נסביר לתלמידים כי שיעור זה הינו מקדים לעבודה עם דפי העיון של “משניות בהירות” בנושא פסחים- פרק י, משנה א.

נפתח בתרגיל הפנמה לרישא של המשנה “לא יאכל אדם עד שתחשך” – משחק “חבילה עוברת”:

נעביר בין התלמידים חבילה שהכנו, בתוכה חבויה חפיסת ממתקים. נספר לתלמידים על האוצר המתוק החבוי ונציין כי אינם חייבים לשחק, ישנה אפשרות לקרוע את כל השכבות ולאכול את הממתקים.

נשב במעגל ונעביר מיד ליד את החבילה, ברקע שירי פסח. בכל פעם שהמוזיקה תפסק, תרד שכבת עיתון.

בכל הפסקה נשאל,

• האם אתם מעוניינים להפסיק את המשחק ולפתוח את כל העטיפות בפעם אחת?

סבירות גבוהה כי התלמידים יהיו מעוניינים בהמשך המשחק והמתנה לתשורה. במידה וכך הדבר, נשאל,

• מדוע בחרתם להמתין כשיכולתם לקבל את הממתקים בלי מאמץ או המתנה?

לעומת זאת, בכיתות בהן יוחלט לדלג על שלב המשחק נשאל,

• האם היה הבדל בחוויה לו הייתם ממשיכים במשחק וממתינים לסיום קילוף העטיפות?
• מדוע בחרתם להפסיק את המשחק?

אם במשחק מלא ואם בקילוף מהיר- נמשיך לדיון כיתתי.

• האם ישנו הבדל בחוויה בן אם ממתינים לדבר מה זמן רב ובן אם מקבלים אותו מיד?
• האם איפוק הינה תכונה חשובה? מדוע?
• האם אתם אוהבים למשוך את הציפיה למאכל/מתנה או לקבלו מיד ללא שהות? מדוע?

כעת נקרא יחד את הרישא של המשנה, נבחן את הבנת התלמידים את המקור לאור התרגיל:

עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה,
לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.

נשאל,

•  מדוע לדעתם לא נוהגים לאכול מזמן מנחה ועד הסעודה בערב?
• מהי מהות ההמתנה הזאת?
• במה היא משנה את חוויית האכילה בליל הסדר?
• מדוע נהוג לעשות כך דווקא בחג, ולא בכל הימים?

נשוחח עם התלמידים על המתנה כהזדמנות, ככח, כמעורר רגשות כגון ככמיהה, התרגשות וציפייה. כשם שהתאוה לאוכל גדלה עם ההמתנה, כך גם העונג של האכילה מתגבר. פסח מסמל את החירות- היכולת של כל אדם לבחור את חייו. ההמתנה הינה בחירה חשובה בחיינו, היא מאפשרת חוויה אחרת.

לסיכום, גילינו כי ההמתנה נותנת “טעם” אחר, מיוחד לסעודת פסח ולדברים אחרים בחיינו. ההמתנה היא חלק מחיינו, הבחירה להמתין זו זכות ועשויות להיות לה תוצאות חיוביות. נזכיר את המשחק, הדיון עליו ונציין את העמקה הנוספת בשיעור הבא בנושא.