פסח, מצה, ומרורים.  פסח, על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצריים; מרורים, על שם שמיררו המצריים את חיי אבותינו במצריים; מצה, על שם שנגאלו.  בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים; לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר להדר לרומם לגדל לנצח למי שעשה לנו את כל הניסים האלו, והוציאנו מעבדות לחירות.  ונאמר לפניו, הללו יה.
י,ו  עד איכן הוא אומר–בית שמאי אומרין, עד “אם הבנים, שמחה” (תהילים קיג,ט); בית הלל אומרין, עד “חלמיש, למעיינו מים” (תהילים קיד,ח).  וחותם בגאולה.  רבי טרפון אומר, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצריים, והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרור; ואינו חותם.  רבי עקיבה מוסיף, כן ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו יגיענו לרגלים ולמועדים אחרים הבאים לקראתנו בשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך, לאכול מן הזבחים ומן הפסחים שיגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לשמך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו; ברוך אתה ה’, גאל ישראל.
י,ז  מזגו לו כוס שלישי, בירך על מזונו; רביעי, גומר עליו את הלל ואומר עליו ברכת השיר.  בין הכוסות האלו–אם רצה לשתות, ישתה; בין שלישי לרביעי, לא ישתה.
י,ח  אין מפטירין לאחר הפסח אפיקומון.  ישנו מקצתן, יאכלו; וכולן, לא יאכלו.  רבי יוסי אומר, נתנמנמו, יאכלו; נרדמו, לא יאכלו.
י,ט  הפסח אחר חצות, מטמא את הידיים; הפיגול והנותר, מטמאין את הידיים.  בירך ברכת הפסח, פטר את של זבח; ושל זבח, לא פטר את של פסח, דברי רבי ישמעאל.  רבי עקיבה אומר, לא זו פוטרת את זו, ולא זו פוטרת את זו.

נבאר מילים קשות ונבקש מהתלמידים לתת כותרת חדשה לפרק זה.

התבוננות: דיון - מה תורמת ההכנה?

נדון:

  • במה עוסק תורף הפרק ?
  • האם שמו של הפרק מהווה כותרת מתאימה ?
  • מה משונה במיקומה של משנה א’ בפרקינו ?
  • מה ניסו חז’ל ללמדנו בחיבור משניות אלו?
  • אם נרפרף על פני הפרק בגמרא – כמה דפים מונה פרקינו ? כמה דפים עוסקים במשנה א’ ? כמה עוסקים בשאר הפרק (8 משניות ! ) ?

תורף הפרק עוסק בליל הסדר. אך שמו לא תואם את תכנו משום שהפרק כמעט ואינו עוסק בערב הפסח. נראה כי משנה א’ מנסה לחבר את יום יד’ לחודש לליל הסדר, כמבקשת להגיד שחשיבות הלילה מתחילה מהכנה ראויה ביום. הצורך של חז’ל לשמר את המגמה של תורה שבכתב ולספר שהחוויה תלויה בהכנה! פרקינו מונה 22 דפים, מתוכם 14.5 עוסקים במשנה א’ (2/3!!),    ו-7.5 (1/3) בלבד בשאר 8 המשניות הבאות של הפרק.

נצא מנקודת הנחה כי עריכת הגמרא ,המסכמת כ- 500 שנים של לימוד ועיסוק בתורה שבע”פ (סוף תקופת התנאים ,170 לספירה הלועזית , ‘דרך’ תקופת האמוראים ורבנן סבוראי, סביב שנת 550 ) נערכה ע”י חכמי ישראל ,ראשי ישיבות ,ותלמידי חכמים מגדולי הדורות , אשר שיקעו בה את חכמת ישראל ,השקפות עולם, מגמות חינוכיות ועוד. אין ספק כי גם לצורת עריכת הגמרא מגמה מעצבת-מחנכת אותה יש לדלות מבין השיטין ,חכמה שאינה כתובה בצורה ישירה אך קיימת כמסר מהותי בחינת “אש שחורה על גבי אש לבנה”.

  • מהי מגמת עורכי הגמרא בתשומת הלב הרבה שהעניקו למשנה זו (2/3 מדפי הגמרא בפרק זה !!) ?

נענה יחד:

  1. חשיבות הכנה בקודש בטרם ניגש לעסוק בקודש בקידוש ובקדושה.
  2. הצורך לעצב את ‘ערב הפסח’ מחדש כמכין לקראת ליל הסדר בשונה ממהותו בזמן הבית.
  3. התעסקות ביום י”ד בעקבות החלל הגדול שנוצר ביום זה עם חרבן הבית, וחיבור היום הזה (שהיה טבעי מעולם) לשאר ימי החג.
הפנמה: חשיבה- הכנה לאירוע

נבקש מהתלמידים לחשוב על אירוע בו היית שותף (שותף בכיר או זוטר)-

  • כיצד התכוננת אליו ?
  • במה הועילה ההכנה האישית לחווייה שחווית ?
  • במה הועילה ההכנה לקבל ,להבין ולהכיל את החווייה שחווית ?
  • לו רק ניתן הדבר בידך כעת – מה היית משנה בהכנה ‘לקראת’ על מנת להפיק יותר מהחווייה שחווית ?
  • האם תוכל לדמיין לעצמך כיצד היה הדבר משפיע על החווייה והתועלת שהיית מפיק ממנה ?

נספר כי אירוע נדיר עומד להתרחש בעוד מספר ימים בעולמינו – מלך מלכי המלכים עומד לרדת אל העם קרוב כדי ‘נגיעה ישירה’.

  • יש הכנה מיוחדת שאתה עושה ?
  • משהו שהיית רוצה להשיג במעמד זה ?
  • מהי החווייה שאתה רוצה לחוות ?
  • משהו שהיית רוצה ‘לקחת’ מימים אילו ?

‘ערב’ אירוע (לאו דווקא יום אחד, אלא אף תקופה קודמת לאירוע) הוא זמן טוב לחשוב על כך ולהתכונן על מנת שנהיה מסוגלים ומוכנים להכיל את עוצמת היום. כך לקראת היציאה ממצרים וכך לקראת ראש השנה – ההכנות מאפשרות לשאוב ממנו כוחות לשנה מיוחדת , שנת שבתון וקדושה שתבוא עלינו לטובה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!