• אסיור בבית
• בציור בית

מזוזה היא ללא ספק אחד מהסימנים המובהקים של בית יהודי.

• עייני בסידור בחלק של קריאת שמע. הציווי להניח מזוזה מופיע פעמיים. צטטי את הפסוקים המתייחסים למצווה זו. (בהמשך הלימוד נעזר בפסוקים אלו).
•  לפי הפסוקים, מה יש לכתוב במזוזה?
•  דייקי: מה נחשב “מזוזה” בפסוק (“על מזוזות”)? ומדוע לדעתך המזוזה שלנו נקראת מזוזה?

נלמד את המצוה בספר החינוך- קטע, קטע, בליווי שאלות (מצורף כדף עבודה):

(המצווה היא) לקבוע מזוזה, במזוזת ביתנו, שנאמר [דברים ו’, ט’], “וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך”.

הערה: פרשת ‘שמע ישראל’ נמצאת בדברים פרק ו’  והיא נאמרת בפי משה כחלק מנאומו, כשהוא נפרד מהעם.

1.     מה פירוש המילים “לקבוע מזוזה”?

2.      איך ניתן לראות מהפסוק שיש לקבוע את המזוזה?

3.      האם לדעתך ניתן לעשות מזוזה הנדבקת על-ידי צמדן (=סקוטש), כך שכול ערב תורד ותונח חזרה בבוקר? נמקי !

4.      מדוע , לדעתך, לא פרשו את המילה, “וכתבתם”, כפשוטו- לכתוב על המזוזה עצמה?

וענין המזוזה הוא: שכותבין שתי פרשיות מן התורה בקלף אחד, והן “שמע” עד “ובשעריך”, “והיה אם שמוע” עד “על הארץ”,

וקובעין אותה במזוזת פתח הבית.

הערה: שימי לב ששמו של הקלף שנקרא בלשוננו “מזוזה”, נגזר ממיקום הקלף על מזוזת הפתח- הצד של הפתח. הנחת המזוזה נעשית בצד ימין של הנכנס לבית (אך יש בכך עוד פרטי דינים).

1.      מה הם שלושת ההלכות המרכזיות בפסקה זו?

2.      ספר החינוך מדגיש ששתי הפרשות נכתבות יחד על קלף אחד – מדוע לדעתך הוא מדגיש זאת (עייני בחומש- האם הם כתובות ברצף אחד? האם בתפילין הן יחד?)

משרשי המצוה להיות זכרון לאדם באמונת השם בכל עת בואו לביתו וצאתו, וכמו שכתבתי בענין התפילין,

וכענין שאמרו זכרונם לברכה [מנחות ל”ג ע”א] במצוה זו:

אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר שמואל מצוה להניחה בתחילת שליש העליון

אמר רבה מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים,

מאי טעמא? רבנן אמרי: כי היכי דתפגע ביה מצוה מיד [שם ע”ב].

הערות וביאורים:

א.  בעבר נהגו ללכת עם תפילין כול היום.

ב.        “אמר ר’ זירא אמר רב מתנא”- השימוש במילה “אמר” הסברו- ב”שמו של”

ג.         שליש עליון- יש לחלק את מזוזת הפתח לשלושה חלקים ולהניח בתחילת השליש העליון. (בגובה העניים, בדר”כ)

ד.        אמר רבה- אם המשקוף עבה – יש להניח את המזוזה בצד שפונה לרשות הרבים (טפח= 8 ס”מ).

ה.       “מאי טעמא?” מה הסיבה שמניחים מזוזה קרוב לרשות הרבים? מסבירים חכמים, כדי כשאדם נכנס, הוא ייפגש תחילה במזוזה שהיא מצוה.

1.      מה סיבת הנחת המזוזה? ובמה היא דומה לתפילין?

2.      כיצד הסיבה הזו באה לידי ביטוי בשני הדינים שמביא החינוך?

3.      מה ההבדל במיקום, בין התפילין למזוזה? מה בא לציין כול אחד בעולמו הדתי של האדם, לדעתך?

4.      למדנו משפט בחז”ל (באיסור “שלא לשבור עצם”)- שכל שיש לו ציצית בבגדו, תפילין בראשו ומזוזה בפתחו – מובטח לו שלא יחטא. מדוע נבחרו מצוות אלו, מה מאפיין אותן?

מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה [שם כ”ח ע”א] ששתי פרשיות (שמע, והיה עם שמוע) אלו מעכבות זו את זו, ואפילו כתב אחד מעכבן, כלומר, אפילו אות אחת שאינה עשויה כהוגן, כלומר שאין גויל מקיף אותה מארבע רוחותיה, מעכבת במזוזה.

הערות: שימו לב שעברנו לדיני המצוה.

“מעכבות” אי אפשר לקיים את המצוה עם אחת בלבד (שלא כמו באגידת לולב)

‘גויל’- קלף לבן (לדוגמא- שתי אותיות מחוברות- פסולות ופוסלות את כול המזוזה)

1.      מהן שתי ההלכות הכתובות בפסקה?

2.      כיצד מסביר ספר החינוך את ההלכה “אפילו כתב אחד מעכבן”?

3.      מדוע, לדעתך כול אות צריכה “עטיפה” של גויל (קלף לבן)?

4.      עיני בציור הידוע שלפנייך ועני: מה העיקר בחיים- הרקע או הכתב עצמו? נמקי!

שאלה אישית למחשבה:

• מתי הרגשת שהרקע מהחברה או הסביבה שולט עלייך מתי הרגשת שאת שולטת ומעצבת את הרקע? היכן הרגשת טוב יותר? מדוע?
• – ציירי רבוע ל”רקע” (=החברה, הבית, המדיה התקשורתית…) וציירי עגול ל”עצמך”. מה היחס בניהם? (לדוגמא: האם העגול מעל הרבוע, בתוך, חצי חצי), נסי גם לכתוב דו-שיח קצר בניהם.

נבקש מהתלמידות לשתף בתשובותיהן ונערוך דיון.

נמשיך בלימוד מספר החינוך:

ומה שאמרו [שם ל”ד ע”א] שחיוב המזוזה להניחה במזוזת הפתח מימין, שנאמר ביתך, ומפרשי לה רבנן ביאתך, וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא

ביאור:

‘וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא’ – כאשר אדם עוקר (מתחיל להזיז) את רגליו- הוא עוקר בהתחלה את רגל ימין.

1. חז”ל פרשו את המילה “ביתך”, המוזכרת בפרשת שמע- במשמעות “ביאתך”- מלשון לבוא, על סמך מה החליטו שהמזוזה בימין?
2. האם ניתן לקשור בין המשפט לעיל- למשפט הידוע “להתחיל ברגל ימין”? מה הקשר? והאם יש שוני לדעתך?
3. באילו הנהגות נוספות משתמשים דווקא בימין? (חזרי על מצות קידוש שבת בדברים, וגם מידע כללי)?
4. מדוע דווקא ימין ולא שמאל? (רמז: שייך לעולם הקבלה)
5. מהי המצווה היחידה שיש דגש בתורה לעשותה בשמאל? מדוע לדעתך?

 א.חשבי, אילו חפצי קודש מאפיינים את עולמך הדתי? היכן הם ממוקמים יחסית אליך?

ב.לגברים יש ציצית ותפילין, אילו חפצים הופכים אותך ל”אדם מאמין” או מהווים תזכורת לאורח החיים שלך? (חשבי מה משכיח ממך את פן האמונה בחייך.)

ג.לאחר שכתבת אילו חפצים מזכירים לך את עולמך הדתי. בחרי אחד מהם ונסחי מכתב שהחפץ כתב לך על מקרה שבו היית, חלילה, במקום גבולי מבחינה דתית, ובזכותו ניצלת (אפשר גם לדמיין מצב שיכול היה להיות או שקרה למישהי אחרת). לחילופין- כתבי לחפץ מכתב תודה).

פתחנו בפעילות מעוררת חשיבה על החפצים המיוחדים לבית יהודי ועל המזוזה כפריט המובהק שמייצג בית יהודי. המשכנו להיכרות עם הפסוקים בהם מופעה מצוות מזוזה. מכן עברנו ללימוד מעמיק של המצווה בספר החינוך באמצעות קריאה, ביאורים ושאלות. סיימנו בפעילות הפנמה הנוגעת למקום של חפצי קודש בעולמינו הדתי ולהשפעה שעשויה להיות להם כ’שומרי סף’ במה נוגע לחיים דתיים ואמונה.