• אתפילה- קשר לה'
• בפעילות אווירה: שאלון אישי

לאחר שהצפנו אצל התלמידים מחשבות על התפילה ועל יחסם הנפשי לתפילה, נעלה שאלה:

• לשם מה בעצם צוונו להתפלל?

נערוך דיון ולאחריו, נראה מה אומר על כך ספר החינוך (מצווה תל”ג):

משורשי המצווה:

“מה שהקדמתי הרבה פעמים, כי הטובות והברכות יחולו על בני אדם כפי פעולתם וטוב לבבם וכושר מחשבותם. ואדון הכל שבראם, חפץ בטובתם, והדריכם והצליחם במצוותיו היקרות שיזכו בהן, והודיעם גם כן ופתח להם פתח באשר ישיגו כל משאלותיהם לטוב, והוא שיבקשו ממנו, ברוך הוא, אשר בידו ההסתפקות והיכולת, כל חסרונן, כי הוא יענה את השמים לכל אשר יקראוהו באמת.

ומלבד ההודעה להם בזאת המידה, ציוום שישתמשו בה ויבקשו ממנו תמיד כל צורכיהם וכל חפצת לבם. ומלבד השגת חפצי לבנו, יש לנו זכות בדבר, בהתעורר רוחנו, וקובענו כל מחשבתנו כי הוא האדון הטוב והמטיב לנו, וכי עיניו פקוחות על כל דרכינו, ובכל עת ובכל רגע ישמע זעקתנו אליו, לא ינום ולא יישן שומר ישראל, והאמיננו במלכותו ויכולתו מבלי שום צד פקפוק, וכי אין לפנו מונע ומעכב בכל אשר יחפוץ.”

מלבד ההזדמנות למילוי צרכינו בעקבות התפילה, עצם התפילה מעוררת את רוחנו לכך שה’ מטיב איתנו ושומע אותנו- וזו זכות בפני עצמה.

נשאל את התלמידים:

• אם התפילה היא צורך כל-כך בסיסי לנשמה…מה מעכב אותנו מלהתפלל?

נכתוב על הלוח בגדול: ‘תפילה – מה מעכב אותי?’ ונערוך דיון על שאלה זו.

אחת התשובות שעשויות לעלות בדיון היא כי חוסר הבנת מילות התפילה הוא גורם מעכב ומקשה. חלק מקטעי התפילה אינם מובנים לנו או שיש להם מובן אך ללא משמעות.

על חשיבות ההבנה נרחיב דרך הפעילות ב’שיטת המילה האקראית בגירויים ותובנות’: המילה האקראית שבחרנו כאן  (התלמידים יכולים לבחור כל מילה העולה על רוחם) היא ‘מעיין’. נבדוק מהם הגירויים של ‘מעיין’ ואילו תובנות זה נותן לנו לגבי הבנת מילות התפילה. דרך מילוי הטבלה עולות נקודות שונות על חשיבות הבנת התפילה.

הדימוי: הבנת התפילה=מעיין

נבקש מכל תלמיד לעלעל בסידור ולבחור משפט שמובנו או משמעותו אינה ברורה לו. התלמידים יתבקשו לנסות לפרש לעצמם את המשפט באמצעות עיון עצמי חוזר וכן עיון קצר במקורות.

לאחר העיון התלמידים יכולים לשתף במליאה בהסברים ובתובנות החדשות על המשפטים שבחרו ולומר מה תרמה הבנת המשפט לגבי יחסם לתפילה.