ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

מצות מזוזה – שיעור ראשון

  • משה לוי
משה לוי
תצוגת כיתה מלאה
מצות מזוזה – שיעור ראשון
לב השיעור
פתיחה
מפגש
התבוננות
לימוד מספר החינוך
הפנמה
אסיף
מצוות מזוזה בספר החינוך
ספר החינוך, מצוה תכג
דף עבודה
דף עבודה על מצות מזוזה בספר החינוך
 
מצוה תכג- לקבוע מזוזה בפתחים
לקבוע מזוזה במזוזת ביתנו, שנאמר “וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך” (דברים ו, ט). ועניין המזוזה הוא שכותבין שתי פרשיות מן התורה בקלף אחד – והן “שמע” עד “ובשעריך“, “והיה אם שמע” עד “על הארץ” – וקובעין אותה במזוזת פתח הבית.
משרשי המצוה להיות זכרון לאדם באמונת השם בכל עת בואו לביתו וצאתו. וכמו שכתבתי בעניין התפילין וכעניין שאמרו זכרונם לברכה במצוה זו (מנחות לג.) אמר רבי זירא, אמר רב מתנה, אמר שמואל: מצוה להניחה בתחילת שליש העליון; אמר רבה [רבא]: מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים. מאי טעמא? רבנן אמרי כי היכי דתפגע ביה מצוה מיד (שם, ב).
מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (דף כח.) ששתי פרשיות אלו מעכבות זו את זו, אפילו כתב אחד מעכבן. כלומר אפילו אות אחת שאינה עשויה כהוגן, כלומר שאין גויל מקיף אותה מארבע רוחותיה – מעכבת במזוזה. ומה שאמרו (דף לד.) שחיוב המזוזה להניחה במזוזת הפתח מימין, שנאמר “ביתך” ומפרשי (יומא יא:) לה רבנן ביאתך, וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא.
שימו לב! השיעור נבנה במיוחד עבור בנות אך ניתן להסבו לקבוצת בנים.
התבוננות במצוות מזוזה ובמשמעותה דרך הפעלה, לימוד והפנמה.
לב השיעור: איך שומרת עלינו המזוזה?
פתיחה: המזוזה- מייצגת הבית היהודי

1.     הסתובבי בביתך, בחדרים השונים, וכתבי אילו חפצים שייכים לעולם היהודי ומעידים שהבית שייך ליהודים.

2.     השווי את תשובתך עם חברותייך – אלו חפצים משותפים בניכן? (ניתן לעשות זאת בכיתה במשותף ולבדוק אילו חפצים משותפים לכולם).

3.     א. חשבי על חנות או בית של אדם שאינו מקפיד לשמור תורה ומצוות, איזה חפץ יוכיח על היותו יהודי?

       ב. ברדיפות היהודים בגולה (וגם בארץ), רבים מהיהודים עזבו את ביתם, כיצד נוכל לשחזר כיום, היכן שכנו יהודים?

סביר להניח שרובכן בחרתן בשלב זה או אחר, במזוזה, כמייצגת את הבית היהודי.

4.     נסי לספר סיפור: “יום בחיי מזוזה”. בחרי את מיקום המזוזה (פולין, ארה”ב, סוריה וכדומה) ואת הזמן (תקופת המקדש, תקופת השואה, ימנו וכדומה) – מה היא יכולה לספר על המתרחש אצל הנכנסים והיוצאים?

נבקש מכל משתתף לצייר בית. לאחר מכן נבקש שייציירו שוב, הפעם- בית של יהודי. המשתתפים יראו את הציורים ונעמוד על המאפיינים של ‘בית יהודי’.

מפגש: פסוקי קריאת שמע

מזוזה היא ללא ספק אחד מהסימנים המובהקים של בית יהודי.

  • עייני בסידור בחלק של קריאת שמע. הציווי להניח מזוזה מופיע פעמיים. צטטי את הפסוקים המתייחסים למצווה זו. (בהמשך הלימוד נעזר בפסוקים אלו).
  •  לפי הפסוקים, מה יש לכתוב במזוזה?
  •  דייקי: מה נחשב “מזוזה” בפסוק (“על מזוזות”)? ומדוע לדעתך המזוזה שלנו נקראת מזוזה?
התבוננות: לימוד מספר החינוך

נלמד את המצוה בספר החינוך- קטע, קטע, בליווי שאלות (מצורף כדף עבודה):

(המצווה היא) לקבוע מזוזה, במזוזת ביתנו, שנאמר [דברים ו’, ט’], “וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך”.

הערה: פרשת ‘שמע ישראל’ נמצאת בדברים פרק ו’  והיא נאמרת בפי משה כחלק מנאומו, כשהוא נפרד מהעם.

1.     מה פירוש המילים “לקבוע מזוזה”?

2.      איך ניתן לראות מהפסוק שיש לקבוע את המזוזה?

3.      האם לדעתך ניתן לעשות מזוזה הנדבקת על-ידי צמדן (=סקוטש), כך שכול ערב תורד ותונח חזרה בבוקר? נמקי !

4.      מדוע , לדעתך, לא פרשו את המילה, “וכתבתם”, כפשוטו- לכתוב על המזוזה עצמה?

וענין המזוזה הוא: שכותבין שתי פרשיות מן התורה בקלף אחד, והן “שמע” עד “ובשעריך”, “והיה אם שמוע” עד “על הארץ”,
וקובעין אותה במזוזת פתח הבית.

הערה: שימי לב ששמו של הקלף שנקרא בלשוננו “מזוזה”, נגזר ממיקום הקלף על מזוזת הפתח- הצד של הפתח. הנחת המזוזה נעשית בצד ימין של הנכנס לבית (אך יש בכך עוד פרטי דינים).

1.      מה הם שלושת ההלכות המרכזיות בפסקה זו?

2.      ספר החינוך מדגיש ששתי הפרשות נכתבות יחד על קלף אחד – מדוע לדעתך הוא מדגיש זאת (עייני בחומש- האם הם כתובות ברצף אחד? האם בתפילין הן יחד?)

משרשי המצוה להיות זכרון לאדם באמונת השם בכל עת בואו לביתו וצאתו, וכמו שכתבתי בענין התפילין,
וכענין שאמרו זכרונם לברכה [מנחות ל”ג ע”א] במצוה זו:
אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר שמואל מצוה להניחה בתחילת שליש העליון
אמר רבה מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים,
מאי טעמא? רבנן אמרי: כי היכי דתפגע ביה מצוה מיד [שם ע”ב].

הערות וביאורים:

א.  בעבר נהגו ללכת עם תפילין כול היום.

ב.        “אמר ר’ זירא אמר רב מתנא”- השימוש במילה “אמר” הסברו- ב”שמו של”

ג.         שליש עליון- יש לחלק את מזוזת הפתח לשלושה חלקים ולהניח בתחילת השליש העליון. (בגובה העניים, בדר”כ)

ד.        אמר רבה- אם המשקוף עבה – יש להניח את המזוזה בצד שפונה לרשות הרבים (טפח= 8 ס”מ).

ה.       “מאי טעמא?” מה הסיבה שמניחים מזוזה קרוב לרשות הרבים? מסבירים חכמים, כדי כשאדם נכנס, הוא ייפגש תחילה במזוזה שהיא מצוה.

1.      מה סיבת הנחת המזוזה? ובמה היא דומה לתפילין?

2.      כיצד הסיבה הזו באה לידי ביטוי בשני הדינים שמביא החינוך?

3.      מה ההבדל במיקום, בין התפילין למזוזה? מה בא לציין כול אחד בעולמו הדתי של האדם, לדעתך?

4.      למדנו משפט בחז”ל (באיסור “שלא לשבור עצם”)- שכל שיש לו ציצית בבגדו, תפילין בראשו ומזוזה בפתחו – מובטח לו שלא יחטא. מדוע נבחרו מצוות אלו, מה מאפיין אותן?

מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה [שם כ”ח ע”א] ששתי פרשיות (שמע, והיה עם שמוע) אלו מעכבות זו את זו, ואפילו כתב אחד מעכבן, כלומר, אפילו אות אחת שאינה עשויה כהוגן, כלומר שאין גויל מקיף אותה מארבע רוחותיה, מעכבת במזוזה.

הערות: שימו לב שעברנו לדיני המצוה.

“מעכבות” אי אפשר לקיים את המצוה עם אחת בלבד (שלא כמו באגידת לולב)

‘גויל’- קלף לבן (לדוגמא- שתי אותיות מחוברות- פסולות ופוסלות את כול המזוזה)

1.      מהן שתי ההלכות הכתובות בפסקה?

2.      כיצד מסביר ספר החינוך את ההלכה “אפילו כתב אחד מעכבן”?

3.      מדוע, לדעתך כול אות צריכה “עטיפה” של גויל (קלף לבן)?

4.      עיני בציור הידוע שלפנייך ועני: מה העיקר בחיים- הרקע או הכתב עצמו? נמקי!

שאלה אישית למחשבה:

  • מתי הרגשת שהרקע מהחברה או הסביבה שולט עלייך מתי הרגשת שאת שולטת ומעצבת את הרקע? היכן הרגשת טוב יותר? מדוע?
  • – ציירי רבוע ל”רקע” (=החברה, הבית, המדיה התקשורתית…) וציירי עגול ל”עצמך”. מה היחס בניהם? (לדוגמא: האם העגול מעל הרבוע, בתוך, חצי חצי), נסי גם לכתוב דו-שיח קצר בניהם.

נבקש מהתלמידות לשתף בתשובותיהן ונערוך דיון.

נמשיך בלימוד מספר החינוך:

ומה שאמרו [שם ל”ד ע”א] שחיוב המזוזה להניחה במזוזת הפתח מימין, שנאמר ביתך, ומפרשי לה רבנן ביאתך, וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא

ביאור:

‘וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא’ – כאשר אדם עוקר (מתחיל להזיז) את רגליו- הוא עוקר בהתחלה את רגל ימין.

  1. חז”ל פרשו את המילה “ביתך”, המוזכרת בפרשת שמע- במשמעות “ביאתך”- מלשון לבוא, על סמך מה החליטו שהמזוזה בימין?
  2. האם ניתן לקשור בין המשפט לעיל- למשפט הידוע “להתחיל ברגל ימין”? מה הקשר? והאם יש שוני לדעתך?
  3. באילו הנהגות נוספות משתמשים דווקא בימין? (חזרי על מצות קידוש שבת בדברים, וגם מידע כללי)?
  4. מדוע דווקא ימין ולא שמאל? (רמז: שייך לעולם הקבלה)
  5. מהי המצווה היחידה שיש דגש בתורה לעשותה בשמאל? מדוע לדעתך?
הפנמה: מכתב לחפץ קודש

 א.חשבי, אילו חפצי קודש מאפיינים את עולמך הדתי? היכן הם ממוקמים יחסית אליך?

ב.לגברים יש ציצית ותפילין, אילו חפצים הופכים אותך ל”אדם מאמין” או מהווים תזכורת לאורח החיים שלך? (חשבי מה משכיח ממך את פן האמונה בחייך.)

ג.לאחר שכתבת אילו חפצים מזכירים לך את עולמך הדתי. בחרי אחד מהם ונסחי מכתב שהחפץ כתב לך על מקרה שבו היית, חלילה, במקום גבולי מבחינה דתית, ובזכותו ניצלת (אפשר גם לדמיין מצב שיכול היה להיות או שקרה למישהי אחרת). לחילופין- כתבי לחפץ מכתב תודה).

אסיף: ההשפעה של חפצי קודש

פתחנו בפעילות מעוררת חשיבה על החפצים המיוחדים לבית יהודי ועל המזוזה כפריט המובהק שמייצג בית יהודי. המשכנו להיכרות עם הפסוקים בהם מופעה מצוות מזוזה. מכן עברנו ללימוד מעמיק של המצווה בספר החינוך באמצעות קריאה, ביאורים ושאלות. סיימנו בפעילות הפנמה הנוגעת למקום של חפצי קודש בעולמינו הדתי ולהשפעה שעשויה להיות להם כ’שומרי סף’ במה נוגע לחיים דתיים ואמונה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!